שלב השאלה הזהה: מי אחראי לזינוק במחירי המים?
הזינוק החד במחירי המים מורגש היטב בכיסי הציבור - אך לא ברור מי אחראי לכך. במרכז השלטון המקומי טוענים כי הקמת התאגידים הובילה לייקור ולפגיעה בציבור, ובתאגידי המים מפנים את האצבע המאשימה לרשויות המקומיות בטענה כי אוזלת ידן הובילה לכך
סמנכ"ל כלכלה ומידע במרכז השלטון המקומי | אריה מצליח
1. האם תאגידי המים שיפרו או הרעו את מצבם של הלקוחות שבעירם הוקם תאגיד?
"ברוב הרשויות המקומיות בישראל קיבלו התושבים לאורך השנים שירות טוב, כך שהמעבר לתאגיד לא שיפר את מצבם, נהפוך הוא: כיום אין להם עם מי לדבר. התאגיד הוא גוף עסקי נטול אחריות ציבורית, ולכן גם אינו עומד לבחירות.
2. אם היה נערך סקר דעת קהל לגבי הצורך בתאגידי מים, מה לדעתך היו תוצאותיו?
"אם הציבור היה יודע את מה שהוא יודע היום - שישלם יותר עבור המים ומנגד יקבל שירות גרוע יותר - ודאי שהרוב היה מתנגד".
3. האם מחירי המים גבוהים מדי או נמוכים מדי ומה צריך להיות המחיר?
"מחירי המים לכל הצרכנים הביתיים והציבוריים גבוהים מדי. יש לחזור למבנה מחירים שמאפשר לצרכן לשלם מחיר שמשקף את העלות האמיתית של המים. כיום המכסה הבסיסית לתושב גבוהה מדי ועומדת על 50% מהצריכה הבסיסית".
4. האם יש מקום לשיתוף גופים ציבוריים, כמו ועדת הכספים או מרכז השלטון המקומי, בקביעת מחירי המים ומדיניות החיסכון?
"בהחלט יש מקום שהציבור יהיה שותף בקביעת מחירי המים באמצעות נבחריו. המים הם מוצר יסוד שלא שונה במהותו מהלחם. כיום לשלטון המקומי שמשרת את כל תושבי מדינת ישראל אין כל נציגות במועצת רשות המים. בימים אלה אנו מקדמים הצעת חוק לפיקוח פרלמנטרי על המים".
5. האם יש לתאגידים השפעה על מחירי המים, ואם כן, כיצד הם השפיעו על התעריפים הקיימים?
"המבנה התאגידי שקיים היום מייקר את המים מפני שבאופן אינהרנטי, בהיותו 'עסקי' הוא רווי מס: מע"מ, מס על הדיבידנד ומס על יתרת הרווח".
6. איזה פיקוח יש להטיל על התאגידים - של רשות המים או של רשות מקומית - ומדוע?
"רצוי שתחום המים יהיה בשליטת הרשות המקומית בשל הצורך לקיים קשר עם התושב. אין ספק שאמות המידה של הניהול צריכות להיקבע על־ידי המדינה באמצעות מוסדותיה. אפשר היה לעשות זאת מלכתחילה, ללא הקמת התאגידים".
7. מה ההבדל בין תאגיד בשליטת הרשות המקומית לבין חברה עירונית שיכולה למלא את מקומו, ואיזה משתי ההתאגדויות עדיפה?
"יש שני הבדלים מהותיים: לחברה עירונית יש מטבע הדברים זיקה לעירייה, שמאפשרת לה תיאום טוב בכל הנוגע להיבטים ההנדסיים ומחירי מים נמוכים יותר, משום שכך נשענים על תשתיות עירוניות וגם חוסכים לצרכני המים מסים מיותרים. המדינה בשנים האחרונות הזרימה לתאגידים מאות מיליוני שקלים לצורך השקעה בתשתיות".
8. מה היה קורה אילו הוזרמו הכספים מוזרמים לרשויות מקומיות לצורכי השקעה ברשת המים?
"ההשקעה במשק המים בישראל היתה יעילה יותר והיתה נעשית בסדר עדיפויות נכון יותר לעומת המצב הקיים כיום. רוב הציבור מסכים שמספר תאגידי המים מוגזם".
9. מי אחראי לכך שהוקמו 52 תאגידים ולא 12 כפי שתוכנן, ומה היקף הנזק שנגרם לציבור בשל כך?
"הממשלה עצמה אחראית להקמת תאגידי המים הרבים. הדבר המדהים הוא שהממשלה ממשיכה להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות שטרם הקימו תאגיד כדי לגרום להן לעשות זאת - למרות שברור שתאגיד קטן אינו יעיל ויגרום לעלייה נוספת במחירי המים".
10. האם אפשר לצפות שבעתיד יופרטו תאגידי המים ויעברו לשליטה מלאה או חלקית של משקיעים פרטיים?
"המצב המשפטי כיום בהחלט מאפשר זאת. חוק תאגידי המים והביוב מאפשר להעביר את השליטה בתאגידים לגורמים עסקיים פרטיים".
מנכ"לית תאגיד המים עין נטפים (אילת) | חן סלטי
1. האם תאגידי המים שיפרו או הרעו את מצבם של הלקוחות שבעירם הוקם תאגיד?
"תאגידי המים מתמחים ומתרכזים בנושאי המים והביוב. הם פיתחו ושדרגו באופן משמעותי את מצב תשתיות המים והביוב בערים, שיפרו את בריאות הציבור, את איכות הסביבה ואת השירות שניתן לתושבים".
2. אם היו עורכים סקר דעת קהל לגבי הצורך בתאגידי מים, מה לדעתך היו תוצאותיו?
"התושבים במגזר העירוני לא תמיד היו מודעים למצב תשתיות המים והביוב שמתחת לאדמה. היום, לאחר תקופה שבה הרפורמה פועלת והנושא עומד על סדר היום הציבורי, התושבים חשים את ההבדל ומודעים לכך שהם מקבלים מענה מגופים מקצועיים. המתנגדים להקמת התאגידים יצרו רושם מוטעה, שלפיו המחירים הגבוהים נובעים מעצם הקמת התאגידים".
3. האם מחירי המים גבוהים מדי או נמוכים מדי, ומה צריך להיות מחירם?
"מחיר המים לצרכן גבוה מדי, ואין על זה ויכוח, כיוון שהוחלט שמחיר המים ישקף את העלויות האמיתיות של הפקתם והובלתם ותחזוקת המערכות. המחיר לצרכן כולל את עלויות ההתפלה ואובדן המים ומביא לידי ביטוי את המחסור במים. עם הקמת התאגידים החליטה הממשלה להפסיק את התמיכה במימון משק המים ולהשיתו על הצרכן. המדינה צריכה למצוא פתרון תקציבי לעלויות ההתפלה ולדרוש התייעלות מרבית מכל הגופים במשק המים".
4. האם יש מקום לשיתוף גופים ציבוריים כמו ועדת הכספים או מרכז השלטון המקומי בקביעת מחירי המים ומדיניות החיסכון?
"מחיר המים נקבע וצריך להיקבע על ידי גורם מקצועי וענייני. מועצת רשות המים, שהיא הגוף הסטטוטורי לעניין זה, כוללת גם נציגי ציבור ובה נשמעות העמדות השונות. המנדט לקביעת מחיר המים צריך להישאר בידי גוף זה".
5. האם יש לתאגידים השפעה על מחירי המים, ואם כן, כיצד הם השפיעו על התעריפים הקיימים?
"תאגידי המים לא קובעים את מחירי המים. המחירים נקבעים על ידי מועצת רשות המים, ותאגידי המים גובים את התשלום לפי מה שהוחלט במסגרת החוק. נציגי התאגידים משמיעים את עמדתם בשימועים כמו כל גורם אחר, אך עמדתם לא תמיד מתקבלת. בשימוע האחרון, שנערך בסוף 2010, דרשו התאגידים שלא להעלות את המחירים לצרכנים פעם נוספת - והדרישה התקבלה".
6. איזה פיקוח יש להטיל על התאגידים - של רשות המים או של רשות מקומית - ומדוע?
"רשות המים היא הרשות המקצועית, בעלת הידע והנתונים ונקודת המבט האובייקטיבית, ולכן היא צריכה לפקח על תאגידי המים. בדומה לפיקוח בתחומים אחרים, אין זה נכון שגוף פוליטי יפקח על עבודה מקצועית".
7. מה ההבדל בין תאגיד בשליטת הרשות המקומית לחברה עירונית שיכולה למלא את מקומו, ואיזה משתי ההתאגדויות עדיפה?
"ההבדל העיקרי נעוץ במחויבות של דירקטוריון החברה: חברה עירונית מחויבת לצורכי העירייה ולאינטרסים שלה - בעוד שתאגיד מים, לפי חוק תאגידי מים וביוב, מחויב למשק המים והביוב ולצרכניו. הבעיה נוצרת כאשר יש התנגשות או ניגוד בין צורכי העירייה לצורכי החברה. אם זו חברה עירונית כמשמעה בחוק, אינטרס העירייה יגבר - גם אם יהיה זה על חשבון טובת התאגיד ומטרותיו".
8. מה היה קורה אילו הוזרמו הכספים לרשויות מקומיות לצורך השקעה ברשת המים?
"איננו יכולים לנבא מה היה קורה אילו. העובדות מדברות בעד עצמן: המדינה החליטה להקים גופים מקצועיים בתחומם, מאחר שהיתה הזנחה במשק המים והביוב בניהול הקודם בידי הרשויות המקומיות והוא עמד בפני קריסה".
9. מי אחראי לכך שהוקמו 52 תאגידים ולא 12 כפי שתוכנן, ומה היקף הנזק שנגרם לציבור בשל כך?
"התוכנית המקורית של רשות המים היתה להקים 12 או 19 תאגידים בלבד. תאגידים אזוריים הם פתרון יעיל, נכון וחסכוני למשק כולו. לצערנו, דווקא ראשי הרשויות המקומיות התעקשו להקים תאגידים מקומיים, חד-רשותיים, שמעמיסים מנגנונים מיותרים. פורום התאגידים פנה לפני כחודש לשר האוצר כדי לעודדו לצמצם את מספר התאגידים באופן כזה שלפי נתוני רשות המים, ייחסכו למשק המים 150 מיליון שקל".
10. האם אפשר לצפות שבעתיד יופרטו תאגידי המים ויעברו לשליטה מלאה או חלקית של משקיעים פרטיים?
"אין מקום להפריט את משק המים. הוא חייב להישאר בידי המדינה, כיוון שמדובר במשאב אסטרטגי ובמצרך יסוד. חוק תאגידי המים מאפשר זאת, ואני אשמח לשינוי חקיקה שיוריד אפשרות זו מהפרק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם