פישר: "אנשים רוצים משק חזק עם מטבע חלש - זה לא עובד ככה"
נגיד בנק ישראל נאם בכנס האתגרים הבטחוניים, אך עסק בין השאר גם במצב הכלכלה המקומית והעולמית, בשער החליפין, ובעיקר צינן את הציפיות מתגליות הגז והנפט: התמלוגים הם בערך אחוז מהתמ"ג; זה לא 'גיימצ'יינג'ר'; "ללוויתן יהיה קשה לנייד את הגז"
פישר בחר להתייחס בפתיחת ההרצאה את ההרצאה דווקא למשק העולמי: "מה שרואים במשק העולמי על פי הנתונים של קרן המטבע, הוא שארה"ב מתחילה לצאת מהמיתון, והצמיחה צפויה להיות 3%, ויש כאלה שחושבים שיותר. בגוש היורו הצמיחה איטית יותר פחות, והמדינות המתפתחות חזרו לצמיחה מאוד מהירה. ברור שקצב הצמיחה בסין מאוד מדאיג, אבל התיאוריה אומרת שהם יגיעו לרמות הכנסה גבוהות, ולבסוף יגיעו לרמת החיים של המערב. עד אז הם יצמחו מהר יותר".
"ההישגים הכלכליים בארה"ב ובאנגליה מאז 1945 הם חסרי תקדים" אומר פישר, "ומה שקורה בסין ובהודו עכשיו גם הוא חסר תקדים, ואלו דברים שמתחילים לשנות את העולם. מצב הרוח במשק העולמי השתפר מאוד"
הנגיד התלוצץ וסיפר כי "חזרתי רק אתמול מהכנס הכלכלי בדאבוס והאנשים שם אופטימיים, אבל מכיוון שזה הכרחי להיות מודאג כדי להיראות רציני, כולם מצאו ממה להיות מודאגים. אז אני מאוד מודאג באופן עקרוני".
לאחר שסיים לסקור את המתרחש בעולם עבר לכלכלה המקומית, והסביר כי הצמיחה הפתיעה גם את בנק ישראל. "לגבי המשק הישראלי: ציפינו לצמוח בקצב של קצת פחות מ-4%. כל השנה היו נתונים לא עקביים עם המטרה וצמחנו מהר יותר, ולבסוף הלמ"ס הוציא את האומדן הראשון שמצביע על צמיחה 4.5%. זה ישתנה, אבל לא ברור לאיזה כיוון".
הנגיד המשיך והסביר את החוסן הכלכלי בישראל בשנים האחרונות: "בין 2003-2008 יש צמיחה מאוד מרשימה, כיוון שהיא חלקה. כמעט לא היתה תקופה של 12 חודשים רצופים בהם לא נרשמה צמיחה של 5%, כך שהאיתנות והחוסן של המשק המקומי הפתיעה אותי פעם אחר פעם ואני מקווה שזה ימשיך כך בעתיד. התחזית ל-2011 עומדת על 3.8%, היא מלפני ארבע חודשים, בעוד שבועיים המספר ישתנה כשנבדוק שוב, אבל הקצב מאוד מכובד".
"יש לנו עודף בחשבון השוטף מ-2003. עולה ויורד, אבל עד היום יש עודף. דבר שאף ישראלי לא היה מצפה בשנות התשעים. אבל זה קרה, וזה אחד מקורות האיתנות של המשק. וזה לא מגיע מתשלומי העברה, שכמובן תורמים לעודף, אלא סה"כ היצוא גדול יותר מהיבוא במונחים של סחורות ושירותים, ללא תשלומים של האמריקאים, וזה שינוי משמעותי במבנה המשק ובמקורות הצמיחה, וזה הישג ענק של הסקטור הפרטי".
"נושא שגורם להרבה אנשים לדאוג - שער החליפין" נמשיך פישר. "השקל התייסף מול הדולר לא מעט מאז 2002, אבל למרות הייסוף, יש לנו עודף בחשבון השוטף. העובדה שאנחנו מייצאים ומייצרים הרבה מביא להתחזקות השקל. כשאני צריך לענות לתלונות אני עונה שמשק חזק עם מטבע חלש לא עובד, אני מעדיף להתמודד עם בעיה מסוג זה מאשר עם בעיה הפוכה, בה משק חלש וגם המטבע".
"לגבי אינפלציה, אנחנו כעת בתוך יעד האינפלציה, זה היה 2.7% בשנה אחרונה, ואנחנו מעלים את הריבית החל מאוגוסט 2009 לאט לאט, מכיוון שהציפיות לאינפלציה עולות וגם התחזיות שלנו עולות, ולכן נאלצנו לעלות את הריבית, משום שאם יש דבר אחד שצריך למנוע זה האינפלציה, ואנחנו נעשה את זה", אומר הנגיד.
לאחר מכן עבר לעסוק בבעיית הדיור, והציג שקף בו ניתן לראות כי השינוי במחירי הדיור עד שנת 2008 היה יציב, בדומה למדינות כמו גרמניה. "מי יציב? גרמניה, מי דומה להם? ישראל, עד 2008, ואז נרשמה עליה מהירה במחירי הדיור בארץ של מעל ל-40%. הקצב מאוד מדאיג, ולכן צריכים לטפל בזה דרך העלאת ריבית, וצעדים מיוחדים שנקט בהם בנק ישראל והממשלה, ואם יש צורך נמשיך לטפל בבעיה, משום שאחד הלקחים הם שמשברים פיננסים מתחילים לעיתים קורבות זה מתחיל בשוק הדיור. אסור לנו לתת לזה לקרות".
פישר לא דילג גם על משרד האוצר ואמר כי "יש לנו ממשלה שמנהלת מדיניות פיסקלית מאוד אחראית. זו הפתעה, אבל זה המצב. ב-2007 התקציב היה פחות או יותר מאוזן - גירעון של עשירית אחוז. ב-2008 עלה ל-2% בעקבות המשבר, וב-2009 זינק ל-5%, וזה חזר לרדת. זה לא סוד שהגרעון ב-2010 של 3.7% הוא תוצאה של מאמצים של האוצר. בלי המאמצים זה היה 3.4%". לשם השוואה הציג הנגיד את הנתונים של ארה"ב ואנגליה, שם הגרעון עמד בשנה שעברה והשנה על 10%. "החוב שלנו במשך המיתון לא עלה. שמרנו על משמעת תקציבית למרות המיתון והמשבר הגלובלי. אני מקווה שהחוב אצלנו יחזור לרדת"
"העובדה שנמצא גז ואולי נפט במי ישראל מאוד מאוד חשוב לנו, אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. אנחנו מוציאים גז משדה ים תטיס, וזה מספק לנו גז, לא הרבה אבל מספיק. עובדים על שדה "תמר" ועוד כמה שנים יתחילו לייצא משם גז. "תמר" נחשבת, לפי מה ששמעתי בדאבוס, האתר השני בגודלו שנמצא בעשר השנים האחרונות. יש עוד שדה, "לוויתן", שהוא הכי גדול ב-10 השנים האחרונות, וחוץ מזה יש עוד שדות".
פישר אף ניצל את הבמה על מנת להביע פעם נוספת תמיכה במסקנות ועדת ששינסקי "אתם יודעים שהיה ויכוח ענק על נושא התקבולים שמגיעים למשלת ישראל. היה ויכוח לא נעים עד שהתקבלה ההחלטה של ששינסקי. אבל זה צריך לעבור עוד את הכנסת וועדת הכספים והלחצים ימשיכו, ולא ברור לאן זה יגיע. אני מאוד מקווה שההמלצות יתקבלו גם בכנסת".
למרות זאת, הנגיד מוריד את הציפיות הקיימות לכך שתגליות הגז והנפט ישנו את המציאות הכלכלית בישראל "בהיבטים הכמותיים, כשתמר, שיכול לספק את צרכי ישראל ל-20 עד 25 שנה כשיגיע לייצור מלא, בעוד 3-4 שנים, התשלומים אז יעמוד על בין חצי מיליארד ל-700 מיליון דולר. זה משמעותי, אבל התמג הוא 200 ומשהו מיליארד. לוויתן נחשב גדול פי שניים, אז סה"כ זה יהיה 2.5 מיליארד דולר לשנה. אחוז אחד, קצת יותר. זה חשוב, אבל זה לא משנה את המצב הבסיסי של הממשלה. כולם מדברים על תקבולים של נורווגיה. אצלם זה 15% מהתמ"ג. אצלנו זה לא מגיע לכך כרגע.
פישר ממשיך לצנן את ההתלהבות ופונה לעסוק ב"לוויתן": " לא קל לייצא את הגז. הם יצטרכו או לבנות צינור שיעלה משהו כמו 8 מיליארד דולר, או להפוך את הגז לנזיל שגם עולה המון כסף. האם זה יהיה שווה? לא ברור, משום שיש מהפכה בעולם הגז. ארה"ב הפכה למדינה עם עודף גז, ויש שמועות שמצב דומה באירופה, ואז המחיר יתחיל לרדת. כך שלא ברור מה נעשה עם זה. זה חשוב שיש לנו מקור גז, וזה יביא תרומה יפה, אבל זה לא גיימצ'יינג'ר.
לאחר שסיים עם סקירתו עבר לעסוק בנושא הבטחון: "ההוצאות הבטחוניות ביחס לתמ"ג לפני ששת הימים זה עמד על 10%. ואחרי מלחמת יום הכיפורים - 35%, וזה המשיך ברמות גבוהות של מעל 20% עד 1982. מי שחושב שאין קשר למשבר הכלכלי שהיה בסוף שנות השבעים והשמונים טועה. זה היה נטל. מאז זה המשיך לרדת והגענו בערך ל-7%. הרבה הרבה פחות מכפי שיהיה. אם אנחנו מסתכלים על ארה"ב, אז הצמיחה בשנות התשעים נובעת מהעובדה שהורידו את נטל הביטחון".
"מה קרה להוצאות הממשלה? הם היוו 70% מהתמ"ג, וזה קשה לנהל ככה מדינה. מה שקרה זה שהחלק הביטחוני ירד, וגם החלק הלא בטחוני ירד, וירדנו להוצאות של 42% מהתמ"ג, שזה לא רחוק מה-OECD. ביחס להוצאות הממשליות אנחנו מעל הרמה האמריקאית ומתחת למדינות רבות באירופה, למרות שההוצאה על הביטחון גבוהה מזו באירופה".
"יש אלו שטוענים כי יש רווחים מהצבא, ויש מאמרים, אבל מה בדיוק עצמת ההשפעה? אני לא בטוח. כך שיש פיצויים להוצאות הבטחוניות, אבל אין לי ספק שלו ההוצאות על הבטחון היו יותר נמוכות היינו צומחים מהר יותר".
"אני רוצה לדבר על ההשפעה של מה שקורה אצל השכנים במצרים. אמרנו כל הזמן שאחת הסיבות שאנחנו צריכים יתרות מט"ח גדולות הן כי יש לנו מצב גאופוליטי מסובך. לקחנו בחשבון שהמצב הסביבתי לא ימשיך, ולכן הגדלנו ואת היתרות. היה יותר ממניע אחד אבל חשבנו על המצב הגיאופוליטי כל הזמן ואני שמח שיש לנו אותן.
"מה שקרה בשבוע שעבר משנה את המצב. גם מצרים, וגם לבנון, וזה חשוב שיש לנו משק איתן וגמיש, שהצליח מאז שהגעתי להתמודד עם כל מיני זעזועים: מהמחלה של אריאל שרון, מהנצחון של חמאס ב-2006, ממלחמת לבנון השנייה מהאי יציבות של ממשלות ישראל וההתמודדות שלנו עם המשבר העולמי שיצאנו מזה במחיר מאוד מאוד נמוך במיולחד ביחס למדינות המערב, ובלי סיוע מיוחד"
לסיום אמר פישר כי "יש לנו משק ומדיניות פיסקלית חזקה, ויש רזרבות שנוכל להשתמש בהן, ויש לנו סקטור פרטי מאוד חזק וגמיש. נצטרך להתמודד עם מה שקרה בשבוע שעבר. הפסקנו לכמה חודשים לדבר על איראן אבל יש גם את האתגר הזה לפנינו, אבל יש לנו את המדיניות שתאפשר להתמודד עם העתיד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם