מיליון חנונים לא טועים? השימוש בוויקיפדיה על אחריותכם בלבד
ויקיפדיה היא פתרון הקסם להכנת שיעורי הבית. כל המידע שרצינו, מוגש לנו על מסך המחשב. אבל מה קורה כשכתב אחד, עם הרבה חוצפה, מחליט להכניס טעויות מכוונות בערכים השונים. ולמה אף אחד לא עצר אותו. ולמה הוא בעצם, ממש לא לבד
ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית שמוכרת לכולנו, היא לידע מה שמקדונלדס הוא לאוכל: תחליף עכשווי מהיר ורזה. זה נוח, זה נגיש, וזה נראה סטרילי, אבל כולנו יודעים שאם אנחנו רוצים תזונה בריאה ואמיתית, כדאי שנשקיע בלחפש מקום אחר. לא מאמינים? במיוחד בשבילכם יצאנו לחקור: עד כמה קל להכניס לוויקיפדיה שטויות.
אני, כמו כל תלמיד תיכון אחר בעולם, מתחיל כל מחקר בוויקיפדיה (טוב, אולי חוץ מתלמידים בסין, אבל זה רק בגלל שהממשלה שם חוסמת להם את האינטרנט). לפעמים, הוא גם מסיים אותו שם.
ויקיפדיה מספקת מקור מצוין עבור כל מי שרוצה לדעת משהו כאן ועכשיו. הערכים שם מנוסחים כמעט תמיד בשפה גבוהה ונערכים כדי להראות כמו מדעיים להפליא. הם מספקים מידע מידי ועכשווי, לרוב גם עם קישורים לקריאה נוספת.
נוח מאוד. כל כך נוח, עד שקל מאוד לשכוח שבעצם כל מי שפיתח את המיומנות המורכבת של ללחוץ על אותיות במקלדת, יכול גם לערוך ערכים בוויקיפדיה. כל מי שישקיע גם טיפה מחשבה עם ההקלדה, יוכל גם להחדיר להיסטוריה אירועים שלא קרו, אישים
בזהות בדויה, מאחורי השם המתוחכם "LaNoar", יצאתי למשימה קטלנית. חמוש במשקפיים עבים מספר שש, עם תיק מלא ספרי מדע בדיוני ולאחר תרגול של ש' שורקת הסתננתי אל מעבר גבול האויב: הפכתי להיות החנון המיליון ואחד שמכין לכם את שיעורי הבית.
אלא שבהיותי סוכן כפול, המטרה שלי הייתה הפוכה. בניסיון לבחון את המערכת, החלטתי להשתיל טעויות מכוונות בערכים שונים באנציקלופדיה. חלקן בערכים מרכזיים יותר וחלקן בערכים מרכזיים פחות. המטרה היתה לבדוק כמה זמן לוקח עד שהטעויות מתגלות, מזוהות ומתוקנות – אם בכלל.
אז קודם כל, תנו לי להרגיע אתכם, יש גם חדשות טובות. החבר'ה של ויקיפדיה הם לא מטומטמים. לקחו בדיוק חמש דקות מהרגע שבו החלפתי בערך "מלחמת העולם השנייה" כל התייחסות לנאצים במילים "דרקונים מרושעים" (ככה שהדרקונים המרושעים גרמו לפריצת מלחמת העולם השנייה. שיאה של המלחמה היה כשהדרקונים המרושעים כבשו את פולין, וכן הלאה), וכל התייחסות לבריטניה ב"גמדים מחודדי אוזניים", עד לרגע שבו כל התיקונים שלי נמחקו והערך שב לתיקונו.
ההיסטוריה הושבה על כנה ואני קיבלתי מכתב נזיפה מאיזה משתמש אחר, שלא מצא חן בעיניו מה שעשיתי. למזלי, החבר'ה של ויקיפדיה הם סלחנים מטבעם, ולא חלף זמן רב עד שסמכויות העריכה שלי הושבו ואני חזרתי לתקתק בלי טיפה של מוסר כליות.
הפעם הייתי עדין יותר. גם הפעם עלו עליי שומרי הס, של האמת, אלא שהפעם לקח להם קצת יותר זמן. חלפו כ-24 שעות מהרגע שבו הכפלתי את גודל הריבוזום, חלקיק מיקרוסקופי בגוף האדם, פי 150, ועד הרגע שמישהו עלה על העניין והוריד את התיקון שלי מהאוויר (אם הגשתם לאחרונה עבודה בביולוגיה, כדאי שתבדקו את עצמכם שוב), ומספר ימים מהרגע שבו כתבתי כמה פסקאות של ביקורת בינלאומית כלפי חברה פלונית שסיפקה לצה"ל טרקטורים, ועד שהן נמחקו בתוספת נזיפה כי אני מוציא את דיבתה של החברה האמורה.
על הפילוסופים שהמצאתי, שנולדו בשנת 456 לספירת הנוצרים ומעולם לא היו קיימים לקח לנאמני ויקיפדיה בערך שבוע לעלות. מתברר שבערכים קצת פחות פופולריים ממלחמות עולם למיניהן המערכת עובדת קצת יותר לאט. אבל היי - לזכותה ייאמר שהיא עובדת.
אבל מלבד הערכים הפופולריים והערכים הפחות פופולריים, קיים עוד סוג של ערכים. נכנה אותם "אזוטריים". מדובר בערכים שמעניינים רק קומץ מעריצים של כוכב מסוים, או אנשים שבמקרה חייבים לדעת כל מה שאפשר על כפתורי חפתים רקומים מהמאה ה-16.
למעשה, מדובר בקטגוריה עצומה, שכוללת בתוכה אינספור ערכים, שהשטויות המוחלטות שכתבתי בהם נמצאות באוויר ממש עד רגע כתיבת שורות אלה (אל תטרחו לחפש, מיד עם סיום הכתבה על הערכים תוקנו למצבם המקורי).
השקרים המכוונים שלי שרדו באוויר שבועות ארוכים, נותנים לכל מי שמעוניין לקרוא שטויות מוחלטות מידע מסולף כאוות נפשו. כך המצאתי במו ידי קריירה קולנועית מזהירה לשחקן הכדורסל, כוכב מכבי הבקעה, איתי לב.
אפילו הפלגתי בדמיוני וכתבתי שאחרי שפרש מהכדורסל והתייאש מהקולנוע (לא לפני שכיכב בסרט המופת שלא-יכול-להיות-שאתם-לא-מכירים-למרות-שהמצאתי-אותו "תחנת המשטרה") ניסה לב להשתתף בבחירות הפנימיות במפלגת העבודה, אבל נכשל. המסך סבל את הכל ואף קול זעקה לא נשמע. אם אתם במקרה מעריצי איתי לב ונכנסתם לדף שחודש האחרון, הרשו לי לעצור אתכם לפני שאתם רצים להתפקד לעבודה. לב ככל הנראה לא מנסה להחליף את אהוד ברק.
ובנושאים שקצת יותר קשורים לבית הספר: בערך על יצחק יעקב ריינס, דמות חשובה בהיסטוריה של הציונות (ורחוב צדדי בכמה מערי ישראל), המצאתי סעיף שלם על "מדיניות הפלפול". מדיניות הפלפול, כך התחנטרשתי, היא צורה של לימוד תורה לה ריינס התנגד בכל תוקף. מדובר, כמובן, בשקר מוחלט. אלא שוויקיפדיה לא מצאה את העניין לא אמין, והערך נשאר באוויר, פתוח לכל תלמיד כתה י"ב שרוצה לכתוב עבודה על מורשת ישראל, ולקבל נכשל אחד קטן בצירוף סימן שאלה גדול.
בערך "אקספוזיציה", מושג בסיס בספרות שחשוב גם ללימודי הבגרות בספרות, כתבתי סעיף שלם ופיקטיבי על "אקספוזיציות בשירה". שימו לב, אם במקרה קראתם את הערך הזה, אני ממליץ לכם בחום שלא להשתמש בו בבגרות. תחת הערך האמור הפלגתי עם השטויות ואפילו הדגמתי כיצד מיושמת השיטה שכתבתי במיתולוגיה השוודית. ולא, לאף אחד מעורכי ויקיפדיה זה לא נראה מוזר.
ישנן עוד אינספור דוגמאות. למשל, בערך "טקס הסאטי", שהוא טקס הודי עתיק שבמהלכו שורפים אישה חיה, המצאתי פלגים הודיים קיצונים שתומכים בקיום הטקס בפומבי. בערך "לכודיש", שהיא שפה יהודית אירופאית עתיקה, אפילו המצאתי מחקר מאוניברסיטת אוקספורד מעת פרופסור פיקטיבי שמוכיח לכאורה שהלכודיש גרמה ליהודים מסוימים להפוך לנוצרים.
המצאתי מריבה בין פרופסורים לגבי ספר הבוטניקה "המדריך החדש לצמחי ישראל" והוספתי מגוון הערות ופרטים לגבי מה שבדיוק חשבו הרוסים על אליפות ברית-המועצות בהוקי קרח. שבועות עברו, שבועות חלפו, והשטויות לעולם עומדות.
מה זה אומר על ויקיפדיה? טוב, לא משהו שלא היינו יכולים לנחש עוד קודם. ויקיפדיה היא לא ספר מדעי. ספרים מדעיים זוכים לביקורת קפדנית, עוברים וידוא עובדתי של כל מילה, על ידי עורכים מיומנים ובעלי ידע מקצועי, וכשהם יוצאים לאור חתום עליהם סופר, שמסכן את שמו הטוב, אם יתגלו בהם שטויות.
את ויקיפדיה עורכים כולם. מומחים, שרלטנים, ידענים, קשקשנים, מבוגרים וילדים ואף אחד מהם לא צריך להזדהות. למעשה, חברות מסחריות, תנועות פוליטיות ושאר בעלי אינטרס אף יכולים לנצל את הארגון שלהם על מנת לדאוג שהאמת הוויקיפדית תוצג בדיוק באופן שבו הם רוצים שהיא תוצג.
לא מאמינים? בבקשה: ב-17 לאוגוסט התקיים בירושלים קורס מיוחד, מטעם מועצת יש"ע, ל"עריכה ציונית בוויקיפדיה". באי הקורס, שהתראיינו לכתבה שהתפרסמה בעיתון לא היססו להצהיר כי הם שואפים להכניס יותר תגובות ימניות לאתר.
לא שזה בהכרח רע, אבל ברגע שאנציקלופדיה הופכת לזירת מלחמה פוליטית, יש לה איזו בעיית אמינות. אם יש משהו שהתחקיר שלנו מוכיח לפני הכל, זה שוויקיפדיה היא מקור לא אמין. או לפחות לא אמין מספיק.
גם מקורות, שהם אבן הבניין שעליה בנוי הידע, לא נבדקים באמת לעומקם. פעמים רבות, בהם נדרשתי להצביע על המקור לשטויות שכתבתי פשוט הפניתי למקור מפוברק בשפה זרה, או שסתם המצאתי שם של פרופסור דמיוני. איש לא באמת טרח לחפש את אותו המדען או לתרגם את המקור, והשטויות הצליחו לשרוד באתר באין מפרע.
עם קצת מחשבה, מקלדת, חיבור לאינטרנט והבנה בסיסית של גוגל אפשר לבנות מערכות פשוטות או מתוחכמות של שקרים, שישרדו באוויר עד שמישהו שבאמת מבין ייכנס לערך, אם בכלל. במידה רבה, המסקנות של התחקיר הזה הן עצובות. ויקיפדיה, כך נראה, משקפת לנו תמונה עגומה של אורך החיים המודרני: היא מסמלת את חוסר הסבלנות שלנו ואת הרצון שלנו לקבל הכל כאן ועכשיו, גם אם זה על חשבון האיכות.
זה נכון לגבי מוצרים, זה נכון לגבי אוכל, וכפי שמתברר – זה יכול להיות גם נכון לגבי האמת. אתם יכולים להסיק מזה מסקנות פילוסופיות עמוקות, ואתם יכולים גם שלא. אבל דבר אחד בטוח - ויקיפדיה היא סתם מקום גרוע להעתיק ממנו שיעורים.
אגב, בסמוך לירידת הכתבה לדפוס, לאחר שכתבנו מחק את השגיאות מכל הערכים ששינה נבדקו הערכים פעם נוספת. נראה כי עורכי ויקיפדיה החזירו כמה מהשגיאות לערכים שמהם הוסרו. מה זה אומר על האתר? לשיפוטכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם