אפריקה משיבה לחוות דעת ברלב: "אינה מוכיחה חדלות פירעון"
לאחר שרו"ח ברלב קבע כי אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה, אפריקה משיבה אש: "חוות הדעת אינה עקבית עם הערכת השוק ונתוני הדוחות הכספיים על מצבה הפיננסי של החברה". במקביל, נדחתה בקשתם של ירון זליכה ודני מריאן לצו עיקול זמני על נכסי אפריקה
ברלב הגיש את חוות דעתו במסגרת תביעה שהגישו פרופ' ירון זליכה, החשב הכללי באוצר לשעבר, ודני מריאן נגד אפריקה לתשלום דמי תיווך בסך 11 מיליון שקל במסגרת מכירת חלקה בכביש 6. התובעים ביקשו עיקול זמני לחברה, בטענה כי מצבה עלול לסכל את קבלת התשלום במידה שיזכו במשפטץ
בחוות דעת נגדית שהוכנה על ידי פרופ' אמיר ברנע, טוענת היום אפריקה ישראל כי: "חוות הדעת של ברלב שוגה במתודולוגיה, ואיננה עקבית במסקנותיה עם הערכת השוק ונתוני הדוחות הכספיים על מצבה הפיננסי של החברה". נציין כי פרופ' ברנע שימש כיועץ של אפריקה ישראל בגיבוש ההסדר לבעלי האג"ח ואף סייע בהצגתו לנושים.
עוד כותב ברנע, כי "חוות דעת ברלב אינה מוכיחה חדלות פירעון קיימת או פוטנציאלית. שווי ההון העצמי במחירי שוק ושיעורי התשואה על האג"ח שהנפיקה החברה, מלמדים כי גם השוק אינו מעריך חדלות פירעון. בניגוד לאמור בחוות דעת ברלב כמות המזומן שבידי החברה מאפשרת פירעון מיידי של אגרות החוב מסדרה כ"ה בסכום נוכחי כולל הצמדה של 1.078 מיליארד שקל".
עוד כותב ברנע, כי בניגוד לחוות הדעת בה נטען כי כמעט כל נכסי החברה משועבדים, סך נכסי החברה שאינם משועבדים עומד על כ-3 מיליארד שקל ומהווים 37.5% מנכסי החברה, וכי הסכום אותו דורשים זליכה ומריאן מהווה כארבע עשיריות האחוז מכלל נכסיה הלא משועבדים, ולכן אין הצדקה להטלת עיקול במקרה זה.
ברנע מתייחס גם לטענת "השמיכה הקצרה" לפיה אם אפריקה תפרע את חובותיה הקרובים על ידי מימושים, לא יהיו לה הכנסות מנכסים כדי לפרוע את החובות ארוכי הטווח. "על פי ניסיון העבר ולאור העובדה כי פרויקטים גדולים בחברות-הבת עומדים בפני השלמה קרובה שבעקבותיה צפוי גידול בזרם ההכנסות, ועקב ההתאוששות האיטית בשווקים העיקריים בהם פועלת החברהף לא צפויה בעיית כיסוי לפירעון החוב שפרוס לתקופה ארוכה".
"מצבה של אפריקה לא הורע בימים האחרונים"
בתוך כך, בית המשפט המחוזי בפתח תקווה דחה את בקשת זליכה ומריאן לעיקול זמני על אפריקה וקבע כי אין הצדקה לצו כזה וכי התובעים לא פירטו את פעולותיהם לגיבוש העיסקה שבגינה הם תובעים דמי תיווף.
השופט שאול מנהיים גם קבע כי התובעים לא הביאו שום ראיה בכתב לכך שהם היו הגורם היעיל בהתקשרות. כמו כן ציין השופט, כי
אפריקה יודעת על דרישתם של התובעים כבר כמה חודשים ולא ברורה הדחיפות מהימים האחרונים לקבל עיקול במעמד צד אחד, כאשר מצבה של אפריקה לא הורע בימים האחרונים לעומת החודשים האחרונים, המצדיק עיקול זמני כזה. לדברי השופט, אם אמנם קיימת סכנה של ממש ליציבותה של אפריקה, הרי שעיקול לא יעזור במקרה של חדלות פירעון.






נא להמתין לטעינת התגובות




