"הדרך שבה נעשו ההפרטות עד היום היתה קלוקלת"
מחקר שסקר את ההפרטות לאורך 30 השנה האחרונות קובע: במקרים רבים הליך ההפרטה לא ממלא את ייעודו. הח"כים: "לערוך בחינה יסודית לפני ההפרטה". עורכי המחקר למעריב עסקים: "הח"כים עוד יותר קיצוניים מאיתנו. המדינה לא צריכה להחזיק בנמל או בנק - אבל הדרך שנהוגה כאן קלוקלת"
דוח של מכון המחקר ון ליר, שסקר את ההפרטות בישראל ב-30 השנה האחרונות, הציג עמדה ביקורתית נגד ההפרטות. לדברי עורכי המחקר, ההפרטה נועדה לשפר את השירות לאזרחים, להגדיל את זכויותיהם ולהפחית את העלות לאזרח. אולם פעם אחר פעם, לטענת המחקר, הליך ההפרטה אכזב ולא מילא את ייעודו - במקרים רבים השירות לא שופר והמחירים רק עלו.
"בעבר היתה המדינה ענייה וחסרת משאבים, אך סיפקה מגוון רחב של שירותי רווחה ובריאות לציבור - אולם כיום, כשברשותה משאבים רבים, הנטייה היא להפריט כמה שיותר שירותים", אמר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני בפתח הדיון. גפני ציין כדוגמה את העובדה שכיום אין אחות בבתי הספר - שירות שניתן בעבר ברוב בתי הספר בארץ.
ח"כ חיים (ג'ומס) אורון, שיזם את הדיון, ציין שהדוח נכתב אמנם מתוך השקפה ביקורתית - אולם הוסיף: "איני פוסל הפרטה בכל מחיר - אבל יש לערוך בחינה יסודית תוך מתן דגש לאחריות הכוללת של אספקת שירותים". הוא הבהיר כי אחת השאלות החשובות לגבי ההפרטה אינה רק השאלה למי תועבר השליטה בעקבות ההפרטה - אלא גם מהי אפקטיביות הפיקוח לאחר סיום התהליך.
דעה שונה השמיע מנכ"ל לשכת ארגוני העצמאים מוטי שפירא. שפירא אמר שהבעיה אינה בהפרטה כי אם בדרך שבה היא נעשית כיום. "הבעיה המרכזית נובעת מהאופן שבו המדינה יצאה ל' מכרזים אגרסיביים' של הורדת מחירים", אמר.
לדבריו, גם שלילה מוחלטת של ההפרטה אינה חכמה: "במדינות רבות שבהן נעשו תהליכי הפרטה, ידעו לאזן בין הרווח הכלכלי לאיכות השירותים לציבור. יש מי ששואף לחזור לעידן של לפני 30 שנה, כשמאות פרויקטים תקועים במע"צ". עוד אמר כי "יש לבצע הפרטה בצורה חכמה, במקום ללכת על עיקרון המחיר הנמוך. אין ספק שהשיטה מחייבת שיפוץ, בייחוד בתחומי הרווחה".
את העמדות החריפות ביותר נגד ההפרטה הציגו חברי הכנסת זבולון אורלב ושלי יחימוביץ'. ח"כ אורלב ציין כי "למעלה מ-20 שנה אנו במדרון חלקלק של מדיניות נאו-ליברלית", והסביר כי על המדינה לכוון מכרזים לאספקת שירותים לטובת המגזר השלישי ולהבחין בינם ובין גורמים עסקיים שכל תכליתם היא הפקת רווחים.
יחימוביץ' תקפה גם היא את הליך ההפרטה וציינה כי הוא נעשה כיום ללא בקרה נאותה. "עיקר תהליכי ההפרטה אינם עוברים בחקיקה ראשית ואינם מגיעים לוועדות הכנסת הדואגות למתן אותם ולמזער נזקים אפשריים לעובדים ולמקבלי השירותים", אמרה, "רוב תהליכי ההפרטה נעשים רחוק מעין הציבור".
בראיון למעריב עסקים אמר עורך המחקר, ד"ר אמיר פז-פוקס, כי אף שהדוח כתוב באופן ביקורתי למדי, חברי הכנסת ביקורתיים יותר ממנו. "חברי הכנסת בוועדה התייחסו לנושא בצורה קיצונית יותר מזו שלי, וח"כ אורלב אף כינה את הנטייה להפריט'טירוף ופרי ביאושים נאו-ליברלי', בעוד ג'ומס דיבר על דת ההפרטה", אמר פז-פוקס.
לדבריו, "כשהיתה ראש רשות החברות הממשלתיות, אמרה ציפי לבני כי 'יש להפריט כל דבר שזז', וראש הרשות הנוכחי דורון כהן אמר לפני שבועיים בלבד כי הפרטה היא ערך ויעד. אני לא אומר שהמדינה צריכה להחזיק בנמל אילת או בבנק - אבל הדרך שבה נעשתה ההפרטה עד כה היתה קלוקלת".
עוד
על השאלה האם יש לו אלטרנטיבה לדרך שבה מפריטים כיום, השיב פז-פוקס כי "אחד הדברים שאנחנו מבקשים לייצר הוא צ'ק ליסט שיכלול את הקריטריונים ואת ההליכים שאותם יש לעבור, לפני שמפריטים גוף או שירות מסוים. על פי קריטריונים אלה יצא דוח שיאפשר לנו לדעת מהי התועלת מהליך הפרטה מסוים, וכן מהם התחשיבים שנעשו כדי להגיע לתוצאה זו".
היועץ הכלכלי של שר האוצר לשעבר, פרופ' עומר מואב, רואה את הדברים אחרת. לאחר שסקר את הדוח טען מואב כי לא מדובר במחקר. "המסמך הוא סקירה מעניינת ומקיפה של תהליכי ההפרטה וההפרטות שנעשו בשנים האחרונות, אך לא מדובר במחקר הבוחן את יתרונות ההפרטה ואת הישגיה באף מקרה אחד מהמקרים הקונקרטיים המצוינים בדוח", הבהיר. "כיוון שלא מדובר במחקר, לא ניתן ללמוד מהדוח דבר וחצי דבר על הצלחה או כישלון של הפרטות".
לדבריו, "בסופו של דבר מטרתה של ההפרטה היא לספק יותר שירותים לכל כל שקל של האזרח, ובאף אחד מהמקרים לא נעשתה בדיקה שיכולה לבחון את התפוקה הזו. יש פה התעלמות מבעיות חמורות באותם מקרים נסקרים במגזר הציבורי, וכן התעלמות מיתרונות רבים של ההפרטה", אמר.
הוא הוסיף כי "ברירת המחדל צריכה להיות הפרטה, ואין כל סיבה שמדינה תשלוט בספנות, בחברות התעופה, בתעשייה ובבנקים. אם ניתן לשפר את השירות לאזרח בתחומי רווחה שונים על ידי מיקוד חוץ - יש לעשות זאת, וצריך לזכור כי תפקיד הממשלה הוא לדאוג לכלל אזרחי ישראל ולא לעובדי המגזר הציבורי בלבד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם