הבעיות מתחילות: ועדת הכלכלה דוחה את המלצות ששינסקי
יו"ר הוועדה אמנם הצביע בעד, אך ברוב של ארבעה מול שלושה דחתה ועדת הכלכלה את מסקנות ועדת ששינסקי. להחלטה אין משמעות מעשית, אך היא תשמש כנשק ללוביסטים ולטייקונים בהמשך המאבק סביב מסקנות הוועדה
הוועדה התבקשה לתמוך בהצהרה בה נכתב כי "ועדת הכלכלה מברכת את חברי ועדת ששינסקי ומודה להם על עבודתם במהלך השנה האחרונה. הוועדה רואה בחיוב את עיקרי מסקנות הדוח הסופי ומחזקת את ידי ראש הממשלה, שר האוצר וחברי ועדת ששינסקי, ומגנה את הקמפיין השלילי המנוהל נגדם באמצעי התקשורת".
ברוב דחוק של 4 מול 3 הצביעה הוועדה נגד ההמלצות. המתנגדים הם חברי הכנסת נסים זאב (ש"ס), רוברט אילטוב ואנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) ויוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה). בעד המלצות הוועדה הצביעו יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), שגם יזם את הדיון, ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) וח"כ דב חנין (חד"ש).
יו"ר הוועדה שאמה-הכהן אמר, כי אם ראש הממשלה, בינימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, רוצים ליישם את המלצות ועדת ששינסקי, עליהם לבצע חריש עמוק בקרב הח"כים, שיהווה משקל נגד לעבודת הלוביסטים ובישול הטייקונים.
במהלך הדיון המיוחד שהתקיים היום בנוגע לדוח הסופי שהוגש אתמול, אמר כרמל-שאמה כי הוא "מוטרד מכך שניקלע ל'שיטת הסלאמי' והמסקנות החשובות כל כך, יישארו במקרה הטוב חומר לימודי לעתיד, ובמקרה הרע - יזרקו לפח האשפה של ההיסטוריה ללא רוב בכנסת". לדיון הוזמנו חברי ועדת ששינסקי, נציגי משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, הרשות להגבלים עסקיים, משרד המשפטים, המשרד להגנת הסביבה, חברות הפועלות בתחום חיפושי נפט וגז טבעי, מינהל מקרקעי ישראל, איגוד לשכות המסחר ונציגים נוספים.
"אני לא מוטרד שניקלע ל'שיטת השקשוקה'", הוסיף שאמה ואמר כי "הנושא כבד מדי ומפוקח על ידי התקשורת בכדי שנגיע למצב כזה. אותי מטרידה 'שיטת הסלאמי'. אתמול הורידו כבר חתיכה אחת - וזה עוד היה בוועדה מקצועית שאמורה להיות עמידה במקסימום ללחצים. כשזה יגיע לכנסת - אני אהיה מוטרד מאוד, כי ראינו איך הכנסת מושפעת מלחצים. אני מניח שיעברו לא מעט טיעונים ושאלות בנושא, ואני מקווה ומאמין שזה יהיה בחדר הזה ובאולם הזה".
בנוסף ביקר שאמה גם את החלטת הוועדה
נזכיר כי על פי המסקנות הסופיות, חלקה של המדינה מהכנסות הנפט והגז יעלה ל-52%-62%. כמו כן תינתן תקופת מעבר בה חלקה של המדינה יעמוד על 43%-59%. נציין כי במסקנות הביניים עמד חלקה של המדינה על שיעור גבוה יותר - 68%. כמו כן, היטל רווחי הגז והנפט ירד לרמה מקסימלית של 50% מרמה מקסימלית של 60%. מסקנות אחרות מדוח הביניים כדוגמת ביטול ניכוי האזילה והותרת גובה התמלוגים על כנו, נותרו באותה הרמה.
שינויים נוספים הינם פחת מואץ גמיש לחברות שאמורים לסייע להם במימון, הטלת היטל על תמלוגי על, הכרה מוגברת בהוצאות חיפוש והוראות המעבר שמפרידות למעשה בין חברות שכבר החלו את ההפקה ויתחילו אותו עד 2014, ובין אלו שיתחילו אחרי. חברות שיתחילו או החלו עד תאריך זה יזכו לדחיית הפעלת ההיטל עד החזר של 200% על ההשקעה, כאשר ההיטל המקסימלי יוטל אך ורק לאחר החזר של 280% על ההשקעה.
שאול מרידור, נציג האוצר בדיון, התייחס למאגר "תמר", ואמר: "הוועדה שמה דגש מיוחד על עניין הפיתוח של מאגר 'תמר', ולכן אני אומר זאת בצורה מאוד ברורה: הוועדה סבורה שלאור הדוח הסופי אין בעיה לפתח את מאגר 'תמר' בזמן. להפך, הוראות המעבר הן תמריץ גדול מאוד. תזרים המזומנים של 'תמר' לא צפוי להשתנות".
בנוסף הסביר הנציג את המלצת הוועדה להתחיל במיסוי רק לאחר תשואה של 150% על ההשקעה: "אם ב'תמר' משקיעים 3.5 מיליארד דולר בפיתוח, אז רק אחרי שהמשקיעים ישיגו רווח של פי 1.5 על ההשקעה הזו - יחל המיסוי על המאגר".
לדבריו, כלכלה זה לא מדע מדויק וגם לא מתמטיקה. "זה דבר קצת יותר מורכב הוא נובע מהרבה מאוד הנחות ושיקולים. הוועדה משוכנעת, וגם אמר את זה פרופ' ששינסקי, שאין בעיה מימונית לפתח את 'תמר'", אמר.
הדיון התלהט כאשר ח"כ שלי יחימוביץ', שהתבטאה לא פעם נגד חברות הנפט והגז ואף תמכה בהעלאת המיסוי והתמלוגים, תקפה את המשקיעים ואמרה: "הם חבורה של אינטרסנטים". בתגובה ענתה לה ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ': "כל מה שאת מחפשת זה עוד תמונה ועוד תמונה בעיתונים".
מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, שהשתתף בדיוני ועדת ששינסקי ואף הגיש אתמול חוות דעת מיעוט בנושא יחד עם הממונה על ענייני הגז והנפט במשרד התשתיות, יעקב מימרן, התייחס למשק האנרגיה בישראל. "משרד התשתיות מופקד על משק האנרגיה בישראל. למדינה אין פריבילגיה להגיד 'אני דנה בשאלות הפיסקאליות כאילו אין פיתוח של משק הגז, ודנה במשק הגז כאילו אין משמעויות פיסקאליות'".
"צריך להבין שפיתוח של משק הגז מצוי בצומת דרכים. יש היום מאגר 'מרי B', והוא היחיד שמספק נכון להיום גז לחברת החשמל ולחברות אחרות. יש עוד ספק אחד שהוא ספק מצרי (EMG). אבל, המאגר שלנו, מאגר 'מרי B', צפוי להתחיל להידלדל החל משנת 2013 ואילך. המשמעות היא שבשעות השיא המערכת הזאת לא תהיה מסוגלת לספק את כל הכמויות שמערכת החשמל או מערכת האנרגיה צריכה".
"אנחנו דוחפים את משק האנרגיה לצרוך גז טבעי", אמר צמח וסיפר כי 37% מייצור החשמל ב-2010 היה מגז טבעי. "הכמויות האלה הולכות וגדלות, ובשעות השיא הכמויות האלה מתקרבות ל-50%. אם נמצא את עצמנו במצב שבו המאגר הישראלי היחידי הולך ומידלדל והצרכים הולכים וגדלים - זה מצב של כשל. אסור לנו להיות שם, אסור לנו להיות תלויים בספק אחד או אפילו בשניים שמביאים לנו את הגז הטבעי ממקור אחד מחוץ לגבולות מדינת ישראל. זה דבר שאי אפשר בניהול סיכונים לאומי לקחת אותו בחשבון".
"אם לא יהיה חיבור של מאגר נוסף, ישראלי, ניקלע לבעיות שאי אפשר לתקן אותם בכסף או באמצעים אחרים. ולהכניס את ישראל למצב של כשל מודע הוא בעייתי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם