בסוף אנחנו נשלם: מי באמת יהנה מהפחתת הקישוריות?
המאבק הפופוליסטי על הפחתת דמי הקישוריות יוכרע בפשרה ידועה מראש, שממנה כולם יצאו מחייכים. כולם חוץ מהלקוחות, מישהו הרי צריך לשלם על אובדן ההכנסות של החברות הסלולריות. אם לא נשנה את הרגלי השימוש בסלולרי, נגלה שהפחתת הקישוריות רק תייקר את החשבון החודשי - כמו בהפחתה הקודמת
◄ בין הפטיש לצרכן: ראיון עם שר התקשורת לקראת השימוע על הפחתת דמי הקישוריות
אפילו אילן בן-דב, בעל השליטה בפרטנר המוצג בתקשורת כמי שחשבונותיו התבלעו כתוצאה מהכוונה להפחית את דמי הקישוריות, ידע היטב על הכוונה להפחית את התעריפים בעת שרכש את החברה, בשנה שעברה.
בחברות הסלולר מקווים לגמור את המאבק באזור ה15- אגורות לדקה, בערך אותה רמה עליה חושבים במשרד התקשורת, שירשום בכך הישג מכובד של הפחתת 50% בדמי הקישוריות - כ15- אגורות.
פשרה כזו תוכל להציג את שר התקשורת, משה כחלון, כמי שנאבק כארי למען הצרכנים ומשיג להם חיסכון של 2 מיליארד שקל בשנה בחשבון (איפה בדיוק? מיד נבדוק), וגם כשר תקשורת אחראי הדואג ליציבותן ורווחיותן של חברות הסלולר.
כחלון יכול גם לעמוד על שלו ולהשיג קיצוץ עמוק יותר בדמי הקישוריות, אבל המשחק עלול להיות מסוכן: שורת הלוביסטים, המקורבים והיחצ"נים שנשכרו לצורך המאבק אינה מאיימת על שר התקשורת. הנשק הכבד באמת של חברות הסלולר הוא הפנייה לבג"ץ.
המדינה עשויה לנצח גם בחזית הזו, אבל הקושי הגדול הוא בעיכוב שעלול להיגרם כתוצאה מהדיון המשפטי. אז יש סיכוי גבוה שכחלון יראה דווקא את שר התקשורת הבא חותם על התקנות להפחתת הקישוריות ויחמיץ את מה שנראה כהצלחתו הגדולה ביותר בתפקידו.
חברות הסלולר יוכלו לעמוד בהוזלה כזו, שתקזז פחות מ10%- מהכנסותיהן משירותים סלולריים. אם הן יצליחו להשיג הפחתה מדורגת, אז תהיה הפגיעה בהכנסותיהן מינימלית. שכן, הן יוכלו להעלות בהדרגה את התעריפים (מבנה ההסכמים עם חלק גדול מהלקוחות אינו מאפשר העלאה מיידית), ולמצוא דרכים יצירתיות לגרום ללקוחות לשלם יותר, בעוד אותם לקוחות בטוחים שהם זוכים לסוג של "מבצע חד פעמי" או הטבה מסוג כלשהו.
אבל מה שחשוב יותר הוא מה יקרה ללקוחות ענף התקשורת. אם
זה בדיוק מה שקרה בסיבוב הקודם של המאבק על הקישוריות: ב2005- פצח משרד התקשורת בהפחתה מדורגת של דמי הקישוריות. אמנם דמי הקישוריות ירדו בעשרות אחוזים, אבל חברות הסלולר הצליחו תוך 3 שנים להעלות מחירים ולשנות את שיטות התמחור, באופן שחילץ מכיסי המנויים את כל ההטבה ממנה היו יכולים ליהנות מהפחתת דמי הקישוריות.
ללקוחות הרבים שחדלו, או כמעט חדלו, להשתמש בטלפון נייח יש לנו רק בשורות רעות: החשבונית החודשית שמקבלים למעלה מ90%- מלקוחות הסלולר אינה עומדת להתכווץ כתוצאה מהפחתת דמי הקישוריות.
להיפך, היא תתפח שכן חברות הסלולר יתאמצו להעלות את התעריפים כדי לפצות על אובדן ההכנסות מהקישוריות. מלבד זאת, ההסכמים עם הלקוחות מבוססים ברובם על תעריפים אחידים לשיחות לכל היעדים, כאשר חברת הסלולר לוקחת על עצמה את תשלום הקישוריות. לכן, בהסכמים אלה תהיה חברת הסלולר גם המרוויחה מהפחתת דמי הקישוריות.
מפסידים נוספים יכולים להיות מי שמתחלקים עם המעסיק שלהם בחשבון הסלולר: אם המעסיק לא יעלה את סכום ההשתתפות, הרי שהעובד ישלם יותר בשל עליית המחירים הצפויה. לא נתפלא גם אם משרד האוצר יחליט להשתתף בחגיגה ולהעלות את המיסוי על שווי ההטבה של טלפון נייד מהעבודה.
חברות הסלולר לא יתקשו להעלות את המחירים כדי לפצות עצמן על אבדן ההכנסות, שכן שוק הסלולר נשלט על ידי אוליגופול של 3 חברות, שאינן מתחרות ביניהן על המחירים ומעלות אותם בכל פעם שהן רוצות (ללא תיאום בהידברות ישירה או עקיפה, הרי זו עבירה על חוק ההגבלים).
במשרד האוצר ובמשרד התקשורת סבורים שהרחבת התחרות בענף תקשה על החברות להעלות מחירים, אולם המחזיקים בדעה זו משלים את עצמם ואת האחרים. כניסתם של מפעילים וירטואלים, שיציעו שירותים על בסיס תשתיות קיימות, תהיה מוגבלת מאוד ותשפיע, אם בכלל, על חלק זניח של השוק.
כניסתה של מירס לתחרות על מגזר משקי הבית והעסקים הגדולים לא תתרחש בקרוב, למרות חבילת התמריצים הנואשת שמנסה משרד האוצר לארגן עבורה. מירס אינה ערוכה לשינוי המהיר וגם כאשר תושלם ההיערכות, ספק רב אם היא תוכל או תרצה להתחרות בחברות הגדולות באמצעות הפחתת תעריפים. סביר יותר להניח שהיא תנסה ליהנות מהתעריפים המקובלים בשוק, ולא לפגוע בהם.
מי שירגיש את מלוא ההפחתה בדמי הקישוריות יהיו הלקוחות שישתמשו בטלפון הנייח לשיחות לסלולר. חשבון "תשלומים למפעילים אחרים", המהווה לעיתים קרובות כמחצית ויותר מחשבון הטלפון שלנו, יפחת במלוא שיעור הפחתת דמי הקישוריות. מעתה יהיה זול הרבה יותר להתקשר מטלפון של בזק, הוט, נטוויז'ן, סמייל והשירות הנייח של פרטנר וסלקום.
שיחה מבזק לסלולרי עולה היום 35.5 אגורות לדקה, כולל דמי קישוריות של 29 אגורות. הפחתת דמי הקישוריות בשיעור של 50% תקצץ את עלות השיחה בשליש ל21- אגורות לדקה.
שיחה דומה מסלולרי לרשת סלולרית אחרת עולה היום 49 עד 60 אגורות לדקה, תלוי במפעיל. הפחחת דמי הקישוריות תגרום לחברות הסלולר להעלות מחירים בשיעור של .15%-10% מכיוון שהחברות מתקשות להעלות מחירים במגזר העסקי, שבו מתקיימת תחרות חזקה יחסית, מי שישלם את המחיר יהיו משקי הבית. בחלק מהמגזרים צפויה העלאת המחירים להגיע אפילו לשיעור של .20%
רבים מהלקוחות נוטים היום להתעלם מפער המחירים ומעדיפים את נוחות ההתקשרות מהסלולרי, שהפך מזמן גם לספר הטלפונים ויומן הפגישות שלנו. רבים כלל אינם טורחים לצייד את ביתם בטלפון נייח. הפחתה קיצונית של דמי הקישוריות יכולה להפוך את הטלפון הנייח למשתלם עוד יותר ולשנות את הרגלי הצריכה שלנו.
אם יופחתו דמי הקישוריות ב,50%- לדוגמה, עשוי חשבון הטלפון הנייח שלנו להתכווץ ב,15%- ואם נעבור לבצע חלק נכבד מהשיחות מהסלולר בטלפון הנייח יכול החיסכון לגדול הרבה יותר. זו יכולה להיות הבשורה הגדולה של הפחתת דמי הקישוריות לצרכנים, וזהו האיום הגדול על חברות הסלולר: תארו לעצמכם שנדבר בסלולרי רק כאשר באמת מוכרחים והשיחה לא תימשך מעבר לנדרש להעברת המסר הדחוף. אם היינו עושים זאת הכנסות חברות הסלולר היו מתכווצות לפחות ב.50%-
שינויי התעריפים ושינויים בהתנהגות הלקוחות עשויים לגרום לשינויים מרחיקי לכת בענף התקשורת. הטלפון הסלולרי יהיה יקר יותר ומשתלם פחות. סלקום, למשל, תהיה חייבת לשקול מחדש את החלטתה האסטרטגית שלא להיכנס לענף השיחות הנייחות למשקי בית. מנגד, מירס תחויב לבחון את כדאיות ההשקעה בהרחבת השירותים הסלולריים שלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם