דוד ברודט בראיון בלעדי: "יש להעלות את שכר המינימום"
לפי מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, לא חסרים מקומות עבודה בישראל. הישראלים פשוט מפונקים, אבל אם יעלו להם את השכר הם יתחילו לעבוד
"אני מזהיר מפני מנוחה כזאת, כי אם התהליכים בשוק העבודה יימשכו כמו שהיו עד היום, תקציב המדינה לא יוכל להמשיך לפרנס את מגזרי החרדים, המיעוטים ואוכלוסיית הפריפריה. זה לא יקרה בשנת 2012-2011 אלא בתוך עשור. כל מי שעיניו בראשו צריך להבין שאם בעיית התעסוקה לא תטופל, אזי לאורך זמן העוני יגדל, התוצר לנפש יקטן והלחץ על תקציב המדינה ילך ויגדל. ככה זה לא יכול להימשך".
בשנים האחרונות שימש ברודט כחבר או כיושב ראש בלא פחות מ20- ועדות ציבוריות. אלה דנו בסוגיות החל מריכוזיות המערכת הבנקאית בישראל, טיסות שכר לישראל, הוועדה לבדיקת מצב טחנות הקמח, אפשרויות שיתוף פעולה עם מצרים ועוד.
לבד מתפקידו בוועדות שימש ברודט גם בתפקידים ניהוליים בתעשייה האווירית ובאלתא, בתפקיד יו"ר דירקטוריון בנק המזרחי. בימים אלה הפך גם למועמד מוביל לתפקיד יו"ר דירקטוריון בנק לאומי. עם רזומה כזה אין זה פלא שברודט היה המועמד הטבעי לשמש השנה כמנהל האקדמי של פורום קיסריה, שיתקיים השנה בנצרת ויעסוק במגמות בשוק העבודה הישראלי. ההמלצה המרכזית המתוכננת השנה בכנס היא להקים בישראל משרד עבודה במשרה מלאה.
"משרד כזה פעל בעבר אבל נוכח החשיבות העצומה שאנחנו רואים בנושא התעסוקה, חשוב מאוד שיהיה שר במשרה מלאה שיטפל בתחומי העבודה", אומר ברודט. "משרד זה לא פחות חשוב ממשרד התשתיות או משרדים אחרים. בעיית היעדר התעסוקה של החרדים ושל המיעוטים הפכה לקריטית. זה כמו פצצת זמן מתקתקת".
מהם בפועל הנתונים על מצב התעסוקה במגזרים אלה שאתה מחזיק בידך?
"יש לנו תופעה של קבוצת חרדים עם שיעורי ריבוי טבעי גבוהים שחלקה מגיע לעשרה אחוזים מהאוכלוסייה ושיעורה רק ילך ויגדל. דווקא הנשים החרדיות מתחילות להשתלב במעגל העבודה בעוד הגברים נמנעים מכך. אלה שכבר עובדים מעדיפים מעסיקים חרדיים המשלמים שכר נמוך. גם המקצועות הם מוגבלים. כמה נהגי אוטובוס חרדיים כבר ניתן להעסיק? הם חייבים להשתלב בתחומים כמו מדעים, הנדסה, מדעי הטבע, רפואה ועוד".
הייתי רוצה לראות יותר
לפני שלוש שנים המלצת על מתווה לגידול בהוצאה התקציבית הביטחונית המכונה "דוח ברודט". האם יישום הדוח מתקדם לשביעות רצונך?
"את הדוח חייבים ליישם בשלמותו. הוא היה חשוב, שכן הוא יצר מסגרת להוצאה והתייעלות ביטחונית לטווח הארוך (חמש עד עשר שנים). אני מקווה שמי שצריך ליישמו עושה זאת בדיוק אם כי לפי מה שאני שומע וקורא בתקשורת זה לא בדיוק מיושם במלואו בתחום ההתייעלות. היקף ההתייעלות לעשר השנים הקרובות אמור היה להסתכם ב30- מיליארד שקל. המשרד שכר את שירותי חברת הייעוץ מקנזי ואני מקווה שההתייעלות תצא לדרך. ההתרשמות שלי היא שצה"ל אכן מעוניין ליישם ולקדם את הדוח".
בימים האחרונים חגגנו את פסטיבל ההצטרפות ל.OECD- כמי שיזם עוד לפני 15 שנים את מהלך ההצטרפות, האם לדעתך יש לכך הצדקה?
"יש לכך חשיבות לפחות מבחינת הנושאים שבהם אנחנו עוסקים כיום שעיקרם בעיית התעסוקה. בדוח צוין כי שיעורי ההשתתפות בעבודה בישראל הם נמוכים ופערי העוני הם גבוהים. אם לא נתמודד עם הבעיה, נקבל מדי שנה הערת אזהרה מהארגון הבינלאומי אשר ישווה אותנו לביצועים של כל אחד מ34- המדינות החברות בארגון".
"אנחנו צריכים אמנם להרגיש תחושה טובה מאוד על ההצטרפות לארגון אבל אסור, כמו שאמרתי, לנוח על זרי הדפנה. התוצר לנפש אצלנו יעמוד בשנה הקרובה על 29 אלף דולר לשנה. התוצר הממוצע במדיניות הארגון הבינלאומי מתקרב ל40- אלף דולר לנפש".
איפה מסתתר ההפרש?
"לו היינו מנצלים את מלוא פוטנציאל כוח העבודה התוצר לנפש היה גדל בשיעור זה. כך, למשל, לו ערביי ישראל היו משתתפים במעגל העבודה על פי הפוטנציאל שלהם, התוצר לנפש במדינה היה גדל בשמונה מיליארד דולר שהם 1,500 דולר לנפש לשנה, וזה אומדן שמרני. לגבי החרדים אין אומדנים מדויקים אבל על פי ההערכות גם שם התוצר לנפש היה גדל בשיעור דומה".
ומה עם תושבי הפריפריה?
"אכן יש גם את קבוצות תושבי הפריפריה שגם שם קיים פוטנציאל חבוי שאינו בא לידי מיצוי. אוכלוסייה זו, המונה כמה עשרות אלפי תושבים, טופלה באמצעות תוכנית ויסקונסין. ייתכן שבתוכנית במתכונתה הקיימת היו פגמים, אבל אסור לשפוך את המים עם התינוק. התוכנית נועדה לסייע למקבלי הבטחת הכנסה שראויים להשתלב בכוח העבודה ולתת את התמורה. אני מקווה שהמממשלה תיצור תוכנית חלופית שתסייע להרחיב את מעגל העבודה".
"במילים אחרות אם בעשר עד 15 השנים הקרובות נטפל כראוי בנושא התעסוקה בישראל בשלושת המגזרים הבעייתיים מבחינה תעסוקה, אין סיבה שהתוצר לנפש לא יגיע לרמה של 40 אלף דולר לשנה. אם זה לא יקרה, תהיה נסיגה גם מהרמה הנוכחית".
אתה אומר את הדברים על אף שהמשבר הכלכלי האחרון פוגע בסיכוי למציאת מקומות עבודה חדשים.
"אין בכלל ספק שניתן ליצור מקומות עבודה חדשים. נכון להיום, בישראל יש 250 אלף עובדים זרים ופלסטינים, וכן כ25- אלף מסתננים מאפריקה. כלומר, לא חסרים מקומות עבודה, אבל הישראלים לא רוצים לעבוד. הישראלים מפונקים, אבל אם יעלו להם את השכר הם יתחילו לעבוד. הזרים מורידים את שכר העבודה ומשפיעים לרעה על תעסוקת יישובי הפריפריה. הם הנפגעים העיקריים מהעבודה הזרה".
אני מבין מדבריך שאתה תומך בהגדלת שכר המינימום במשק למרות התנגדות שר האוצר.
"ייתכן שצריך באמת להגדיל את השכר. זה לא אסון גדול כפי שמנסים לאיים. אני לא בטוח שצריך להעלות ל4,600- שקל לחודש, אבל אין סיבה לא להעלות ל4,300-4,250- שקל. אני מעריך שאם שכר המינימום יעלה, יעבדו יותר ישראלים וממדי העוני יקטנו. צריך להבין שכך או אחרת המדינה משלמת למי שאינו עובד קצבאות, מס הכנסה שלילי ועוד. אז מדוע לא לשלם את זה דרך שכר העבודה? הכל שאלה של מידות".
מהן התובנות שלך מהמשבר העולמי? האם המשק הישראלי בסכנה?
"המשבר הכלכלי באירופה הוא תוצאה של התנהגות המשקים במדינות אלה. הוא יכול להשפיע על ישראל כי מדובר באחד משוקי הייצוא החשובים שלנו. עלולה להיות השפעה שלילית גם דרך הסחר העולמי. המשבר צריך ללמד אותנו שאנחנו חייבים לחזק את הפיזור הגאוגרפי של היצוא ולחפש שווקים חדשים. עבדנו עם אירופה כי באופן מסורתי השוק הזה קרוב גאוגרפית ותרבותית אלינו, אבל בכלכלה הגלובלית של היום צריך לפזר".
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אינו חושש להתעמת עם שר האוצר וראש הממשלה התומכים בגידול בקצב הגירעון בתקציב, ובמקביל מדברים על המשך המדיניות של הפחתת המסים. כשאני שואל מהו הלקח שמקבלי ההחלטות צריכים להפיק מהמשבר באירופה בנוגע למדיניות התקציבית, ברודט אינו מהסס. "אני בעד התנהלות תקציבית אחראית ושמירה על גירעון נמוך בכל מצב. מבחינתי, כדי להגיע למסקנה של איזון תקציבי אין סיבה להמשיך ברפורמה במס ובהפחתת שיעורי המס. אפשר להאט במקצת את קצב ההפחתות עד להתבהרות העניינים. אם הרפורמה תביא בשנה הקרובה לגידול בגירעון, צריך לחשוב על האטה בקצב יישום הרפורמה במס".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם