על הממשלה לפעול שיפור כוח הקנייה של הציבור החלש

יעד האינפלציה הרשמי חייב להיקבע באופן שבו החמישונים העליונים סופגים יותר, בהרבה יותר, מסך עליית המחירים הכללית במשק

אמיר קוטלר | 6/2/2011 14:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מאז נפתחה שנת 2011, ישנו רצף של אירועים כלכליים, גזירות של ממש, מבית היוצר של ממשלת ישראל הפוגעים בעיקר במעמד הנמוך. במקביל, יש באוויר ריח חזק של אינפלציה, שגם היא צפויה לפגוע בסקטורים החלשים במשק, בעוד שהחזקים כמעט ולא ירגישו אותה.

כהוכחה, ניתן לבחון את מדד המחירים לצרכן לשנת 2010 שפורסם לא מכבר, ואשר רשם עלייה כללית של 2.6%, זאת בהשוואה לעלייה בשיעור של 3.9% בשנת 2009. זאת הפעם הראשונה, לאחר שנים רבות, שנרשמה עמידה ביעד האינפלציה הרשמי של הממשלה.

מדובר ב"מספר" טוב, ראוי להשוואה אפילו מול המספרים השנתיים אשר הושגו אצל הכלכלות החזקות של אירופה. אבל, לא בכדי חוששת קרן המטבע הבינלאומית מהתגברות הלחצים האינפלציוניים, ולא סתם היא רומזת כי כי ייתכן ויעד האינפלציה בישראל לשנת 2011 צריך להיות גבוה מהתחום המוכר.

רצוי לבחון את נושא האינפלציה השנתית גם מזווית אחרת. אלו אשר יקראו את הדוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהלשנת 2010, יבחינו בפירוט מלא וברצף נתונים המייצר את המספר הסופי והקובע - שיעור עליית המחירים השנתית במשק הישראלי. חדי העין יבחינו בזינוק במחירי הירקות, הפירות והדיור, אשר היוו את ההשפעה המרכזית ביותר על המדד הכללי, ובלעדיהם היה המדד השנתי מסתכם ב-1.3% בלבד.

גם בתחומי ההנעלה וההלבשה נרשמו עליות מחירים חדות במהלך 2010. בסעיפים מסוימים כגון שירותי בריאות, חינוך, תרבות ותקשורת, נרשמו עליות מחירים (אמנם צנועות יותר) במהלך השנה שעברה, ובמספר סעיפי צריכה כדוגמת אחזקת דירה, ריהוט וציוד לבית, נרשמו אפילו ירידות מחירים לעומת שנת 2009.

בנושא אחד, חשוב וחיוני, לא נרשמה בשורה. מדד המחירים לחמישון התחתון עלה בשנת 2010 ב-3%, בעוד שמדד המחירים לחמישון העליון עלה ב-2.2%. המשמעות: כוח הקנייה של העניים נשחק יותר מאשר כוח הקנייה של העשירים.

התפלגות א-סימטרית שכזאת לצד פגיעה נוספת בחלשים,
מהווה אינדיקטור כלכלי נוסף שמציין את מה שכולנו כבר יודעים על הפערים בחברה הישראלית. קחו בחשבון כי מחירי המזון העולמיים טיפסו לשיא בחודשים האחרונים, וכלכלנים רבים צופים עליות נוספות במחירים, לרבות במוצרי הבסיס כמו הלחם והמים.

אם ממשלת ישראל טורחת לקבוע יעד איפלציוני בכל שנה, ופועלת בצוותא עם הכוחות הכלכליים האחרים להשיגו, מן הראוי שתיקבע גם את חלוקת הנטל בין החמישונים, ותפעל לשיפור כוח הקנייה של הציבור החלש.

יעד האינפלציה חייב להיקבע באופן שבו החמישונים העליונים סופגים יותר, בהרבה יותר, מסך עליית המחירים הכללית במשק. עם הצגתו של יעד רשמי הקובע גם את חלוקת הנטל, תוכל הממשלה לתכנן טוב יותר את פעולותיה על מנת להשיגו. והרי לממשלת ישראל יש את היכולת להוציא את הפועל הנחיות בתחום מחירים של מוצרים בסיסים, מיסוי, תקנות יבוא-יצוא ועוד, והכל לטובת הסקטורים החלשים במשק.  
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמיר קוטלר

צילום:

מנכ"ל חברת הסטארט-אפ פרומיסק, מוסמך לתואר שני במינהל עסקים, אוהד הפועל תל אביב בכדורגל ורס"ן במילואים

לכל הטורים של אמיר קוטלר

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/business_channel/homepage -->