טרכטנברג: "המחאה שינתה את השיח הציבורי שנשלט ע"י סוגיות פוליטיות"
בנאומו בועידת אקונומיקס אמר יו"ר הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי כי "המחאה העצימה דור שלם וגרמה לצימאון לדעת, הרי הצעירים של ערב המחאה לא ידעו מהו גרעון וכו'. היא אירוע מכונן שקורה פעם בדור ולכן לא תתחדש"

הוא הוסיף כי "הנושאים שנוגעים לכולנו כאזרחי מדינת ישראל - יוקר המחיה, המשכנתה - סוגיות אלה לא היו במרכז השיח והמחאה הביאה אותם אליו".
בהמשך נאומו אמר טרכטנברג כי "המחאה אף העצימה דור שלם – גרמה לצימאון לדעת, הרי הצעירים של ערב המחאה לא ידעו מהו גרעון וכו'. ואיך אפשר לנהל דמוקרטה כשדור שלם הוא בור ועם הארץ בנושאים האלה. יש לכך חשיבות גדולה. 'הג'יני יצא מהבקבוק'. אנשים חוו את החוויה של 'כן אנו יכולים לעשות זאת'. אם חשבנו שהצעיר שחוזר מהודו הוא אינדיבואליסט – נוכחנו אחרת".
פרופ' המשיך למנות את הישגי המחאה החברתית בקיץ האחרון ואמר כי "ההישג השלישי הוא שהמחאה הוכיחה חסם די אפקטיבי בפני הדורסנות של חברות גדולות עם כח מונופוליסטי". לדבריו, "זו פעם ראשונה שקורה דבר כזה, שהציבור שם חסם אפקטיבי כזה. לולא המחאה ועדת הריכוזיות לא היתה מניבה תוצאות כאלה, כנ"ל לגבי ועדת המזון ולגבי חוק התספורות וכדומה. כלומר, היו מספר מהלכים שאילולא המחאה לא היינו מעלים על הדעת".
טרכטנברג ציין כי את יישום הוועדה שעמד בראשה הוא מונה כאחרון ההישגים. "הסיבה היא שהשינוי בשיח הציבורי הם בסיסיים יותר ואני מקווה שאורך החיים שלהם יהיה ארוך יותר", הסביר.
לדבריו, חשוב להבין ולהפנים את גודל ההישגים של המחאה, אך השאלה היא מה יהיה הלאה לאור אותו ה'גי'ני שיצא מהבקבוק'. "יש פה טווח ארוך ובינוני וקצר", ציין, "בטווח הקצר מדובר על תקציב המדינה – זהו מקרה בוחן לפעול לאור מה שהממשלה אימצה – האם היא מסוגלת להפנים את המסרים הללו?".
טרכטנברג המשיך וציין כי נכנסנו לתקופה של אי ודאות גלובלית שמתרגמת לסיכוי גבוה לצמיחה נמוכה לאורך זמן וצריך לבחון את היחס בין הגירעון להוצאות. "דעתי נחרצת בעניין הזה: רבותיי, חייבים להעלות מיסים לא באופן נקודתי ארעי, אלא באופן פרמננטי עקבי. נטל המסים בארץ לא גבוה ביחס ל-OECD ודרושה עלייה מבוקרת במובן זה שהיא תמצא את האיזון הנכון בין שתי מטרות סותרות; האחת פגיעה בתמריצים של הפרט והחברה ומאידך החמרה באי השיוויון".
"הכי קל זה קיצוצים רוחביים, אבל אם אנו כנים עם עצמנו צריך לשאול מה העדיפות - וזה החינוך החל מגיל 3 וכלה בהשכלה
לנוכח השאלה האם המחאה תתחדש או לא, ענה טרכטנברג כי "זו לא השאלה הנכונה". לדבריו, "המחאה כפי שקרתה בקיץ האחרון היא אירוע מכונן, סינגולרי ולכן הגדרתית הוא קורה פעם אחת מידי דור ולכן היא לא יכולה להתחדש. אבל השאלה היא מה המדינה עושה כדי להוציא לפועל את המסרים החיוביים שהמחאה העלתה. איך בונים חברה הוגנת יותר? המחאה הייתה טריגר והאחריות היא עלינו לא להתייסר בשאלה אם ההפגנה תתחדש. ההתעוררות היא תופעה מדהימה ומציבה אתגר עצום לכולנו ואני מקווה שנוכל למצוא גם לו מענים ראויים".
טרכטנברג קרא גם לממשלה לאשרר את דוח ברודט לקראת פתיחת החומש השני. "המשמעות היא גידול של 1.3% בשנה בתקציב הביטחון", הסביר, "צריך את הגידול הזה אבל לא מעבר וכמו כן צריך את יתר המרכיבים של אותו דוח. בטווח הארוך על המדינה לאמץ כללים של חלוקת הנטל ופירות הצמיחה והכלה של כל המגזרים בחברה הישראלית. ניתן לעשות זאת, אני בטוח".