נסרדישי: "אני נגד שיטת השושו"
אחרי תקופה ארוכה של אי שקט ושערוריות, רשות המסים ירדה מהכותרות - וחזרה לעבודה. בראיון למעריב עסקים מסביר מנהל הרשות יהודה נסרדישי למה חשוב לפרסם את חקירות הסלבס, כמה רחוק הוא מוכן ללכת לקראת מעלימי המס - ומה הוא חושב על הגזירות הכלכליות החדשות של שר האוצר
הסיפור הזה נועד להוכיח שמשהו משתנה בתחום גביית המסים: יותר ויותר פעולות הרתעה, יותר חשיפות של עבירות מס של ידוענים, יותר פעילויות להעמקת הגבייה. רוצים עוד הוכחה? מנהלים בקבוצת אשטרום הנדסה חשודים כעת בשימוש בחשבוניות פיקטביות בהיקף 15 מיליון שקל. החשדות נחשפו בעקבות חקירה שמנהלת רשות המסים נגד חברת נחל תשתיות, החשודה בעצמה בשימוש בחשבוניות פיקטיביות ב-40 מיליון שקל.
נסרדישי העלה בחודשים האחרונים את נושא החקירות לראש שמחתו. בימים אלה הושלמה הקמתה של יחידת יהלום (היחידה הארצית לחקירות ומאבק בפשיעה) - יחידת עילית ללחימה בפשיעה כלכלית. לצורך העניין גויסו 50 מטובי בחורינו, הנמצאים בשלבים האחרונים של הכשרתם המקצועית. "2,500 מועמדים בעלי הכשרה כלכלית ואקדמית רצו להתקבל לקורס הזה", מספר נסרדישי, "בסוף הדרך נותרו רק הטובים ביותר. אני אופיטימי לגבי היחידה ויש לי ציפיות גדולות ממנה. לקראת סוף השנה היא כבר תעמוד על הרגליים".
לאחר תקופה ארוכה יחסית של אי שקט ברשות המסים, דומה כי מאז תחילת 2010 משהו טוב עובר עליה. אי השקט החל עם פרשת רשות המסים, שנחשפה לפני כ-3 שנים ברעש גדול; הוא נמשך לאור חששות של עובדי הרשות להפגין יצירתיות בנושאי שומות ומנהגם לעבוד "לפי הספר"; והסתיים בשמועות עקשניות על האפשרות שימונה מנהל חדש, שיחליף את נסרדישי ברשות המסים.
כל זה כבר נמצא מאחורי הרשות - ומנהל רשות המסים מספק את הסחורה. בימים אלה הושלמה ברשות סדרת מינויים יוצאת דופן בהיקפה של פקידי שומה ובעלי תפקידים אחרים. הוותיקים פרשו, הצעירים תפסו את מקומם ואחרים, כמו ד"ר חיים גבאי, קודמו.
כיום הדיבורים על החלפת נסרדישי הם פאסה. שר האוצר יובל שטייניץ וסגנו יצחק כהן רואים את תוצאות העבודה בשטח - והם שבעי רצון. נסרדישי
נסרדישי הגיע מהשטח וממשיך להיות מחובר אליו גם היום. השבוע הוא ניצל את כנס רואי החשבון באילת כדי להשתתף בטקס חנוכת תחנת המס החדשה בעיר הדרומית. דלתו פתוחה לא רק לעורכי דין ידועים ולרואי חשבון מפורסמים, והוא מעוניין לשמוע ביקורת והצעות לשינוי גם מאחרון העובדים.
את השורה התחתונה של פעילות הרשות, שבאה לידי ביטוי בנתוני גביית המס, אי אפשר להסתיר: היקף ההכנסות הצפוי ממסים ב-2011 הוא 233 מיליארד שקל. הוצאות הממשלה בתקציב המדינה יעמדו על 265 מיליארד שקל, כך שההכנסות ממסים אמורות לממן 88% מהן. מה עושים? מפעילים את כל הכוח במטרה להעמיק את הגבייה ובמקביל מטילים מסים חדשים.
חלק מפעולות המיסוי כבר החלו: הגדלת המסים על סיגריות ודלק, הקפאת התוכנית להפחתה מיידית של תקרות הביטוח הלאומי והמיסוי של קבוצות רכישה. על פי ההערכות, באוצר וברשות מכינים הפתעות נוספות, שבשלב זה אינן נחשפות. נסרדישי השתתף השבוע במסיבת עיתונאים לרגל הצגת התקציב שערך שטייניץ. "אני לא מעוניין לדבר בשלב זה על התקציב ועל המסים הצפויים. כל דבר נזיל ונתון לשינויים עד לאישורו בפועל", הוא אומר בראיון בלעדי לעסקים שישי. מנגד, על העמקת הגבייה הוא יותר משמח לספר.
לאחרונה אנחנו שומעים הרבה על כל מיני זמרים וסלבריטאים שנחקרו ברשות. מה אתם משיגים בריצה לתקשורת על כל סלבריטאי שאתם חוקרים? זה באמת יוצר הרתעה?
"אני לא מסכים עם הטענות האלה, כמו הטענה של ראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ, שלפיהן הפרסום אינו נותן הרבה. אני חושב שברשות המסים מעולם לא היתה תקופה כה פורייה מבחינת העשייה - ועובדה שאנחנו מרגישים את התוצאות גם מפידבקים מהשטח".
"לדעתי, חקירה צריכה להתנהל באופן אנונימי בשלביה הראשונים, ומרגע שהיא מגיעה לבית המשפט, אין סיבה לא לחשוף אותה. הפרסום ללא ספק יוצר הרתעה. לדוגמה, בחקירות נגד קבוצת הרמאים ששיווקה סולר מהול במים הושגה התרעה יוצאת דופן. זה גם עוזר לעמוד ביעדי הגבייה: תיקי החקירות של רשות המסים חושפים עבירות כלכליות בהיקף 3 מיליארד שקל בשנה. זה כסף שלא נכנס לקופת המדינה".
"אני לא בעד 'שיטת השושו' של ניצב סגלוביץ. מבחינתי, הסלבריטאים אינם יוצאי דופן: צריך לחקור את כל אחד מהם שנתפס. הפרסום הוא חלק בלתי נפרד ממערכת האכיפה, ויש לו השפעה חיובית על האנשים בשטח. נכון שבאחרונה יש יותר פרסומים על סלבריטאים, אבל אולי פשוט מספרם היחסי עלה? אולי היקף האכיפה עלה? בכל מקרה, אני לא מחפש אף אחד או מסמן מראש מישהו - אלא פועל רק לפי המידע שמגיע אליי".
אתה מדבר על המלשינון?
"אנחנו מקבלים מידע מכל מיני מקורות וגם מהקו האדום, שאוהבים לקרוא לו 'מלשינון' והוא אחראי לחלק ניכר מהחקירות. אגב, הסכומים שמקבל מוסר המידע דרך הטלפון אינם כה גבוהים כמו שנהוג לומר בתקשורת: התגמול מגיע ל-10%-20% משיעור הקנס והכופר, ולא משיעור ההעלמה. נכון שמוסרים לנו מידע גם כדי לחסל חשבונות, אבל יש כאלה שעושים זאת מתוך אזרחות טובה: אני יכול לגלות לך שיותר מ-50% ממוסרי המידע עושים זאת מתוך אזרחות טובה. יש כאלה שאף מוסרים את המידע בצורה אנונימית ולא על מנת לקבל תשלום".
חלק מהעלמות המס נסגרות בכופר. איך השפיעה חשיפת השמות של מקבלי הכופר על עיסקאות אלה?
"אין ספק שמאז שבית המשפט הורה על פרסום שמותיהם של מקבלי הכופר, היתה ירידה מסוימת במספר העיסקאות. ברור שאחד התמריצים לעיסקאות כופר הוא שמירה על האנונימיות. אבל למרות הפרסום, עדיין יש לא מעטים המעוניינים בכופר".
אתה מתנגד לחנינה כללית בתחום המס. מדוע?
"כי הדבר מהווה מסר שלילי לאזרחים, לילדים ולנכדים שלנו. אם תונהג חנינה כללית, מעלימי מס ימתינו לחגיגות ה-60, ה-70, המאה או אירוע אחר שיאפשר להם לקבל חנינה. זה מסר שלילי מאוד, ואני מתנגד לו מבחינה ערכית.
"מה שאנחנו כן בוחנים בימים אלה הוא מהלך של גילוי מרצון 'לייט'. ישבו אצלנו 3 מנהלים בכירים ברשות המסים וידונו בכל אחת מהבקשות לגופה. מה יוצא מזה למי שמוסר גילוי מרצון? ראשית, מוותרים לו על ההליך הפלילי; שנית, מוותרים על תשלומי הריבית ובמקרים מסוימים על הפרשי ההצמדה. אם מדובר בעבירת מס כבדה, כמובן שלא נוותר על ההליך הפלילי. בעניין זה אנחנו עדיין ממתינים לאישור ההליך על־ידי משרד המשפטים".
בכנס באילת דיברת על הצורך להגדיר במסגרת חוק איסור הלבנת הון עבירות המופיעות בסעיף 220 לפקודת מס הכנסה כ"עבירות מקור". אני מבין שמדובר במהלך מהפכני. למה הכוונה?
"'עבירת מקור', לפי חוק איסור הלבנת הון, מאפשרת לרשויות האכיפה לנקוט כלפי החשוד מהלכים יוצאי דופן כמו החרמת חשבון בנק, עיקול נכסים ותפיסת רכוש. יותר מזה, היא מאפשרת גם העברת מידע בין הרשות לאיסור הלבנת הון לגופי אכיפה אחרים. אני רוצה לקבל כרטיס 'חופשי חודשי' בכל הנוגע לקבלת מידע מרשות איסור הלבנת הון, ואני בקשר בעניין זה עם יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה והאחראי לתחום. הרשות להלבנת הון היא המקור המודיעיני המושלם עבורנו".
"סעיף 220 לפקודת המס מדבר על עבירות מס חמורות הנעשות במזיד. לו העבירות הללו, הכוללות גם שוחד, היו מוגדרות כ'עבירת מקור' - היו לנו כלי אכיפה כלכליים הרבה יותר אפקטיביים וההרתעה היתה גדלה. הנושא נידון לפני כשבועיים בפורום ראשי מערכת האכיפה בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה, ואני מקווה שתהיה על כך הסכמה. מי שמחליטים בנושא הם שר האוצר ושר המשפטים".
"בכל מקרה, אני מייחס חשיבות לשיתוף הפעולה בין רשויות האכיפה. יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם המשטרה: בעת הצורך אני פונה למפכ"ל דודי כהן או לניצב סגלוביץ כדי לקבל מהם את רשימות הנחקרים ולחקור את מצב המס שלהם. התשתית הכלכלית של ארגוני הפשיעה ממשיכה לעבוד גם אם האנשים נעצרים. צריך לנתק להם את צינור החמצן. עבור משפחות הפשע, הנושא הכלכלי חשוב מאוד ומהווה גורם מרתיע מאוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם