מכתב אישי לאנדרי דהן: קומברס יכולה לשרוד את הימים הקשים
המאבק הלא פשוט על עתיד החברה נמשך כבר למעלה מ-3 שנים, אבל קומברס לא מתחילה מאפס. פתרון משולב יכול להוציא אותה מהבוץ
אנחנו לא מכירים זה את זה. למעשה, מעולם לא נפגשנו. קטונתי מלייעץ לך. אחרי הכל, מספר שנות הניסיון שלך בניהול חברות ענק ממגזרים שונים כמעט משתווה לגילי. ובינינו, כל מנכ"ל של חברת סטארט-אפ, היה מוכן לצעוד בנעלייך ולנהל - אפילו במצבה הנוכחי - את חברת קומברס על לקוחותיה הרבים, מוצריה המגוונים, קופת המוזמנים ואלפי עובדיה המסורים.
נכון, קומברס של היום היא כבר ממש לא אותה חברת "אפרת" האינטימית, החלוצית והמבטיחה, אשר נוסדה במאפיינים דומים לכל סטארט-אפ, אי שם בשנת 1982. היא כבר לא אותה חברה אשר פיתחה טכנולוגיה ייחודית להקלטה דיגיטלית של קול, אותה חברה שהפכה להיות חברה ציבורית הנושאת את השם קומברס, אותה החברה אשר מניותיה הונפקו בנאסד"ק וגרמה לנו, הישראלים, למתוח את החזה בגאווה רבה. היא בוודאי לא החברה שבשעתה נסחרה בשווי של מספר רב של מליארדי דולרים.
השבועות האחרונים בוודאי היו הקשים ביותר שעברו עלייך מאז הצטרפותך לחברה ב-2007, חודשים אחדים לאחר הזעזועים הרבים שספגה קומברס בעקבות פרשת הבקדייטינג וההאשמות הפליליות שנילוו אליה. הגעת למלא חור ענק בהנהלה (שנפער כשמייסד החברה ומנכ"לה, קובי אלכסנדר, התפטר ונמלט לנמיביה). הגעת כדי לעצור את המפולת שהחלה באותה שנה, כשהופסק המסחר במניית החברה בבורסת נאסד"ק.
לאחרונה הודעתם שוב, בפעם המי יודע כמה, שלא תצליחו לסיים את עריכת הדוחות הכספיים לשנים 2009-2006 במועד שתכננתם. הצרה הצרורה הזו, ש"נמרחת" מזה שנים ומוסיפה לחשדנות מצד המשקיעים, תיפטר סוף סוף - אולי - רק בספטמבר. ועוד לא הגענו לגלי הפיטורים שהובלת, לתחרות הגואה ולמשבר הכלכלי העולמי, אשר השפיעו גם הם על קומברס, ולא לטובה.
אך שום דבר לא משתווה ל"צימוק שבעוגה": לפני שבוע וחצי צנחה מניית קומברס ב-32% ביום מסחר בודד. ביום בהיר אחד איבדה קומברס כשליש משוויה - וזאת לאחר בשאותו הבוקר דיווחה החברה לרשות ניירות ערך האמריקאית על ירידה בהזמנות, תזרים מזומנים שלילי וקופת מזומנים נשחקת בסיכום החציון הראשון של 2010.
ברור כי הפתרון לכל הבעיות הרבות, חייב להיות משולב, והוא מתחיל בחוק מספר 1 מעולם הניווטים: כשמאבדים את הדרך, צריך לחזור לנקודת ההתמצאות האחרונה. אם קומברס לוקה בקיפאון מחשבתי ומתבססת על פיתוח עסקי מיושן, זה הזמן לחזור לשולחן השרטוטים, לפתח מפת דרכים טכנולוגית, תחרותית ואטרקטיבית ל-5 השנים הבאות.
בתחום גיוסי הכסף, והיעדר אופציות גיוס ציבוריות ישירות נאותות, פעולת מכירת נכסים, קרקעות ומבנים, כפי שהכרזת שייעשה, ושימוש בחברות-הבנות כמנוף לגיוס - אמורים להצליח ולמלא את קופת החברה. אם חייבים לפטר, וממש אין ברירה, עשה זאת ברגישות המקסימלית ומצא את הדרך הנכונה לגרום לעובדים שנשארים בחברה להמשיך להיות פוריים, ולהפסיק את
ובתחום אמון הציבור, אתה בוודאי מבין כי יש להגיש את דוח 2009-2006 המקולל אחת ולתמיד. כל דחייה נוספת תתפרש על ידי הציבור כהתחמקות. יש להשקיט את הגזרה הזאת אשר אמורה עם הזמן להחזיר את אמון המשקיעים והאנליסטים.
בתחום יחסי הציבור, לא יזיק להיות יותר פתוח במתן הסברים ישירים לעובדים ולתקשורת על מה שבאמת קורה בחברה מאז הצטרפותך, ולא פחות חשוב, לתת דוגמה אישית בכל הקשור לתנאיך האישיים ולמשכורות המנהלים, שהם נדיבים, אולי מוגזמים, ובוודאי מוענקים ביחס הפוך לביצועי החברה.
אני מאוד מקווה שביטחונך העצמי לא נפגע מאותם אנשים שמחים לאיד המצהירים "אמרתי לכם" או מניפים את השלט "נכשלת" - אותם גורמים המותחים ביקורת חצי-אישית חצי-מקצועית. לא פשוט לנהל קרב בלימה הנמשך למעלה משלוש שנים ומזכיר ניסיון לעצור דליפה משקית מים מלאה בחורים. אני מקווה שאתה חזק בשביל אלפי עובדיך, חברות-הבנות, לקוחותיך, משקיעי החברה ומשפחתך, ושאתה ממשיך להאמין שניתן להוציא את העגלה מהבוץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם