הדרך לשוויון עוד ארוכה: רק 4 מנכ"ליות ב-100 החברות המובילות במשק
יותר ויותר נשים משתלבות במעגל העבודה וממלאות תפקידי ניהול ואקדמיה, אך למרות ההתקדמות החשובה, שוויון מגדרי בשוק העבודה הישראלי עדיין רחוק; נשים מכהנות רק ב-10% ממשרות הניהול הבכירות ו-4.8% בלבד הן מנהלות
◄ שכרן החודשי של נשים נמוך בכ-3,300 ש' משכרם של גברים
מהפכה ממשית נחוצה בין היתר בתחום הייצוג הנשי בתפקידי הניהול בישראל: הנשים מהוות מיעוט זעום בקרב המנהלים הבכירים בישראל - רק 10% ממשרות הניהול הבכירות נתפס על ידי נשים, ורק 4.8% מהנשים העובדות הן מנהלות, לעומת 9% מהגברים העובדים.
ישראל נמצאת רק במקום 31 בטבלת המנהלות בעולם, ומספר המנהלות בה הוא 48% בלבד ממספר המנהלים - 66.5 אלף נשים, לעומת 136 אלף גברים. עם זאת, יש לציין, כי תחום זה נמצא במגמת שיפור ומספר המנהלות במשק הכפיל את עצמו מ-16% ב-1990 ל-33% כיום.
מנתוני איגוד לשכות המסחר עולה כי נרשמה עלייה של 20.3% ב-2010 לעומת 2009. מנתוני הלמ"ס לשנת 2009 עולה כי נשים שהועסקו בתפקידי ניהול השתכרו כ-13.6 אלף שקל בממוצע בחודש, לעומת גברים, שקיבלו 18.6 אלף שקל בחודש.
בתעשייה מהוות הנשים כ-28% מכוח העבודה בכלל, ובתפקידי ניהול כ-24%. עם זאת, בשני שלישים מהמפעלים אין בכלל נשים בתפקידי ניהול. לפי סקר שערכה התאחדות התעשיינים בשנת 2009, הגורם המרכזי למיעוט נשים מנהלות בתעשייה הוא הקונפליקט עם המשפחה. גורם עיקרי נוסף שהמנהלות ציינו בסקר זה הוא "תרבות ארגונית גברית".
גם סקירה של חברת המידע העסקי BDI שנערכה לרגל יום האישה המתקיים היום, העלתה כי שיעור המנכ"ליות והיו"ר הנשים בחברות המובילות בישראל הוא עדיין מזערי.
מבין 100 החברות המובילות בדירוג BdiCode, שיעור החברות בהן ממונה אישה בתפקיד מנכ"ל עומד על 4% בלבד: גליה מאור מנכ"לית בנק לאומי, סמדר ברבר-צדיק מנכ"לית הבנק הבינלאומי, מקסין פסברג מנכ"לית אינטל ויהודית ברוניצקי מנכ"לית אורמת תעשיות.
בתוך 500 החברות המובילות בדירוג BdiCode גדל בשנה האחרונה שיעור החברות בהן ממונה אישה בתפקיד מנכ"ל ב-1% בלבד לכ-5%.
גם בתפקיד יו"ר חברה קשה למצוא נשים רבות: בדומה לאחוז המנכ"ליות, בין 100 החברות המובילות בדירוג BdiCode, שיעור החברות
בין 500 החברות המובילות בדירוג BdiCode, שיעור החברות בהן מכהנת אישה בתפקיד יו"ר עומד על כ-2% בלבד.
תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת BDI, מציינת כי בדיקה של הביצועים הפיננסיים של החברות בהיבטים של גידול בהכנסות והיבטים פיננסיים נוספים, מעלה כי אין שום ממצא המראה כי למנהלים הגברים יש עדיפות מבחינת ביצועי החברה על המנהלות הנשים. למרות זאת, טוענת ינאי, המין הגברי שולט ללא עוררין בתפקידי הניהול במשק הישראלי ולא נראה כי צפוי שינוי משמעותי בשנים הבאות.
מנתונים נוספים שפורסמו לקראת יום האישה הבינלאומי עולה, כי הנשים העובדות בישראל משכילות יותר מהגברים אבל מרוויחות הרבה פחות - שכר הנשים שלמדו 16 שנה ויותר הוא 80% בלבד משכר הגברים ברמת השכלה זהה.
חלקן של הנשים במשרות אקדמיות זינק ב-20 שנה מ-40% ל-48% מכלל העובדים. שיעור הזכאות של נשים לתעודת בגרות גבוה יותר: 60% מהבנות בכיתות י"ב משיגות תעודת בגרות מלאה, ו-50% מהנשים עומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות. זאת לעומת שיעורים נמוכים של 48% ו-41% בהתאמה בקרב הבנים.
עוד עולה, כי הנשים בישראל ממשיכות עדיין למלא בעיקר תפקידים של מורות, אחיות, עובדות סוציאליות ועוד - תפקידים שמאופיינים בשכר נמוך יחסית. שני הענפים העיקריים של תעסוקת הנשים הם חינוך (21%) ושירותי בריאות, רווחה וסעד (17%).
לשם השוואה, שני ענפי התעסוקה העיקריים של גברים הם תעשייה (20%) ושירותים עסקיים (16%), כולל עורכי דין ורואי חשבון. תחום ההיי-טק, הנחשב לקטר של הצמיחה במשק, עדיין נחשב לתחום גברי - רק 93 אלף נשים עובדות כיום בתחומי ההיי-טק, והן מהוות רק 35.5% מכל המועסקים בחברות אלה בישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם