לנדאו: "ועדת ששינסקי לא לקחה סיכון מחושב אלא הימור מסוכן"
שר התשתיות תקף את מסקנות הוועדה והצהיר כי הן "מבטיחות שגם בעוד 3 שנים לא יגיע הגז לתחנות הכוח לייצור חשמל". נציגי משרד התשתיות בוועדה הגישו חוות דעת מיעוט הקובעת כי יש להטיל מס בגובה 40% עד 45% בלבד על תגליות הגז
"לצערי ועדת ששנסקי לא שקלה כראוי את צרכי משק הגז בישראל, שזקוק לאספקה תקינה של גז. כיום אנו עדים לכך כי יצרני החשמל הפרטיים פנו לגז המצרי. עשתה זאת החברה לישראל ויש מקום לחשוש מאפקט הדומינו. בהעדר חוזי רכישה לא תהיה דרך לממן את פיתוח המאגר:.
"כדי להבטיח אספקה זו ובכדי שיהיה גז לעוד 3 שנים, יש להחריג את שדות 'תמר' ו'מרי B' ממסקנות ועדת ששינסקי. המיעוט בוועדה התייחס באחריות לתנאי ההכרחי שהוא להבטיח את חיבורו של שדה 'תמר' על מנת להבטיח אספקה סדירה של חשמל למדינת ישראל".
לסיכום אומר לנדאו כי "לאזרחי המדינה מגיע ליהנות ממשאביה ומאוצרות הטבע. אך הסדר הנכון הוא אספקת גז לחשמל נקי בראש ובראשונה ורק לאחר מכן יגיע כספי המסים".
נציין, כי מהרגע הראשון זכו שותפויות הגז והנפט לתמיכה מצד שר התשתיות, שאף הצהיר כי "הטענה שלעם מגיע ליהנות ממשאבי המדינה היא פופוליטסטית - מי שדואג לעם, שידאג קודם כל שיגיע גז". בהזדמנות אחרת התבטא השר ואמר כי "ועדת ששינסקי היא מכשול למהפכת הגז הטבעי בישראל".
נציין, כי נציגי משרד התשתיות בוועדת ששינסקי נעדרו ממסיבת העיתונאים, אך פרסמו חוות דעת מיעוט בנוגע למסקנות הוועדה.
בחוות הדעת של מנכ"ל המשרד, שאול צמח, והממונה על ענייני הגז והנפט במשרד התשתיות, יעקב מימרן, טוענים השניים כי ייצור החשמל בגז טבעי ההולך וגדל, לצד הידלדלות מלאי הגז הטבעי במאגר מרי B (ים תטיס) החל בשנת 2013, יוצרים תלות של המשק הישראלי במקור גז טבעי אחד, הממוקם מחוץ לגבולות ישראל" (תלות ב-EMG המצרית. ר.מ).
"עובדות אלה חושפות את המשק הישראלי לסכנת כשל ומצוקה. ככל שיתארך משך הזמן לכניסת ספקים נוספים למשק ותגבר תלותו של משק החשמל בגז הטבעי כך תגדל החשיפה לסיכון גבוה לכשל חמור", נכתב בחוות הדעת. לטענתם, אין די בהמלצות הוועדה כדי להבטיח מעל לכל ספק כי הגז הטבעי ממאגר תמר יחובר לרשת ההולכה הארצית מבעוד מועד.
עוד מדגישים נציגי משרד התשתיות הלאומיות כי העלאת רמת הוודאות מחייבת נקיטה מיידית של המדינה בצעדים הבאים:
1. התחייבות רכישה של המדינה לכמות גז של 50 BCM (מיליארד רגל מעוקב) ב-10 שנים בפריסה שנתית, בהתאם למתווה הולם לצרכי מימון פיתוח "תמר". במכתב הם מציינים כי "השלמת המימון של פיתוח 'תמר' כרוכה בחתימת הסכמים בין ספקי הגז לצרכנים והתהליך נדחה, בין היתר, בשל פעולת הוועדה - ועלול להידחות עוד. התחייבות הרכישה נדרשת על מנת לקצר את התהליכים 'ולפצות' על חוסר הוודאות שנכפה על המשק".
2. גביית ההיטל הייעודי רק לאחר 10 שנות הפקה. "לפי המודלים הכלכליים שהוצגו בפני הוועדה עולה כי ההיטל המוצע לא יחול ממילא ב-10 השנים הראשונות, וכן הוצעו הסדרי פחת גמישים על מנת להבטיח כי בשנים הראשונות להפקה, התזרים הפנוי לשירות החוב של הפרויקטים שיתחילו להפיק כבר במהלך תקופת הוראות המעבר יהיה לכל הפחות התזרים הפנוי לשרות החוב העומד לרשותם במערכת הפיסקלית הקיימת", מציינים צמח ומירמן.
"אם אכן בחר הרוב בוועדה בפרמטרים שלדעתו דוחים את תשלום המסים וההיטלים לתקופה של 10 שנים ואף למעלה מכך,
3. בשורה התחתונה מציעים צמח ומירמן כי חלקה של המדינה בהכנסות מתגליות הנפט והגז יעמוד על שיעור של 40%-45%, לכל היותר. "לדעתנו ניתן לקבוע כמדינות ייחוס את מדינות OECD, וכך אף סבר הרוב בוועדה. לפני נתוני חברת הייעוץ IHS חלק המדינה הממוצע במדינות OECD עומד על כ- 53%, ואילו חלק המדינה במדינות בחציון התחתון עומד על 44.5% בהולנד, ו-47.2% בבריטניה. יחד עם זאת יש להביא בחשבון את ייחודה של ישראל מבחינת הסיכונים הביטחוניים ומבחינת מצבה הגיאופוליטי המיוחד, ולקבוע את ההיטל המירבי על 45% לכלל המאגרים", כותבים השניים.
"באשר לקידוחי מים עמוקים (Ultra Deep Water) מעל 1,500 מטרים, בשל רמת הסיכון הגבוהה, הרמה הטכנולוגית הנדרשת, ועלויות גבוהות של קידוח ופיתוח, לקבוע היטל מירבי של 40% המביא את סך חלק הממשלה לכ-50% בסה"כ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם