הסופרטנקר של ישי: מקים ועדה לזירוז הבנייה
בעוד הוועדות לקיצור הליכי הבנייה של נתניהו טרם יצאו אל הדרך, החליט שר הפנים לגייס את פרופ' אמיר ברנע לעמוד בראש ועדה לחילוץ הפקקים מוועדות התכנון. האם הפעם זה יצליח? הנגיד סטנלי פישר ממתין בקוצר רוח
שר הפנים פנה לאחרונה לברנע בבקשה למנותו לעמוד בראש ועדה ציבורית לבחינה של חסמים ובעיות מערכתיות בתהליכים של מוסדות התכנון ולאיתורם. סביבתו של ישי מסבירה כי ההחלטה ליזום את הקמת הוועדה התקבלה לאחר ישיבה שקיים עם מנהלי המחוזות במשרד, שבה הוצגו בפניו חסמים המעכבים אישור של תוכניות בינוי.
ישי סבור כי העובדה שבראש משרד הפנים, משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל, עומדים אנשי ש"ס מאפשרת "לסגור את כל הקצוות במקום אחד" ולקדם את פתרון מצוקת הדיור. ייתכן שסיבה נוספת לעיתוי החלטתו של ישי היא התוכנית להאצת הבנייה שמקדם נתניהו בימים אלה, אשר צפויה להפעיל לחץ רב על אנשי מוסדות התכנון. זאת בין היתר בשל ריבוי ועדות וגופים נלווים, בשל נפח עבודה גדול יותר ובעיקר בשל לוחות זמנים קצרים לאישור תוכניות.
הוועדה בראשותו של ברנע תורכב מ-7 חברים, חלקם נושאי תפקידים פעילים ואחרים נשאו תפקידים בעבר, ואלה צפויים לחתום על כתבי המינוי בימים הקרובים. חברי הוועדה אמורים לבצע בדיקה יסודית לאיתור בעיות במוסדות התכנון בשתי רמות: האחת, בעיות בתוכניות קונקרטיות שתקועות בצנרת; והשנייה, בעיות בתהליכי אישור התוכניות במערכת עצמה. מסקנות הוועדה יוגשו תוך 3 חודשים, ועל בסיסן אמור שר הפנים לקדם תיקוני חקיקה רלוונטיים.
מינויו של פרופ' ברנע לעמוד בראש הוועדה אינו טריוויאלי. אמנם ברנע מילא שורה של תפקידים בכירים במשק והיה חבר בוועדות ציבוריות, אולם הוא נחשב למומחה בתחום הפיננסים והבנקאות ולא לבעל רקע בתחום התכנון והבנייה. עם זאת, במשרד הפנים סבורים כי דווקא היעדר הרקע של ברנע בתחום הנדל"ן יאפשר לאתר בעיות תפקודיות ברמה המערכתית.
בין התפקידים שבהם כיהן ברנע: דיקן ומייסד בית ספר אריסון, פרופ' למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת רייס (יוסטון, טקסס) ומרצה אורח בכמה אוניברסיטאות מובילות בארה"ב. בשנת 2006 מונה לדירקטוריון חיצוני בבנק הפועלים, אולם עזב את התפקיד בשל חילוקי דעות עם בעלת השליטה בבנק שרי אריסון.
מוסדות התכנון והליכי התכנון בישראל נחשבים ארוכים ומסורבלים. תוכניות בינוי תקועות בצנרת זמן רב, ופרקי הזמן לאישור תוכניות נמתחים פעמים רבות על פני עשור ויותר.
בינואר 2010 אושרה הרפורמה במוסדות התכנון, שיזם ראש הממשלה בנימין נתניהו
בתוך כך נראה שמיזם נוסף המיועד לזרז תוכניות בנייה טרם הניע: התוכנית להאצת הבנייה (תוכנית לה"ב) - או כפי שנתניהו כינה אותה "הסופרטנקר של הדיור" - אמורה לייצר מסלול "עוקף בירוקרטיה", במטרה לגבש מאגר של תוכניות בינוי מאושרות להקמת 50 אלף דירות באופן מיידי.
אך בפועל, מועד ביצוע "תוכנית החירום המיידית" הולך ומתרחק. תוכנית החירום של נתניהו לטווח הקצר והקמת הוד"לים מחייבות הליך חקיקה בכנסת. טיוטת החוק שהועברה למשרדי הממשלה לפני חג הפסח היתה אמורה להיות כבר מונחת על שולחן הכנסת לאישור, מהלך שטרם בוצע.
כדי לא לבזבז זמן מיותר הוחלט שעד שתקודם חקיקת הוד"לים ותחל פעילותן, יקודמו תוכניות בנייה גדולות באמצעות ועדות משנה של הוועדות המחוזיות. ואכן שר הפנים מינה לצד הוועדות המחוזיות 6 ועדות משנה, שכל אחת מהן בת 5 חברים, שאמורות להתכנס פעם בשבוע ולדון בקידום תוכניות להקמת יותר מ-50 אלף דירות.
אך הוועדות טרם החלו בעבודתן. הסיבה: מחלוקת תקציבית עם משרד האוצר סביב נושא מימון הוועדות, המסתכם בכ-30 מיליון שקל בשנה. בשורה התחתונה: מיום ליום מסתמן כי תוכנית ההאצה זקוקה לתוכנית האצה משלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם