קריסת השירות הציבורי
מצבו העגום של השירות הציבורי משפיע בעיקר עלינו, האזרחים, הנאלצים להתמודד כל יום עם השירותים הגרועים שאנחנו מקבלים ממשרדי הממשלה
אבל מאחורי מסך העשן של "הצלחות" המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה ושל שר האוצר מתגלגל תהליך מדאיג, שאת השלכותיו החמורות אנחנו כבר מתחילים לחוש: קריסת מנגנון השירות הציבורי.
כל מדינה מפותחת תלויה בקיומו של שירות ציבורי חזק, המגייס כוחות עבודה וניהול באיכות גבוהה. שירות ציבורי חזק נדרש גם לקיומה של המדינה כמדינה דמוקרטית ונקייה משחיתות, שבה עובדי המדינה משרתים את הציבור ועומדים במידת הצורך בלחצים פוליטיים.
הפקידות הבכירה, העומדת בראש השירות הציבורי, היא אליטה בעלת יוקרה, ורבים וטובים נושאים עיניהם לתפקידים הבכירים שהיא מציעה למצטיינים. האיכות הניהולית מקרינה גם על הדרגים הבינוניים והזוטרים. גם בישראל היו שנים שהשירות הציבורי הוערך. ואולם, בשנים האחרונות מתגלים קשיים גוברים והולכים באיוש המשרות הבכירות.
דוגמה אופיינית לכך היא החיפוש אחר מנהל חדש לרשות המסים, בעבר אחד התפקידים הנחשקים בשירות הציבורי כולו. הניסיון לאתר את המנהל החדש נמשך, בהפסקות, כבר יותר משנתיים, ומועמד מתאים אינו נראה אפילו באופק. במשרד האוצר מחפשים כבר כמעט חצי שנה מנכ"ל במקום חיים שני שפרש, ואין קופצים ראויים על התפקיד הבכיר.
אחת ההמצאות המעניינות בשנים האחרונות היא גיוס מועמדים בכירים מחוץ למערכת הציבורית: מנהלים שהצליחו בסקטור הפרטי ומעוניינים לעבור לשירות הציבורי כ"תרומה לקהילה" או אנשי
אקדמיה שרוצים ליישם את הידע התאורטי שצברו.
חלק גדול מהמינויים החיצוניים לא צלח, ולא במקרה: השירות הציבורי הוא מקצוע שיש לרכוש. כישורים של מנהל בשוק הפרטי אינם בהכרח מתאימים למגזר הציבורי, וניסיונו של המנהל אינו בהכרח רלוונטי לתפקיד החדש. קריירה אקדמית מוצלחת בוודאי אינה מכשירה אדם להיות מנהל טוב במגזר הציבורי. לא פלא שאנשים טובים כמו מנכ"ל נייס לשעבר חיים שני ומנהל רשות המים פרופ' אורי שני פרשו באכזבה מתפקידים ממשלתיים.
חוסר האמון של מקבלי ההחלטות בפקידות מביא גם למיקור חוץ של יועצים חיצוניים המעצבים את ההחלטות ואת המינהל הציבורי במקום הפקידות. מזה יותר מעשור קובעות ועדות חיצוניות את מדיניות משרד התקשורת, למשל. כאשר נדרשה הממשלה לבחון את מדיניותה החברתית-כלכלית היא הזמינה את ההמלצות מוועדה חיצונית בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג במקום להישען על כלכלני משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר.
מצבו העגום של השירות הציבורי משפיע בעיקר עלינו, האזרחים, הנאלצים להתמודד כל יום עם השירותים הגרועים שאנחנו מקבלים ממשרדי הממשלה: התורים הארוכים והמיותרים במשרד הרישוי, קריסת שירותי הרווחה ורפורמות שמתעכבות עד אין קץ מחמת המחסור בכוחות שיוציאו אותן לפועל.
מבקרי השירות הציבורי נוטים לטעון שהוא בלתי יעיל וחוששים שהגדלת תקציבים לשירות בלתי יעיל תגרום רק לבזבוז משאבים וניפוח הוצאות השכר. שירות המדינה נתפס בכל מקום כבזבזני.
עם זאת, בשנים האחרונות ראינו שבאמצעות עידוד מתאים הצליח משרד הביטחון להוציא לפועל תוכנית התייעלות בהיקף מאות מיליוני שקלים. המגזר הציבורי יכול להתייעל ולהשתפר. נדרשת רק מנהיגות המודעת למצב ונכונה לקבל את ההחלטות הנדרשות. התוצאות יורגשו כמעט בכל תחומי החיים.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם