היהודים: חזקים במניין - חלשים בבניין
גם 5 שנים לאחר שפרסם את המחקר המושמץ "תולדות טבעה של האינטליגנציה האשכנזית", ד"ר הנרי הרפנדינג לא מתכוון להתנצל בפני מבקריו. הוא משוכנע שנסיבות היסטוריות השביחו את הגזע היהודי - וגנטיקה היא התשובה לשאלת הצטיינותם החריגה
שנה קודם לכן עשה אובמה היסטוריה כשלאותו תפקיד מינה את סוניה סוטומאיור, שופטת בית המשפט העליון הראשונה ממוצא היספני. מינויה של סוטומאיור הכה גלים ברחבי העולם ונחשב לאחד מאבני הדרך הבולטות ביותר עד כה בכהונתו של אובמה.
45 מיליון היספנים מתגוררים לפי ההערכות בארצות הברית. יהודים, לעומת זאת, בין 5 ל-6 מיליון, תלוי את מי שואלים ואיך סופרים. קגן, בניגוד לסוטומאיור, היא לא השופטת היהודייה הראשונה. למעשה, במידה ותאושר (כפי שיקרה בקרוב אלא אם יהיו הפתעות מיוחדות), היא צפויה להיות השופטת השלישית ממוצא יהודי בהרכב השופטים הנוכחי. 3 מתוך 9 בסך הכל. המסקנה ברורה, גם אם לא יותר מדי מפתיעה. העובדה שיהודי ארצות הברית מיוצגים היטב באליטה של המעצמה החזקה בעולם, אינה חדשה.
את ד"ר הרפנדינג, אנתרופולוג, מינויה של קגן לא ממש הפתיע. זמן לא מבוטל מחייו המקצועיים הוא הקדיש לחקר תכונותיו של הגזע היהודי. הוא התמקד בעיקר באשכנזים, והוא סבור שההצטיינות של היהודים במדינות המערב היא עניין גנטי.
מי שאוזניו החלו לצלצל לשמע תחום עיסוקו של הרפנדינג לא לבד. הדוקטור המלומד יושב על חבית חומר נפץ דתית וחברתית, שרק מעטים בשנים האחרונות העזו להתעסק בה.
כמו קגן, ובעצם כמו מרבית יהודי ארצות הברית, גם הרפנדינג מגיע מניו יורק. בעוד שקגן גדלה באפר ווסט סייד של מנהטן, לב לבה של האליטה היהודית המבוססת של ארצות הברית, הוא הגיע מצפון מדינת ניו יורק, מרחק מאות קילומטרים מהעיר הגדולה. קרוב יותר לקנדה מאשר לטיימס סקוור.
"בשנות ילדותי לא זכור לי שפגשתי ולו יהודי אחד", הוא נזכר בראיון למעריב עסקים מביתו שביוטה. "כשהגעתי לאוניברסיטת הרווארד, מחצית מחבריי ללימודים כבר היו יהודים". באותן שנים, הוא מסביר, לא ירד לשורשו של ההבדל וגם לא ממש התעסק בנוכחותם הגדולה של היהודים מסביבו. את הסיבות שהובילו אותו למחקר הוא מתאר ביובש אקדמי של אנתרופולוג וחוקר גנים, שהעביר את מרבית שנותיו במעבדה מלאה במבחנות.
"ידוע שליהודי אירופה יש איי-קיו גבוה יותר מאשר לשאר התושבים המקומיים במדינות בהם הם חיים", הוא אומר. "השאלה היא למה? למה ליהודי הממוצע יש מנת משכל הגבוהה ב-10-15 נקודות ממי שמתגורר באותה מדינה ואיננו יהודי? השאלה הזאת תמיד סקרנה אותי. אחרי הכל, האינטיליגנציה הגבוהה של היהודים היתה מושא למחקרים מדעיים במשך שנים רבות, עד שהגיע המחקר של ג'נסן ב-1969 וקבר את כל הנושא מתחת לאדמה".
הרפנדינג מתכוון לעבודתו של ארתור ג'נסן מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה - "עד כמה אנחנו יכולים להגדיל איי-קיו והישגים מדעיים" - מחקר שעד היום נחשב לאחד החשובים והשנויים ביותר במחלוקת שנכתבו אי פעם לגבי קשר שבין גנטיקה למנת משכל.
על קצה המזלג, ג'נסן קובע כי מי ששפר עליו מזלו ונולד להורים בעלי מנת משכל גבוהה, יהיה בסבירות כמעט מוחלטת
למעשה, ג'נסן מרחיב את הטענה שלו וקובע כי האיי-קיו הוא מדד כמעט מדויק לאבחון יכולותיו השכליות של אדם בתחומים רבים, והוא נקבע באופן כמעט מוחלט על ידי הגנים. עם פרסומו, המחקר של ג'נסן עורר זעם רב בקרב מי שסירבו להשלים עם הגישה הדטרמיניסטית שלו, שמייתרת כמעט כל מה שאיננו חלק מהמפה הגנטית של האדם - ושמעזה לקבוע שקיימים הבדלים מולדים במנת המשכל בין קבוצות אתניות שונות.
באיגוד הפסיכולוגים של ארה"ב סירבו להשלים עם המחקר, ופרסמו גילוי דעת בו הם דוחים את מסקנותיו כמעט במלואן. איגוד האנתרופולוגים האמריקני פרסם הודעה משלו בה הוא כינה את ג'נסן "שובניסט גזען", ואילו בניו יורק טיימס הופיעה מודעה בחתימת 1,000 אנשי אקדמיה בה נטען כי "חוקרים גזענים אינם ראויים להגנה בשם החופש האקדמי".
את הרפנדינג כל זה לא ממש הטריד. לצורך המחקר שלו הוא חבר לשני חוקרים נוספים, ג'ייסון הארדי וגרגורי קוקרן (שלא זר לפרובוקציות מדעיות, ומי שטען בעבר כי הומוסקסואליות היא מחלה שנגרמת על ידי חיידק).
את מסקנות המחקר פרסמו השלושה לפני 5 שנים, תחת הכותרת "תולדות טבעה של האינטיליגנציה האשכנזית". כמו ג'נסן 36 שנה קודם לכן, גם הם קושרים קשר ישיר בין המיפוי הגנטי למנת המשכל הגבוהה של יהודי אשכנז. כמו המחקר של ג'נסן, גם מחקרם זכה להדים רבים בעולם האקדמיה וקיבל סיקור נרחב בכלי התקשורת המקומיים.
תווית מדעית ל"עם סגולה"? אולי "אתה בחרתנו"? מהמחקר של הרפנדינג, הרדי וקוקרן עולה כי לא יד האלוהים בדבר, אלא כורח נסיבות שנכפה על יהודי אירופה החל משנת 800 לספירה - ובכלל זה גם ברירה מקצועית, שהפרידה בינם לבין מי שאיננו יהודי.
היהודים, כפי מסבירים החוקרים, הוגבלו באותן שנים לתחומי עיסוק שנגעו למכירות, כספים ומסחר. אלו היו עבודות שעל פי רוב אסרה הכנסיה על תושבי המדינה הנוצרים לעסוק בהן. אלה נאלצו לעסוק בעבודות כפיים - ובעיקר בעבודות השדה.
מכאן נובע שהיהודים עסקו בעיקר בעבודות בעלות קשר ישיר למנת משכל. וזהו, על פי הרפנדינג ועמיתיו, רק השלב הראשון במסע האבולוציוני שניפח ליהודים את השכל. בשלב השני, עולה ממחקרם, היהודים שהיו מצליחים יותר בעיסוקם המקצועי, נהנו באופן טבעי מרמת חיים גבוהה יותר. פועל יוצא של רמת החיים הזו היתה העובדה שהיהודים גידלו יותר ילדים - בתקופה בה תמותת תינוקות הייתה קשורה קשר ישיר למעמד כלכלי, גישה לטיפול רפואי, תזונה נכונה ותנאי מגורים.
החיבור הזה שבין מוצא יהודי, תחום עיסוק, הצלחה בעבודה ופוריות משפחתית הוא התורה כולה על רגל אחת. אותה תורה, שכפי שהם מסבירים, גורמת ליהודי אירופה ליהנות מאיי-קיו גבוה מזה של מי שאינם יהודים.
הרפנדינג מבקש גם לחדד את הסיבה והמסובב של מסקנותיו, ומבהיר כי לא מדובר בקשר הפוך, כלומר שיהודים נבחרו לאותן משרות בעלות אופי כלכלי בגלל מנת המשכל הגבוהה שלהם. "הסיבה שהיהודים עסקו באותם מקצועות נבעה מכך שבניגוד לשאר האוכלוסייה, הם ידעו קרוא וכתוב", הוא מוסיף.
אולי זה קשור לכך שיהודים במזרח אירופה למדו לקרוא ב"חדר", כשהם בקושי בני 3?
הרפנדינג: "השאלה היא האם הם היו מסוגלים לעשות את זה לולא היה להם איי-קיו גבוה. בארה"ב ניסינו לעשות את אותו הדבר, להתחיל בלימודי קרוא וכתוב בגיל צעיר. זה לא עבד. כדי שזה יעבוד צריך חומר גלם באיכות הכי גבוהה שיש. היהודים עשויים מהחומר הזה, לכן זה עבד אצלם ולא עבד כשניסינו את זה פה".
שאלה שעולה מקריאת המחקר היא שהוא מדבר על איי-קיו גבוה שמקורו בעיסוקים יהודיים הקשורים במסחר ובכספים - בשעה שהיום תופסים יהודי ארצות הברית עמדות מפתח כמעט בכל תחום, החל ממסחר, דרך תיווך, מדע, פוליטיקה, תקשורת ועוד. אלה תחומים רבים, שלפחות על הנייר, נראים שונים מדמות המלווה בריבית של המאה העשירית.
הרפנדינג: "בראשית המאה הקודמת הייתה קבוצת חוקרים בריטית, שטענה שהדרך להבין את העולם היא על ידי מדידה. בעקבות כך הם החליטו למדוד כל דבר מתחת לשמש, כולל יכולות אנושיות. מה שמדהים הוא שהם גילו שיכולת אתלטית של בן אדם היא לא חד-ממדית. כלומר, אחד יכול להיות אצן מצוין למרחקים קצרים וגרוע למרחקים ארוכים. אחר יכול להיות טוב בכדורסל וגרוע בכדורגל".
"כשזה מגיע ללימודים, לעומת זאת, המצב שונה. שם התמונה חד-ממדית. אלו שטובים בפיזיקה בדרך כלל טובים גם בספרות. מכאן אפשר לקבוע גם שאנשים בעמדות בכירות, לא משנה אם זה בתיווך או בתקשורת - לכולם יש איי-קיו שהוא בסביבות ה-130".
"לאנשים במקצועות פשוטים יותר, לעומת זאת, כמו חקלאות לדוגמה, יש מנת משכל ממוצעת של 90. זה גם מה שמסביר את הקשר שבין האיי-קיו הגבוה של היהודים לעמדות הבכירות שלהם בתחומים השונים".
מכאן ניתן להסיק שמנת המשכל הגבוהה הופכת את היהודים למי שטבעי שיחזיקו בעמדות המפתח בכל תחום?
הרפנדינג: "יש כמה יוצאים מן הכלל. כשבודקים את מבחני האיי-קיו של יהודים מגלים שהם מקבלים ציונים גבוהים מאוד בחלק המילולי של המבחן, ומנגד בעלי יכולות ממוצעות בתפיסת המרחב ובשאלות חזותיות. זאת גם הסיבה, לדעתי, שאנחנו כמעט ולא רואים יהודים רבים בעולם האדריכלות".
בדומה למחקר של ג'נסן ב-1969, גם מחקרם של הרפנדינג, קוקרן והארדי גרר לא מעט ביקורות. "זה מדע רע שמבוסס על הסבר גנטי רע ואפידימיולוגיה רעה", הגיב הארי אוסטרר, ראש החוג לגנום אנושי באוניברסיטת ניו יורק. "אני לא רואה שום ערך חיובי במחקר", הוסיף פרופסור ניל ריש, אחד מחוקרי הגנום המפורסמים בארצות הברית.
יתרה מזו, יש שרואים בנתונים המעידים על "עליונות יהודית" כלשהי קרקע פורייה להצמחתן של תיאוריות אנטישמיות גזעניות. אלו גברו בשנתיים האחרונות, על רקע המשבר הכלכלי שפקד את המדינה. לא רק הרקע היהודי המובהק של מוסדות פיננסיים כמו גולדמן זאקס וליהמן ברדרס, אלא גם כמה מהעמדות הכלכליות הבכירות ביותר במדינה - בהן אחזו בשנים האחרונות יהודים. נגיד הבנק הפדרלי הנוכחי, בן ברננקי. קודמו בתפקיד, אלן גרינספן. יושב ראש ועדת הכספים של הקונגרס, ברני פרנק ובל נשכח שמקרב היהודים צמחו גם נוכלים פיננסים גדולים, כמו ברנרד מאדוף וברנרד קורנפלד.
לא חששת שיהיו מי שינצלו את המחקר שלך לתעמולה אנטישמית?
הרפנדינג: "כשפרסמנו את המחקר, חששנו שחברים בתנועות ניאו נאציות וקבוצות גזעניות אחרות יתנפלו עליו. אני חששתי שהם לא יקבלו אותו בשמחה, כלומר, את הטענה שהיהודים חכמים מהם. לשמחתי, לא קיבלנו ולו תגובה אחת מהסוג הזה. בכלל, קיבלנו מעט מאד מכתבי נאצה או תגובות שליליות. כן קיבלנו המון תגובות מיהודים, כמעט כולן חיוביות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם