לשווק את ישראל: על המדינה לשכור שירותיה של חברת פרסום מובילה
הגדלת תקציב ההסברה לשיווק המדינה היא יוזמה מבורכת, שיכולה להביא לנו תועלת רבה. עכשיו צריך לנצל את התקציב באופן נבון
אין ספק שכולנו צריכים לברך על היוזמה: מדינת ישראל היא אמנם "מוצר" נפלא - אך גם בעייתי לשיווק. זהו "מוצר" בינלאומי, שמשרד החוץ חייב לשווק בשפות שונות בכ-100 נציגויות בעולם, תוך התמודדות עם תרבויות רבות - חלקן עוינות.
יתרה מכך, למדינה ישראל אי אפשר לבנות אסטרטגיית שיווק "שגר ושכח" זולה. זאת כיוון שביממה אחת עולים בתקשורת שלל אירועים שמתרחשים במקביל - ניקח לדוגמה את מסמך גלנט, הסתננות אזרח פלסטיני לשגרירות טורקיה וחיילת ישראלית הבוחרת להציב בדף הפייסבוק שלה תמונה לצד פלסטיני כפות. ארועים שכאלו, אשר נדרש גפרור בודד כדי להציתם, יכובו על ידי אלפי כבאיות יקרות, ויעלו למשלם המסים הרבה מאוד כסף.
ברוב מדינות אירופה המערביות, גם כאלה שהן פחות מסובכות לשיווק מישראל, עשוי תקציב ההסברה לעמוד על פי 100 ויותר מאשר התקציבים
שהופנו עד כה להסברה במחוזותינו. נמחיש זאת באופן קיצוני עוד יותר: ברוב המקרים, התקציב השנתי של ישראל עמד על סכום נמוך מזה של תקציבי הפרסום השנתיים של 25 החברות המסחריות הגדולות במשק.
הסברה היא דבר יקר, אך לא מן הנמנע שיש לגייס את מיטב המוחות האסטרטגיים ואת מיטב הדוברים, היחצ"נים ויועצי השיווק לטובת העניין. כמובן, שיש לעשות זאת תוך התאמת ההסברה לעולם השיווק המודרני, בו אהדה היא לעתים קרובות יותר וירטואלית מפיזית.
תקציב גדול יותר להסברה הווירטואלית, למשל, יאפשר הצגה של צדדים אחרים של ישראל - כמו התעשייה המרשימה או המדע הפורח - באופן שיהווה משקל נגד לשיווק המתחרה מצד מדינות עוינות או רשתות תקשורת מגמתיות בעת סיקורן של תקריות מביכות או שנויות במחלוקת.
אבל אל למדינה להשתעשע ברעיון כי את מלאכת הפרסום המקצועית היא יכולה לעשות לבדה. המדינה חייבת לשכור את שירותיה של חברת פרסום חיצונית מהמובילות במדינה, לאפשר לה לנצל את תקציב ההסברה המרשים, לשמוע בקשב רב על האסטרטגיות המוצעות ולאשר את הטובה שביניהן. שיווק זהו עסק למקצוענים, ויש רבים שכאלו במדינה אשר יכולים לקחת את הפרויקט המאתגר הזה ולנהלו בהצלחה.