נמל הבית: המהפך המתוכנן בנמל תל אביב
בעוד 3 שנים יפתח נמל תל אביב מחדש את שעריו לכלי שיט; מעגנה שתספק 120 מקומות עגינה נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, שובר הגלים יוארך, קרקעית הנמל תועמק ומתחם הבילויים והמסחר ישודרג
פרויקט המעגנה, שעלותו מוערכת ב-30 מיליון שקל, יספק לפי התוכניות כ-120 מקומות עגינה. עבודות התשתית יכללו הארכה של שובר הגלים הקיים והעמקה של אזור העגינה בכמה מטרים, כך שיאפשר לכלי שיט שאורכם 12 מטר לכל היותר לעגון בו בבטחה.
בשלב הראשון יוכלו לעגון בו יאכטות מפרשיות, קטמרנים וסירות קטנות, אך בהמשך צפוי הנמל המחודש לאפשר גם עגינה חיצונית של ספינות שיובילו על סיפונן תיירים, אשר יגיעו לנמל עצמו בסירות.
"נמל תל-אביב היה הנמל העברי הראשון", מספרת נעמי אנוך, יו"ר דירקטוריון חברת אוצר מפעלי ים, "הוא החל לפעול אחרי פרעות 1936 כאלטרנטיבה לנמל יפו שהיה בשליטת היישוב הערבי. הנמל פעל עד 1965, אז הכריז עליו מנהל הספנות כ"נמל סגור" כי התשתית הימית לא התאימה יותר לאניות הגדולות".
אוצר מפעלי ים, שבבעלות כמעט מלאה של משרד התחבורה, הקימה את הנמל ההיסטורי בשנות ה-30 של המאה הקודמת - בימים שבהם היה צורך לתת מענה מיידי ליצואני התפוזים לאחר המרד הערבי הגדול והשביתה שפרצה בנמל יפו. לימים הפך נמל אשדוד לנמל סחורות מרכזי ונמל תל-אביב, שממילא לא התאים מבחינת תשתיותיו, נזנח ונסגר.
כיום החברה מופקדת על השטח שבין חוף מציצים למתחם שלוותא בנמל, ובין עיסוקיה בפיתוח מתחמי הבילוי והמסחר של האזור - פרויקט שבו הושקעו כ-170 מיליון שקל - פעילותה מתמקדת גם בניהולה ובהוצאתה אל הפועל של תוכנית המעגנה. על החלקים האחרים של הנמל חולשת חברת אתרים, שבבעלות
מהי בעצם מעגנה? "מעגנה היא הגדרה מאוד ספציפית", מסבירה אנוך, "בניגוד לנמל, מעגנה מספקת לכלי השיט שירותי חניה בלבד, ללא שירותי תחזוקה, תדלוק או תפעול". אך מה שנשמע כתשתית פשוטה נחשב במציאות הים-תיכונית לעניין מורכב למדי. מעיון בנתוני מינהל הספנות במשרד התחבורה עולה כי התוכנית תספק חמצן מיד לשליש מ-300 כלי השיט הישראליים שאינם יכולים לעגון בישראל ונאלצים לפנות למעגנות או לנמלים מרוחקים יותר, דוגמת קפריסין.
במילים אחרות, מי שמחזיק היום בכלי שיט בישראל נתון במצוקת חניה קשה. בארץ יש 7 אתרי עגינה בלבד - עכו, חיפה, הרצליה, אתרים, יפו, אשדוד ואשקלון - וכמעט בכולם התפוסה נעה בין 100% ל-110%. המקומות היחידים שאינם בתפוסה מלאה הם אשדוד ואשקלון, אך לפי התחזיות לעתיד הקרוב, משום שקצב הגידול במספר כלי השיט בישראל הוא 4%-5% בשנה, כבר בעוד שנתיים-שלוש יאזלו כל מקומות העגינה בארץ.
אנוך, רואת חשבון בהשכלתה, היתה ממקימי חברת פרטנר, כיהנה כסמנכ"לית הכספים של החברה ובהמשך שימשה כסמנכ"לית הכספים של חברת שופרסל. "הבחירה להקים מעגנה בנמל תל-אביב היתה הבחירה הנכונה ביותר מבחינה כלכלית", היא מבהירה.
אל מול האפשרות להקים מעגנה בתלאביב עמדו שתי אפשרויות נוספות - האחת היתה להסב את המעגן של חברת החשמל באזור רדינג למעגנה פעילה, והשנייה היתה להרחיב את המרינה הקיימת באזור אתרים. אך בדיקה של משרד התחבורה העלתה כי בניית שובר גלים חדש במרינה באתרים והליך השגת האישורים הדרושים יביאו להשלמת הפרויקט רק בעוד כ-8 שנים . גם חלופת שיקום המעגנה בשטח של חברת החשמל הצריכה פרק זמן של 8-5 שנים , שבמהלכן היה נדרש להתגבר על בעיות תשתית ובהן צינור גז החולף באזור.
"חלופת החייאת הנמל הישן היתה הנכונה ביותר, בעיקר כי אנחנו כבר מוכרזים חוקית כנמל ואין צורך בתב"ע (תוכנית בניין עיר) חדשה. יש פה שובר גלים שרק צריך להאריך אותו. התשתית קיימת ולכן ניתן לעשות זאת מהר ובזול", אומרת אנוך.
חלק הארי של הפרויקט הוא הארכת שובר הגלים. עלות העבודות תנוע בין 15 ל-20 מיליון שקל, ונוסף על כך יש צורך להעמיק את הנמל בעלות של כשני מיליון שקל. במעגנה צפויים להיות כ-120 מקומות עגינה, אך בימים האחרונים הוחלט לבחון אפשרות להכפיל את מספר המקומות. "עלתה אפשרות חדשה להאריך עוד את שובר הגלים וליצור מעין חניה כפולה. אם זה יתאפשר נוכל לאפשר למספר כפול של כלי שיט לעגון", מדגישה אנוך.
מנכ"לית אוצר מפעלי יםאיריס ברץ מבהירה כי אמנם הבחירה בנמל תל-אביב נבעה משיקולים כלכליים שיטיבו עם מדינת ישראל, אך גם חלקו של הנמל לא ייפגע. לדבריה, מעגנה חדשה יכולה ליצור אפשרויות כלכליות חשובות גם לאזור הנמל השוקק.
עבודה שחברת המודיעין העסקי אדקיט ביצעה עבור הנמל השוותה את מה שקרה בערים בעולם שפיתחו בתחומן נמל או מעגנה - דוגמת סן פרנסיסקו בארה"ב, רוטרדם בהולנד או ויטוריוסה במלטה - ובדקה מה עשוי לקרות למתחם הנמל בתל-אביב בעקבות המהלך. בשורה התחתונה נקבע חד-משמעית כי פעילות של כלי שיט באזור תגדיל את נפח הפעילות בנמל, תביא לתל-אביב פעילות עסקית שונה ולא פחות חשוב - תאפשר לסוגים שונים של אוכלוסייה לפקוד את הנמל.
"היום נמל תל-אביב הוא מקום למשפחות עם ילדים, בעיקר בסופי שבוע. זה טוב, אבל המטרה היא שהנמל יהיה מקום לכולם. חסרה פה האוכלוסייה הצעירה של אנשים בני 35-25 ובלי ילדים", אומרות ברץ ואנוך.
במונחים מקומיים פרויקט נמל תל-אביב מוכתר כהצלחה גדולה. מתחם הבילויים והמסחר השוקק ורמת התחזוקה והעיצוב הגבוהה הופכים אותו ליעד מבוקש שמצליח לארח בשגרה כ-100 אלף מבקרים בשבוע - שני מהבחינה התיירותית רק לכותל המערבי.
תפוסת המבנים, שבעבר היו האנגרים ישנים ומוזנחים, עומדת על 98%, ולמבקר הממוצע נדמה כי הדבר היחיד שנותר לפתח באזור הוא מקומות חניה לבאי הנמל. אך באוצר מפעלי ים מאמינים כי הפיתוח סביב הנמל יילך ויגדל כשהמעגנה תתחיל לפעול, ותוכניות העבודה צופות מספר רב של פרויקטים כבר בעתיד הקרוב.
ברץ, המכהנת כמנכ"לית החברה בחצי השנה האחרונה, כיהנה קודם כסמנכ"לית השיווק והפיתוח העסקי של החברה ומגיעה מרקע של יזמות בעולם ההיי-טק. "אחת התוכניות החדשות, שמבחינתי היתה חלום אישי שרציתי להגשים, היא להקים בנמל תל-אביב עמדות עבודה פתוחות לאנשים שרוצים להגיע עם מחשבים נישאים ולעבוד בחינם", היא אומרת.
בשלב הראשון של התוכנית צפויות להיבנות 40-30 עמדות עבודה פתוחות שיספקו תשתיות של תקשורת וחשמל למי שמבקש לעבוד מול הים בלי לשבת בבתי הקפה במתחם. "אין כזה דבר בשום מקום אחר בעולם", אומרת ברץ, "הסטארט-אפ הבא של ישראל ייצא מהנמל. אני מאמינה שזה ייצור סוג של יזמות אחרת, סביבת עבודה אחרת. עם המעגנה, תוכניות הפיתוח החדשות ופרויקט עמדות העבודה הפתוחות, אני בטוחה שמקומות אחרים יחקו אותנו כפי שחיקו אותנו עד עכשיו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם