ה-1 במאי רלוונטי מתמיד
פרויקט מיוחד: 1 במאי של שנות האלפיים הוא הזדמנות לדאוג להבטחת זכויותיהם של העובדים הלא מאורגנים בשוק העבודה
עובדי דיסקונט הקבועים, הנהנים ממטריית ההסכם הקיבוצי, נהנים מתנאי שכר משופרים מהטובים במגזר הבנקאי - בעוד שבמדד היעילות הם מופיעים בתחתית הרשימה. זה לא מפריע לבכר לתבוע תוספות שכר לאור העלייה ברווחיות הבנק, שיודע לתגמל היטב את מנהליו.
העובדים תורמים לרווחיות לא פחות מהמנהלים, טוען יו"ר הוועד, ובעת מצוקה הם נענו וויתרו על תוספות; בעת רווחה ראוי לשתפם בחגיגה. אלא שאת העבודה בבנק דיסקונט, כמו במוסדות פיננסיים אחרים, עושים גם עובדים שאינם חלק מההסכם הקיבוצי - כאלה שאינם נהנים מהרשימה הארוכה של תוספות ותנאי עבודה שהצליח הוועד להשיג ברבות השנים.
בסכסוך העבודה האחרון בבנק דיסקונט נחשפה הבעייתיות של יחסי העבודה בעת הזאת: על המגרש הזה משחקים הבעלים והמנהלים השכירים, עובדי ההסכם הקיבוצי, העובדים הלא מאורגנים וגם ההסתדרות החדשה כארגון העובדים היציג. כוחה של ההסתדרות ומאבקיה למען כלל העובדים צומחים מעוצמתם של ועדים כמו זה שבראשו עומד בכר.
ההסתדרות מייצגת את העובדים המאורגנים, אך במקביל מניעה מהלכים חוקתיים כדי להגן על זכויות כלל העובדים, שעיקרם הענקת ביטחון תעסוקתי, שכר הוגן ותנאי עבודה ראויים. אז מי מהם אמור לציין את 1 במאי, ומה אומר חג הפועלים לכל אחד מהם?
הולדתו של 1 במאי כחג הפועלים הבינלאומי נועדה לבטא את הסולידריות המעמדית חוצת הגבולות ואת המאבק לתנאי עבודה טובים. ראשית מאבקי הפועלים במסחטות הזיעה בשלהי המאה ה19- נועדה להגביל את שעות העבודה. אין זה מפתיע שבשנת 45 - 1951 שנה לאחר שחג הפועלים צוין לראשונה בארץ ישראל - היה "חוק שעות עבודה ומנוחה" אחד משני חוקי המגן הראשונים שחוקקה הכנסת.
גם החוקים שבאו בעקבותיו נועדו להגן על זכויות העובדים, הן מפני המעבידים והן מפני ויתור של העובד עצמו על זכויותיו. חוקי המגן מסדירים את אורך יום העבודה ושבוע העבודה, מגינים על השכר, מבטיחים את הזכות לחופשה, לדמי מחלה ולשכר מינימום, קובעים גיל עבודה מינימלי ומטילים הגבלות כלליות על אופן העסקתם של עובדים - לשם שמירה על בריאותם ועל ביטחונם האישי.
בתחילת המילניום השלישי כמעט אין מחלוקת לגבי הלגיטימיות של החוקים הללו, ובמקומות עבודה מסודרים יש מי שדואג לכך שהם יקוימו. הבעיה מתעוררת במקומות העבודה שעובדיהם אינם מאורגנים - כאלה שניצבים בדד מול המעסיק.
במשרד התמ"ת קיימת יחידה לאכיפת חוקי העבודה, אבל כוחה מוגבל. בשנת 2009 הוגשו רק 368 כתבי
המבנה הלא בריא של המשק הישראלי משפיע על שוק העבודה. המעבר ממשק מכוון, הנשלט ברובו בידי הממשלה, ל"כלכלה חופשית" בעולם גלובלי, שבו שחקני ההון משנים סדרי עולם, לא שינה עובדה אחת: מבנה חלוקת העושר לא השתנה, להפך - חלקם של העשירים בעוגה גדל.
תורת השוק החופשי והמעבר של ענפים שלמים ל"חוזים אישיים" פגעו בשעת משבר ביתר שאת בעובדים לא מוגנים - ובעיקר בעובדי הקבלן וחברות כוח האדם המועסקים בענפי הניקיון והשמירה. דווקא המגזר הציבורי הוא המעסיק הגדול של העובדים הללו, המאפשרים לחזקים ולעשירים לשגשג על חשבונם. כך, מחברה שוויונית יחסית הפכנו לחברה שפערי השכר בה הם מהגבוהים בתבל.
מאז פרוץ המשבר הכלכלי ראינו שהמעסיקים מצליחים לצמצם את הוצאות השכר על חשבונם של העובדים. באחרונה חזינו גם כיצד הם יודעים לתגמל את עצמם ברמות חזיריות של "שכר חודשי שאפשר לפרנס איתו שכונה שלמה", כאמרתו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני. בדיקה שעשה העיתון כלכליסט העלתה, כי מרבית החברות הגדולות במשק שקיצצו בשכר עובדיהן לא מצאו לנכון להחזיר להם את ההפרשים עם הגידול ברווחיהן.
לזכות ההסתדרות יש לומר שלמרות נטייתה בעבר לפעול למען העובדים המאוגדים, היא מתגייסת מפעם לפעם לטובת העובדים הלא מאורגנים. מצד אחד היא שיתפה פעולה עם חברי כנסת למען חקיקה של חוקי מגן, כשהללו סייעה לה להעביר חוקים המקלים על התארגנות עובדים. לאיש אין ספק שקל יותר להקפיד על קיומם של חוקי מגן במסגרות מאורגנות. גם העובדים הבינו זאת - ואכן, כדברי יו"ר ההסתדרות החדשה, "1 במאי עומד בסימן החזרה לעבודה המאורגנת".
מקורו של 1 במאי הוא בארץ הולדתם של הקפיטליזם וכלכלת השוק, המקדשים את זכויות הקניין של בעלי המניות על פני הזכויות הסוציאליות של העובדים. אין להתעלם מכך שהכלכלה החופשית והגלובליזציה תרמו לגידול בתוצר הלאומי ובהכנסה לנפש במדינות שאימצו אותן; אלא שלצד הישגים אלה, באותן מדינות - וגם בישראל - נותר ציבור נרחב שלא נהנה מהם.
למענו צריך להמשיך לציין את 1 במאי ולהיאבק על יישום עקרונותיו העכשוויים. ב1- במאי צריך לתבוע מהמדינה כי תכפה על המעסיקים לממש את זכויות עובדיהם; ב1- במאי צריך לפעול לשינוי מעמדם המקופח של עובדי הקבלן ועובדי חברות השירותים; ב1- במאי צריך להיאבק למען הזכות לעבודה מאורגנת, לשכר הוגן ולצמצום פערי השכר; ב1- במאי צריך להגביר את המודעות לחשיבותה של רשת ביטחון סוציאלי לעובדים ולחסרי העבודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם