סוף לפרשת הסיליקון בחלב: תנובה תשלם 38.5 מיליון שקל
הפרשה, אשר התחילה ב-1995 בעקבות תחקיר מעריב שחשף כי החברה הכניסה לחלב העמיד סיליקון בכמויות גדולות מהמותר, הגיעה לסיומה. בית המשפט העליון הוריד את סכום הפיצוי אותו תשלם תנובה לקרן מחקרים ועמותות נזקקים
הפרשה המדוברת התפוצצה באוגוסט 1995 בתחקיר מעריב, אז התברר כי תנובה הוסיפה כמויות סיליקון גבוהות לחלב עמיד דל שומן אותו שיווקה, בניגוד לתקן הישראלי ובלא שהדבר סומן על האריזה.
בעקבות תקלה שהביאה להקצפת יתר של החלב במחלבת תנובה והעלות הגבוהה של המכונה שהתקלקלה (כ-300-400 אלף דולר) החליטו בעלי תפקידים במחלבה ברחובות לפתור את בעיית ההקצפה באמצעות הוספת חומר כימי - "פולידמתיל סילוקסאן" שסימנו המסחרי הוא E-900 - לחלב. חומר זה מוכר לרוב בשם סיליקון, והוא נרכש על ידי המחלבה ברחובות מחברת עמגל יצור כימיקלים וזאת מבלי ליידע את ההנהלה המרכזית של תנובה.
עם חשיפת העניין הכחישה תנובה את העובדות בפרסומים לציבור ובדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת. באותה השנה הוגש נגד תנובה ומנהליה כתב אישום במסגרתו הם הורשעו על פי הודאתם.
אופן חלוקת הכסף כבר נקבע בהליך נפרד, לפיו כ-44% מהסכום (17 מיליון שקל) יופנה לקרן מחקרים ומלגות בנושא תזונה, ו-55% (כ-21.5 מיליון שקל) יופנה לחלוקת מוצרי חלב לנזקקים, באמצעות העמותות לתת ומשולחן לשולחן. לצורך העברת הפיצוי למטרות מחקר תוקם קרן שבראשה יעמוד המדען הראשי של משרד הבריאות.
תנובה ערערה לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד איל רוזובסקי ומור פינגרר ממשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות', ובאמצעות עו"ד איתמר ענבי ונירה קורי ממשרד ש. פרידמן. תנובה טענה
כי בית המשפט המחוזי פסק פיצוי בסכום מופרז וכי הפיצוי נפסק לקבוצת נפגעים גדולה מזו שהיתה בפועל.
בית המשפט העליון קיבל היום, כאמור, את ערעורה של תנובה בנקודה זו והפחית את הפיצוי שנפסק נגדה בסכום כולל של כ-20 מיליון שקל וכן את הגמול ושכר טירחת עורך דין לתובע הייצוגי, בקובעו הלכה חדשה בעניין פיצוי בתובענה ייצוגית בגין פגיעה באוטונומיה.
בית המשפט העליון לא חלק על העובדה כי יש לפצות את הצרכנים שאכן נפגעו, אך קבע כי רק נפגעים שסבלו נזק אמיתי יפוצו: "אנו הגענו למסקנה כי קבוצת ההתייחסות לצורך פיצוי הנזק של פגיעה באוטונומיה היא אך ורק אותו החלק מתוך קבוצת הצרכנים אשר להם נגרם נזק תוצאתי בשל הפגיעה באוטונומיה ואשר חשו תחושות שליליות כאלה ואחרות".
את התביעה הייצוגית הגישו תוופיק ראבי (שנפטר במהלך המשפט) והמועצה לצרכנות בשנת 1995. לאחר 13 שנה של התדיינויות, הכריע באוקטובר 2008 השופט עמירם בנימיני כי תנובה תפצה את האזרחים (שצרכו על פי הסטטיסטיקה את החלב באותו הזמן), בצורה של תרומות והשקעה במחקרים. כאמור, רכיב הפיצוי המרכזי היה פגיעה באוטונומיה של הפרט.
התובעים הייצוגיים יקבלו בנוסף 300 אלף שקל, המועצה לצרכנות שהצטרפה להליך תקבל 550 אלף שקל ועורך הדין איאד ראבי יקבל 1.5 מיליון שקל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם