כתובות אינטרנט בשפת המקור: האיש שהפך את הדוט.קום לדוט.כל
אחרי שחצה את הגלובוס לאורכו ולרוחבו, פרופ' סבאיה הציב לעצמו משימה: למנוע מהאמריקאים לדכא את תרבויות העולם על ידי השתלטות על כתובות האינטרנט שלהן. הכירו את האיש שבזכותו קיימות כתובות גלישה גם בעברית
בימים אלה הוא מנהל מאבק על מה שהוא רואה כבזיזת נכסים וירטואליים בשווי מיליארדים רבים של דולרים מהעולם השלישי. כאחד האנשים המרכזיים האחראים ליצירת האוצרות הבלומים הללו, הוא קצת מתוסכל.
סבאיה ייסד עם חברו, פרופ' טין וי-טאן, את פרוטוקול NDS, המאפשר לפרטים, למוסדות, לחברות ולמדינות לרשום כתובות אינטרנט בשפות המקור שלהם - ובכך פתח את הדלת בפני 6,000 שפות שהיו למעשה מודרות משורת הכתובת של הדפדפן. "ב-1999, כשהצענו את הפתרון הזה ל-ICANN, הגוף שמרכז את רישום הכתובות באינטרנט, הם סירבו לאפשר רישום כתובות בשפות אחרות. הם אמרו לנו ללכת ללמוד אנגלית".
לחבר'ה בוושינגטון, שהעדיפו להמשיך באימפריאליזם של הפונטים הלטיניים, אכן היה הכוח לעשות את זה. ICANN, שהוקם על ידי הממשל האמריקאי, המשיך את עבודתו של פרופ' ג'ון פסטל, שצירף לאינטרנט מחשבים וכתובות חדשים בימיו הראשונים ולמעשה יצר אותו. חברות הרישום שרושמות כיום כתובות אינטרנט עובדות מול גופים המסונפים ל-ICANN, שרושם את האתרים ומעדכן את שרתי השורש, הפרושים ברחבי העולם ואחראים להסדרת התעבורה באינטרנט.
כשאתם מקלידים כתובת בדפדפן שלכם, הקריאה נשלחת לשרת האינטרנט שבו אתם משתמשים, אשר שולח את הקריאה לאחד מ-14 שרתי השורש שבעולם. שרת השורש משייך כל כתובת אינטרנט רשומה לשרת הרלוונטי על גבי הרשת, שבה מאוחסן האתר; הוא יפנה את שרת האינטרנט שלכם ליעד הרלוונטי, שישאב ממנו את תוכן האתר שבו תחפצו.
פרופ' סבאיה, שלא התרשם יותר מדי מהתשובה השלילית שקיבל, חזר לארץ הולדתו סינגפור ופתח עם פרופ' וי-טאן בניסוי המדמה רשת אינטרנט סגורה, העושה שימוש בכתובות אינטרנט בשפות שונות. עצם קיומו של הניסוי עשה לו כנפיים, ומדינות ברחבי העולם המתפתח ביקשו ממנו לסייע להן לרכוש את היכולת ליצור כתובות רשת המבוססות על שפת האם שלהן.
לאחר הצלחת הניסוי סייעו פרופ' סבאיה וחברו למדינות ולפרטים שונים להשתיל את הקוד בשרתי שורש מקומיים, כך שהפנייה לכתובת בשפת המקום - בין אם מדובר במנדרינית, בהודית, בערבית או בעברית - תוכל להיות רלוונטית גם ללא שיתוף הפעולה של שרתי השורש העולמיים שמשתפים פעולה עם ICANN.
חברות האינטרנט המקומיות שיתפו פעולה עם שרתי השורש המקומיים והפנו אליהם קריאות בשפת המקור, במקום לשרתים העולמיים שעובדים עם ICANN. המבקרים טענו כי פרופ' סבאיה "שובר את האינטרנט" - אבל הוא אומר שהוא רק רוצה שהאינטרנט יהיה של כולם.
גם בעולם גלובלי כשלנו מעטים האנשים שמנהלים סגנון חיים גלובלי באמת, שבו גבולות הם לא יותר ממטרד, וסיפור חייהם חוצה ומדלג בין יבשות ומדינות. פרופ' סבאיה, שנולד בסינגפור הקטנה לפני קרוב ל-50 שנה, פשוט לא יכול היה אחרת.
"עוד לפני גיל 21 הספקתי לטייל ביותר מ-100 מדינות. פשוט יצאתי מסינגפור וטיילתי, והייתי אחד הסינגפורים הראשונים שראה עולם", מספר פרופ' סבאיה, שהגיע לישראל בחודש שעבר כאורח של חברת DomainTheNet, המקצה שמות מתחם בעברית ברשת הישראלית. בתפקיד מנכ"ל החברה מכהן יואב קרן שאירח את סבאיה בכינוס האינטרנט השנתי "אינטרנט.קום".
אחרי שהצטיין בלימודיו, פנה ללימודים בחו"ל. לאחר רומן קצר עם הפיזיקה, שבמהלכו עבד עם פרופ' סטיבן הוקינג - הנחשב אחד הפיזיקאים הגדולים של זמננו (ושאותו מגדיר סבאיה כאדם קשה למדי) - עשה תפנית ובחר לכתוב את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד בנושא ביולוגיה ומחשבים.
"הייתי הדוקטורנט הראשון בארצות הברית בתחום שמכונה היום ביואינפורמטיקה, כלומר חקר הביולוגיה באמצעות מחשבים", מספר פרופ' סבאיה - אשר יצר הנדודים שלו והכימיה הלא-טובה עם המנחה לדוקטורט שלחו אותו שוב לנדוד בגיל 27,
"פשוט התחלתי ללכת את כל אפריקה ממערב למזרח", הוא מספר. ב-12 שבועות חצה סבאיה הצעיר את היבשת. במקומות שבהם לא היתה תחבורה מסודרת, הוא תפס טרמפ במשאיות שהובילו בירה דרך הג'ונגלים, מכסה את ראשו בידיו כדי לא להיתקל בנחשי הצפע שנתלו על העצים ביערות; לפעמים צעד, לפעמים נתלה על איזה רכב מקומי, התרועע עם המקומיים בין מנזרים, יערות, הרים ויתושים - עד שהגיע לפסגת הקילימנג'ארו בטנזניה, המצויה ברכס ההרים הגבוה ביותר באפריקה, ואליה טיפס כשהוא כבר חסר נשימה.
"לא ידעתי אז, אבל בגופי קינן וירוס מלריה מסוג חדש שעוד לא הגיע בשלב זה למערב", הוא מספר, אך נסיוב שניתן לו ברגע האחרון הציל את חייו. לאחר שסיים את הדוקטורט עבר לאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, שם עבד עם ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית שזכה לימים בפרס נובל, פרופ' רוג'ר קורנברג.
התמחותו במחשבים ומוצאו הסינגפורי הביאו אותו בסופו של דבר לקחת חלק בפרויקט שהביא את העברית - וגם את הסינית, הערבית, הקוריאנית, היפנית, הרוסית ועוד יותר מ-5,000 שפות - לשורת הכתובות של הדפדפן שלכם. בקרב הזה פרופ' סבאיה ניצח. עכשיו השאלה היא מי ישלוט בכתובות הללו.
האינטרנט, שהוקם כפרויקט של משרד ההגנה האמריקאי, התגלגל ככדור שלג וצבר משתמשים - והפך עם השנים לרשת שאנו מכירים כיום. איש לא תכנן את הגידול חסר הפרופורציה הזה, ולפיכך איש לא יכול היה לחזות את הבעיות שהוא ייצור.
על רקע צמיחתו האדירה של האינטרנט, ששימש עד אז בעיקר את משרד ההגנה ואת הקהילה האקדמית, העבירה ממשלת ארצות הברית את השליטה ברישום הכתובות לחברה הפרטית Network Solutions, שלמעשה קיבלה לידיה את השליטה בשער הכניסה לרשת.
המונופול שניתן לחברה הוביל להתעצמותה, עד שבסופו של דבר החליט הממשל להתערב שוב ויצר ב-1998 את ICANN - אותו תאגיד שאנשיו יסרבו בהמשך לבקשתם של פרופ' סבאיה ווי-טאן להפוך את האינטרנט לרב-לשוני, וישלחו אותם ללמוד אנגלית.
בינתיים, בשנות ה-90 ניסתה ממשלת סינגפור להפוך את מדינת האי המצליחה למרכז מדעי וביקשה את סיועו של פרופ' סבאיה, שהיה מעורב הן במדע והן בסטארטאפים. "פרופ' וי-טאן, שכבר היה אז חבר טוב שלי, לא הצליח לגייס כסף", אומר סבאיה, "הוא הגיע לסטנפורד. אני סייעתי ללמד אותו מחשבים, וכשהוא חזר לסינגפור והאינטרנט התחיל לעלות, הוא הפך לגורו האינטרנט המוביל שם".
לדבריו, בשנות ה-90 שרר כאוס מוחלט באינטרנט, וכל מי שרצה ביקש וקיבל סיומות של כתובות אינטרנט: "פרופ' וי-טאן ביקש וקיבל את הבעלות על הסיומת SG של סינגפור, ואחר כך עבר בין מדינות אסיה ודאג שחבריו הפרופסורים יקבלו בעלות על חלוקת סיומות כמו JP, שמשמשת את יפן, CN לסין ועוד". כך במאוריציוס, בג'יבוטי, בטרינידד ובטובגו השתלטו על הסיומות אנשים פרטיים והפכו זאת בעצם לעסק שאיש לא יכול לקחת מהם - והם מחזיקים בכתובות עד היום.
פרופ' וי-טאן המשיך להוביל את האינטרנט באסיה. הוא יצר את החברה הראשונה לדואר אלקטרוני, שהקדימה את הוטמייל, והגה ב-1997 את הרעיון ליצור כתובות אינטרנט בשפות שונות - רעיון שעליו שקדו הוא וסבאיה, עד שמצאו דרך לקודד את 6,000 השפות העיקריות בעולם בצורה שתאפשר להן לעבוד עם כתובות IP.
כעת, יותר מעשור מאז שהחלו בניסוי שלהם, מדינות רבות (וביניהן ישראל) נהנות מכתובות אינטרנט בשפת המקור, ואחת המובילות בתחום היא סין. פרופ' סבאיה מוביל בימים אלה מהלך ליצירת קשר בין שרתי השורש המקומיים במדינות השונות, כדי לאפשר לכתובות האינטרנט בשפות הזרות - העובדות כיום ברמת המדינה - לעבוד גם ברמה הגלובלית.
ICANN עברה בינתיים שורה של טלטלות ושינויים. העמותה הקטנה, שכללה בתחילת דרכה קומץ עובדים, התנפחה למנגנון הכולל יותר מ-100 איש, והמשכורות הוכפלו ואף שולשו בשעה שרישום כתובות האינטרנט הפך לעסק אדיר. את Network Solutions, שביצעה בפועל את הרישום, רכשה ענקית הרשתות VeriSign, האחראית כיום לרישום כל כתובות ה-com וה-net ומגלגלת מיליארדי דולרים.
בעקבות ההצלחה של פרופ' סבאיה החליטה ICANN, שראתה בעיניים כלות כיצד השליטה נשמטת מידיה, לקפוץ על העגלה המנצחת ולאמץ את הכתובות הרב-לשוניות - בתנאים שלה. הסוכנות החליטה כי ההרשאה למכירת הכתובות לא תינתן למדינות או לאנשים המצויים בתרבויות המקומיות, אלא לכל המרבה במחיר.
בכך שינתה למעשה ICANN גם את שיטת התמחור של שמות מתחם, שהפופולריים שבהם הוקצו בעבר לכל המקדים; בשיטה החדשה הם יוקצו במכירה פומבית, שתגדיל מאוד את כמות הכסף שזורמת לכיסה של הסוכנות האמריקאית - ותדיר את אזרחי העולם השלישי מכתובות אינטרנט בשפות האם שלהם.
"בעוד שנה, כשהדבר הזה יקרה, אנשי עסקים לבנים מהמערב ירכשו את כל כתובות האינטרנט הטובות בשפה האמהרית. כשבעל עיתון אמהרי ירצה לקנות כתובת רלוונטית בשפת אמו בעוד עשור מהיום - הם יעשו עליו כסף. מדובר בתעשייה עצומה, שגודלה נגזר מגודל תעשיית האינטרנט. השווי של הכתובות ברשת מוערך בטריליון דולר, כך שלמעשה ההתעקשות של ICANN למכור את הכתובות בשפות הללו לכל המרבה במחיר, בלי להתייחס לזיקה של התרבויות השונות לשפות שלהן, היא פשוט גזל".
פרופ' סבאיה הציע כי הכתובות בשפת המקור לא יוקצו מוושינגטון, אלא יינתנו לאנשים או למוסדות המעורים בתרבויות המקומיות שמהן צמחו שפות המקור. אלא שהשיטה הזאת תבזר הרבה מהכוח של הסוכנות האמריקאית ואף עשויה לגרוע מהכנסותיה.
פרופ' סבאיה ממשיך וממשיך להסביר, עובר מנושא לנושא; "סינגפור דומה לישראל", הוא מפרט, "אנחנו עושים כסף משום דבר. יש לנו 200 מיליון מוסלמים זועמים בחצר האחורית, אנחנו תמיד אשמים, בכל פעם שיש בעיה אנחנו רושמים צ'ק, והחברים הכי טובים שלנו הם האמריקאים".
מבחינת פרופ' סבאיה, יש כל כך הרבה דברים שצריך להספיק לעשות ולראות בעולם הזה. אחרי 4 שעות של ריאיון-מונולוג, נדמה שרק התחלנו. האינטרנט נולד חופשי ויישאר כזה. כך גם פרופ' סבאיה, פשוט אין אפשרות אחרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם