בנק ישראל נלחם בספקולנטים: דורש חובת דיווח על עסקאות מט"ח
החלטת הבנק מגיעה בעקבות התחזקות השקל בתקופה האחרונה, הנובעת ברובה מהשקעות ספקולטיביות ומהפרשי הריביות בין ישראל לארה"ב. בבנק מקווים כי הדרישות החדשות יעצרו את הייסוף במטבע המקומי ויקטינו את הצורך ברכישות המט"ח
צעד זה מטרתו להילחם בייסוף השקל באמצעות דיווח פרטני על עסקאות ב'כסף חם', בנוסף לרכישות המט"ח הגדולות. בבנק מאמינים כי חשיפת זהות הספקולנטים, שייאלצו לחשוף פרטים אישיים כמו גם את פרטי העיסקה, יעזרו במאבק בתנודות הנגרמות בשער החליפין כתוצאה מהמידע שיתקבל. למרות שהדרישות גורפות, עיקר המעקב מכוון לבנקים ומשקיעים זרים.
בנוסף, מאמינים בבנק, כי בעזרת המעקב ניתן יהיה להציג שיפור ביעדי המדיניות המוניטרית, והמדיניות בתחום מטבע חוץ, מבלי לפגוע ביעדי האינפלציה.
פעילות הזרים בשוק המט"ח המקומי גדלה באופן ניכר בתקופה האחרונה: 21% מיתרות המק"מ נמצאות בידיים זרות, לעומת רמות הנעות סביב 1.2% בעבר.
"בחודשים האחרונים גדל מאד נפח העסקאות בנגזרות מט"ח ובמק"מ", נכתב בהודעת הבנק. "כדי לנתח את העיסקאות והמגמות במכשירים אלו, במסגרת המעקב אחר שוק המט"ח, יחייב בנק ישראל בחובת דיווח את תושבי ישראל ותושבי חוץ שביצעו עיסקאות מט"ח ועיסקאות עתידיות במט"ח בסכומים של 10 מיליון דולר ומעלה ביום אחד".
בנק ישראל העביר את טיוטת הצו לבנקים ולגופים פיננסיים לקבלת הערות עד 26 בינואר. חובת הדיווח תיכנס לתוקף תוך זמן קצר לאחר קבלת ההערות. "חובת הדיווח תחול על פרטי העסקאות שביצעו והחזקותיהם בכנסים אלה" כותב בנק ישראל בהוראה החדשה שהופצה לבנקים ולמסודות הפיננסים.
פער הריביות שקל-דולר
בשנים האחרונות הביא להזרמת מיליארדי דולרים לישראל, מה שהביא לייסוף חד בשקל, המביא לפגיעה במגזר היצואנים. במידה והריבית תעלה, והסיכוי לכך גבוה עקב הצהרות העבר של נגיד הבנק פרופ' סטנלי פישר, יגדל פער הריביות, מה שיחריף את הזרמת הדולרים, ובנק ישראל יידרש לרכוש סכומים גדולים בהרבה כדי למנוע התחזקות מסוכנת של השקל.
הההוראות החדשות אמורות לצמצם את הפעילות הספקולטיבית בשוק המטח ולהפחית את רכישות המט"ח של בנק ישראל. משקל המגזר הספקולנטי, אשר מורכב ברובו ממשקיעים זרים, זינק בשנה האחרונה ל-64% מסך המסחר במט"ח, ומשקלם גבוה אף יותר בשוק הנגזרים. מעבר להרתעת הספקולנטים, חובת הדיווח תאפשר לדעת אם המרות המטח הן למטרות ריאליות (השקעות בנדל"ן או בתעשיה לדוגמא) או למטרות ספקולטיביות - עשיית רווחים מהירים בבורסה או באג"ח ובמק"מ.
ההיצעים העצומים מחזקים את השקל בשנים האחרונות, ומחייבים רכישות ענק של מיליארדי שקלים מצד בק ישראל. הנגיד פישר רכש 12 מיליארד דולר מתחילת 2010, ו-42 מיליארד שקל בשנתיים וחצי.
ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל, מסביר כי "בנק ישראל הפיץ היום טיוטה להוראה חדשה על דיווח של עסקאות גדולות במט"ח ובמק"מ. ייתכן שזהו צעד מקדים להטלת מס רווחי הון או מס על כניסת הון לטווח קצר. "יתכן גם שמדובר בצעד הרתעתי בלבד, על מנת לגרום להקטנת הפעילות של זרים בשוק המק"מ, תוך ניצול הפרשי הריבית לטווח קצר בין ישראל לארה"ב ואירופה. יתכן גם שבנק ישראל פשוט רוצה שיהיה לו יותר מידע על עסקאות אלה, כדי שיוכל לנתח בצורה טובה יותר את שוקי האג"ח והמט"ח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם