אליעזר פישמן: "הוראות הדיווח של בנק ישראל ניתנות לעקיפה"
שחקן המטבע הגדול בארץ בראיון למעריב עסקים: "ניסיונות פיקוח דומים נעשו בברזיל ובמדינות אחרות ונכשלו - הסוחרים פשוט עבדו דרך ניו יורק ולונדון". עם זאת, פישמן מגבה את פישר ותומך ברכישות המט"ח: "בלעדיהן, התחזקות השקל היתה גוררת את המשק למיתון גדול"
לטענת איש העסקים, שנחשב לשחקן המט"ח הגדול ביותר בשוק ההון הישראלי, צעדיו האחרונים של בנק ישראל לא ישיגו את מטרתם. "אנשים לא תמיד מבינים עד הסוף איך השווקים עובדים. כדי לפעול כנגד השוק לא צריך להגיע לשוק המקומי, אלא לפעול בשווקים הבינלאומיים מבלי שאף אחד ידע".
"זו הסיבה לכך שניסיונות פיקוח דומים שנעשו בברזיל ובמדינות אחרות נכשלו - הסוחרים פשוט עבדו דרך ניו יורק ולונדון. עם זאת, ייתכן והטלת חובת הדיווח נועדה להשיג מידע שיאפשר מאוחר יותר להטיל מס על הרווחים במק"מים. הם עובדים בשיטה של ניסוי וטעייה".
בניגוד לביקורות החריפות שנשמעו, פישמן דווקא מצדד ברכישות המט"ח שביצע בנק ישראל בשנים האחרונות כדי לעצור את הייסוף בערך השקל. "אין בכלל שאלה על כך שבנק ישראל צריך להתערב והוא עובד נכון. הבנק המרכזי יכול להשפיע על השער והכל שאלה של זמן: לקנות דולרים אין אף פעם בעיה. סופגים את הזרמת השקלים באמצעות הנפקת מק"מ. הבעיה האמיתית של כל משק קיימת כשרצים לקנות דולרים ואז אין מי שימכור".
לדבריו, "רכישות הדולרים
בשנים האחרונות מתמקד פישמן בפעילות בשוק הדולר והיורו, כאשר הוא נמנע מפעילות כלשהי בשקל. ב-2006 נחשפו לראשונה היקפי פעילותו בשוק המט"ח במסגרת פרשת "הלירה הטורקית", אז השקיע במטבע הטורקי - וספג הפסדים של כ-350 מיליון דולר. מאז, הוא התאושש וחזר להרוויח לאחר שקרא היטב את המגמות בשוק המט"ח העולמי.
התייחסותו של פישמן לשוק המט"ח מגיעה לאחר שבנק ישראל החליט לדחות בשבוע את קבלת חוות הדעת מהבנקים לטיוטת ההוראות על המסחר במט"ח, אותה הפיץ בשבוע שעבר. הבנקים נדרשו להעביר עד אתמול את עמדתם בנושא, אולם לאור פנייתם של הבנקים הוחלט לדחות בשבוע את קבלת התגובות וההתייחסויות לנושא.
עם זאת, במערכת הבנקאית לא התרגשו יתר על המידה מההוראות החדשות של הבנק, משום שנכון להיום הם ממילא מחויבים בדיווחים מקיפים על בסיס יומי על הנעשה בשוק המטבע.
הוראות הדיווח החדשות של בנק ישראל לבנקים בתחום הפעילות בשוק המט"ח חלות לא רק על הבנקים אלא גם על בתי ההשקעות הפרטיים ועל חברות הביטוח. בתי ההשקעות החשופים לפעילות של משקיעים זרים הם פסגות והראל, שמבצע את פעילות המט"ח למשקיעיו המקומיים, מתוקף היותו חבר בורסה.
למעריב עסקים נודע כי לקוחות פרטיים שפעלו עד היום באמצעות גופים אלה הביעו חשש לחשיפת שמם בפני בנק ישראל. "אני לא מבין מדוע בנק ישראל צריך לדעת כיצד אני פעיל בשוק המטבע", אמר אחד הפעילים בשוק.
במערכת העסקית הוערך עם זאת שדרישות הדיווח הועברו לגופים החוץ בנקאיים במסגרת הסעיף בחוק בנק ישראל החדש, שמקנה לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את הסמכות לספק בעת משבר מימון חירום גם לגופים חוץ-בנקאיים. במסגרת סעיף זה, הותר לבנק ישראל לקבל דיווחים על פעילותם של גופים אלו למרות שהם אינם נמצאים תחת פיקוחו של הבנק המרכזי.
דובר בנק ישראל אמר כי "הסמכות לדרישת המידע מוקנית לבנק ישראל בסעיף 39 (ב') לחוק בנק ישראל המסמיך את הנגיד להוציא צו המחייב מסירת מידע לשם השגת מטרות הבנק וביצוע תפקידיו. המידע דרוש למעקב אחר ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ בישראל, ובין היתר מידע נוגע לעיסקאות של תושבי ישראל במטבע חוץ ולעיסקאות של תושבי חוץ במטבע ישראלי".
לדבריו, מט"ח נחשב לנכס של אותה מדינה והשקל נחשב לנכס ישראלי שמי שעושה בו עיסקאות כפוף לסמכות הנגיד לדרוש ממנו מידע. במקרה של הפרת החוק מוסמך הנגיד להטיל עיצומים כספיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם