עתירה נגד עיריית ת"א: למנוע הקמת מגדלים נוספים בנוה צדק
תושבי השכונה טוענים כי שבעת המגדלים המתוכננים בשכונה יהרסו את המרקם המיוחד שלה, ותכננונם אינו תואם את תכנית המתאר של העיר
בעתירה דורשת העמותה מבית המשפט להוציא צו שימנע מעיריית תל אביב ומהוועדה המחוזית לאשר תוכניות בניין עיר נקודתיות להקמת מגדלים בשכונת נוה צדק וסביבתה, החורגות מהמרקם השכונתי של השכונה, כל זמן שאין לתל אביב תוכנית מתאר כללית.
העמותה דורשת, באמצעות עו"ד יחיאל שמיר ויפתח הילינג ממשרד עו"ד רענן הר זהב, להורות לוועדות לתכנון ובניה להימנע מלדון, לאשר או להוציא כל היתר בניה לשבעה מגדלים המתוכננים לקום בשכונה.
בין המגדלים המתוכננים: מגדלים בני 33 ו-36 קומות ברחוב יצחק אלחנן; שני מגדלים במתחם הדולפינריום, האחד בן 6 קומות שישמש למגורים והשני בן 26 קומות שישמש למלון; הקמת מגדל ליבר ברחוב פינס הכולל 32 קומות; תוכנית מגדל האטד המאפשרת הקמת מגדל בן 27 קומות וכן תוכנית מגדלי לפיד המאפשרת הקמת שני מגדלים בני 25 ו-30 קומות.
עוה"ד שמיר והלינג מציינים בעתירה כי במהלך השנים פיתחה העירייה, לצד ועדות התכנון, פרקטיקה על פיה מקודמות ומאושרות תוכניות נקודתיות להקמת מגדלים בודדים, וזאת שלא בהתאם לתוכנית מתאר לעיר תל אביב. האחרונה בתכניות אלו היא משנת 1942, ולטענת העותרים, אין כיום התבוננות רחבה וארוכת טווח המתחשבת בצרכי הדורות הבאים ותוך שמירה על איכות החיים באזור.
עוד נטען בעתירה כי בשל הפוטנציאל
הכלכלי הרב הטמון בהקמת מגדלים באזור, החלו יזמים שונים לקדם שורה של תוכניות להקמת מגדלים סביב לשכונה, בשיתוף עם העירייה. בין היתר התקבלו מספר תכניות נקודתיות בלתי מרקמיות, החל ממגדל שלום, אשר יצר תקדים להקמת גורד שחקים על חורבותיה של גימנסיה הרצליה הראשונה.
בנוסף למגדל שלום, אושרו מגדלים נוספים שבנייתם הושלמה או מצויה על סף השלמה שהמפורסם ביניהם הוא מגדל נוה צדק ברחוב יפו פינת האטד, הידוע גם כמגדל נחושתן וכולל 42 קומות שבנתה חברת אלמוג ים של אלי פפושדו. הקמת המגדל לוותה במחאה ציבורית נרחבת בטענה כי המגדל ניצב כנטע זר בסביבה של בניה נמוכה המאפיינת את האזור.
מגדל נווה צדק. הבניינים חורגים מהמרקם השכונתי ראובן קסטרו
"שטף זה של תוכניות נקודתיות", לדברי העמותה, "אמור להוסיף לאזור שכונת נווה צדק שלל מגדלים לתעסוקה ולמגורים וכן למעלה מאלפיים יחידות דיור. מדובר בתוספת המכפילה את מספר תושבי השכונה, משנה את פניה, וזאת ללא תוכנית מיתאר עדכנית החלה על האזור, ומבלי לתת את הדעת למכלול השיקולים התכנוניים הרחבים הרלבנטיים לשינוי עירוני כה דרמטי ובלתי הפיך".
עוד צוין בעתירה כי חוק התכנון והבנייה קבע מדרג היררכי של תוכניות, המחייב קבלת תוכנית מיתאר מקומית לפני קבלתן של תוכניות מפורטות, וכי אין לקדם תוכניות נקודתיות קודם לתכנון הכולל. לטענת העמותה, "תכנון נקודתי מסכל קבלתו של הליך תכנון מיתארי כולל ומסודר, יוצר עובדות מוגמרות בשטח, וקבלת תוכניות נקודתיות מהווה פגיעה בעקרון שיתוף הציבור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם