אנחל גוריה: "אנחנו צריכים ללמוד מישראל"
בלעדי: מזכ"ל הOECD- לא מסתיר את התלהבותו מהכלכלה הישראלית. "כניסת ישראל לOECD- היא עבורנו סמל ואיתות חשוב". "נוכל ללמוד ממנה כיצד מדינה ללא חומרי גלם רבים יכולה להפוך למנהיגה". "ישראל היא סיפור הצלחה, מודל שאתה יכול לקחת ולהעתיק או לחקות באזורים אחרים בעולם"
בדרך כלל הטקס נערך במדינה המצטרפת לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, לאחר טקס ההזמנה החגיגי במטה הארגון, שנערך בהשתתפות ראשי המדינות ושרי החוץ של המצטרפות והחברות.
אלא שבעיות של לוח זמנים איימו לדחות את הביקור, וכדי לנסות ולהספיק לעבור את שלב האשרור בישראל עוד לפני פגרת הקיץ של הכנסת, הסכים ראש הממשלה בנימין נתניהו שהטקס ייערך בפריז.
שר האוצר יובל שטייניץ היה אמור לבוא לבירת צרפת, אלא ששר החוץ אביגדור ליברמן התנגד לכך שהחתימה תופקע מידי משרדו. שטייניץ נשאר בבית, וגוריה חתם על המסמך עם שגריר ישראל בצרפת דני שק.
אחרי הטקס, עם כוס שמפניה ביד ובלי כיבוד (בשל צום י"ז בתמוז), הוא הסביר באריכות את השלבים הפורמליים שעוד נותרו בתהליך ההצטרפות הארוך והמפותל, כדי להבהיר, שמבחינתו אנחנו כבר בפנים - בלי להסתיר את שמחתו על כך.
"מה שקורה כאן היום זו הכתרה של החלטת המדינות החברות", אמר גוריה, "המזכ"ל השתתף, כמובן, באורח פעיל ובהתלהבות - אבל כל מה שנעשה, נעשה עם מנדט של החברות. והחברות החליטו לפני 3 שנים שהן היו רוצות לראות את ישראל כחברה בארגון".
הוא חייך והוסיף כי בארגון מאמינים שבאמצעות חברותה של ישראל ניתן יהיה לקדם פיתוח כלכלי טוב יותר, מצב תעסוקה טוב יותר, ואף יציבות גדולה יותר - באזור המזרח התיכון. כעת כל שנותר הוא להשלים את תהליך ההצטרפות.
"עכשיו זה תלוי בישראל. מבחינתנו זה יכול להיות מחר, אם אתם מוכנים, או מחרתיים", אומר גוריה ומביא כדוגמה את תהליך הצטרפותה של צ'ילה ל.OECD-
"את טקס החתימה שערכתי כאן היום, עשיתי בצ'ילה ב11- בינואר. צ'ילה הגישה את המסמך המאושרר לממשלת צרפת, שהיא השומרת החוקית של כל התיעוד של ה,OECD- ב7- במאי. אז זה לקח 4 חודשים. עם הסלובנים חתמתי ב2-1- ביוני, הם אמרו 'אולי נהיה מוכנים ביולי' - אז זה יקח חודשיים". לדבריו, "הכל תלוי בהליכים הפנימיים שלכם. שום דבר לא יכול לעצור או להתערב בתהליך הזה. זו רק פורמליות".
מצבה הבינלאומי העדין של ישראל בימים אלה אינו גורם שיכול לגרום לחברות ה,OECD- ובמיוחד לגוריה עצמו, להתחרט על צירופה של ישראל לארגון - שכן היא מציגה מודל שימושי, דווקא בימים אלה של חוסר יציבות כלכלית.
"כניסת ישראל לOECD- היא עבורנו סמל ואיתות חשוב", מחמיא גוריה. "זוהי עובדה שישראל הפכה לשחקן גדול מאוד למשל בשדה הטכנולוגיה, התקשורת, התכנות, וכו'. המודל הישראלי אולי לא ניתן לייצוא במלואו - אך זהו מודל שניתן במידת מה לייצוא, שאנו יכולים להראות אותו למדינות אחרות בעולם ולומר להן: זה אפשרי!".
מה לדעתך יש לישראל להציע לשאר המדינות בארגון?
גוריה: "כשאתה בא ממדינה שאין לה חומרי גלם רבים, שאין לה הרבה מים, שאין לה הרבה אדמה - אם יש לך אוכלוסיה חכמה ובעלת שיעור השכלה גבוה, אם יש לך אוניברסיטאות טובות, מכוני מחקר טובים, אז אתה יכול להפוך לשחקן עולמי חשוב מאוד, ואתה יכול להפוך למנהיג.
זה סוג הדברים שאנו מחפשים ב:OECD- סיפורי הצלחה, מודלים שאתה יכול לקחת ולהעתיק או לחקות באזורים אחרים בעולם.
משום שרוב הכלכלות העולות, כמו ישראל, יש להן יותר ויותר אוכלוסיה משכילה, יותר ויותר אוניברסיטאות מפותחות, מכוני מחקר מפותחים. וכולם יודעים שעליהם להתחרות בידע. שהם צריכים להתחרות עם יותר ערך מוסף".
לדבריו של גוריה, התחרות עברה לתחרות על ידע ועל חדשנות, ולא על כוח עבודה: "לא מדובר יותר בעבודה זולה, משום שתמיד תהיה מדינה אחרת בחלק אחר בעולם, שתבוא ותציע אפילו עבודה זולה יותר.
לכן התזוזה היא לעבר ערך מוסף גבוה, לעבר ידע. והתזוזה הזאת היא זו שישראל עשתה, וזה משנה את פני ישראל ומשנה את הפרופיל של ישראל בכלכלה העולמית. זה משהו שאנו צריכים ליהנות ממנו - וללמוד ממנו".
מחאות הפלסטינים ותומכיהם לא גורמים לגוריה ולעמיתיו (שגם טורקיה בתוכם), לשנות את עמדתם. "היו לנו מפגשים עם נציגי הפלסטינים כאן בפריז, הנציגה הקבועה של הרשות באה לבקר אצלנו", הוא מספר, "הסברנו להם איך ועל סמך מה התנהל תהליך הקבלה של כל חברה. הכל עובר בוועדות.
ההחלטה, אמרנו להם, נבעה מנושאים מהותיים, מהמלצות מדיניות מהותיות, ומתוך תקווה שזה יסייע ליציבות האזור. זה היה תהליך פתוח ושקוף מאד. הוא לא התנהל ב3- השבועות האחרונים, כשהם התעוררו, אלא ארך 3 שנים".
מה דעתך על התקציב הדו-שנתי ועל העלאות המסים שבו?
"הייתי אומר שאתם בחברה טובה מאוד. אינני יודע אם עקבתם אחר החדשות לאחרונה, אבל שימו לב למה שהבריטים הודיעו, למה שהספרדים הודיעו, למה שהצרפתים הודיעו, למה שהגרמנים הודיעו. תראו שבאופן מעשי, כל מדינה ב-OECD ובעיקר במדינות האירופיות, כולם מנסים להוריד את נטל החובות באמצעות צירוף של קיצוץ בהוצאות, ובמקרים רבים העלאת מסים".
גוריה מוסיף כי המלצת הארגון היא לתת דגש רב יותר על קיצוץ ההוצאות מאשר על העלאת המסים. "אצל הבריטים זה היה 80% קיצוץ בהוצאות ו20%- העלאת מסים אפשרית", מביא גוריה דוגמה ומוסיף כי "אנו בOECD- אומרים: בתוך העלאת המסים שלך, אולי טוב יותר להטיל מס על הצריכה, מס ערך מוסף, אולי טוב יותר להטיל מס על קרקעות או רכוש - מאשר להטיל מס על עבודה, או מס על הכנסה".
לדבריו, "הבעיה עכשיו היא שצריך למצוא איזון חדש, בישראל ובכל מקום אחר בעולם. אתם לא יוצאי
דופן. האיזון הוא בין המשך שימת הדגש על הבראת המשק ובאותו זמן הכרה במציאות חדשה".
מה זאת אומרת "להכיר במציאות החדשה"?
גוריה: "כדי לעסוק במצב הפיסקלי צריכה להיות לך תכנית, אך אין זה אומר שעליך להתחיל ליישם את התכנית היום. אין צורך לקחת את התמריץ היום, אינך צריך להתחיל לקצץ בתקציב היום. אבל לבנות תכנית אמינה לטווח הבינוני, נניח עד ,2013, 2015 או - 2018 אני הייתי הולך בכיוון הזה.
"זו שאלה של לצאת מתוך מצב מאד קשה, משום עליך לעשות את ההבראה ואת החיזוק הפיסקאלי, שיחזקו זה את הדדית, ולא שיסתרו זה את זה. זהו איזון מאד מסובך להשגה, אבל עליך לעשות זאת היטב - וזהו האתגר הגדול שיש לכולנו בימים אלה".
איך אתה מסכם את תוצאות ה,G20- ואת התחייבות המדינות לקצץ את גרעונותיהן בחצי?
גוריה: "זה מה שהייתי מכנה 'רגע של יוגי ברה'. (שחקן בייסבול שמפורסם בציטוטיו, ג.ק). יוגי ברה, אמר 'אם אתה מגיע לפרשת דרכים - קח אותה'. זה נשמע קצת מפתיע, אך כשזה מגיע לשילוב בין הבראה וחיזוק פיסקאלי, זה נכון לחלוטין - עליך לקחת את פרשת הדרכים, את שתי ההתפצלויות. אבל זה מצריך חוכמה מסויימת וקצב מסויים".
המזכ"ל מוסיף כי משום שהממשלות מאבדות את כספן, הן אינן יכולות לתמרץ את כלכלותיהן על ידי הוצאות. לכן הוא ממליץ להן להשקיע בתחרות ובחינוך.
"אל תקצץ בשום דבר שיפגע בתחרותיות ובפרודוקטיביות; אל תקצץ בחינוך, אל תקצץ במחקר ופיתוח, פתח את השוק ליותר תחרות, פתח יותר את השווקים, הגמש את מצב התעסוקה והבטח שאתה הולך על חדשנות. ואחרי החדשנות, הבטח שאתה הולך על עוד חדשנות - ואחרי שעשית זאת הבטח שאתה הולך על עוד חדשנות. זה מה שמלהיב בסיפור של ישראל, אתם נעים בכוון הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם