חזקיהו שינה את המצב
כיום, בעקבות הרפורמה בעמלות שהוביל המפקח על הבנקים, לא ניתן בכלל להעלות על הדעת פרשה דומה לזו של קרטל העמלות
אז, בשנות ה,90- המודעות לנושא הקרטלים היתה נמוכה, אם בכלל. פקידי הבנקים היו יכולים להרים טלפונים ולעדכן אחד את השני בדבר גובה העמלות שהם עומדים לעדכן. אז גם היו מאות עמלות, ובפועל היה קשה ללקוח לעקוב אחריהם.
אלא שכיום המצב, כאמור, שונה לחלוטין: מספר העמלות עומד כיום על 72 בלבד, מתוכן קצת למעלה מ10- עמלות עיקריות בתחום העובר ושב. ללקוח שמגיע לסניף הבנק המקומי שלו, יש בעיקר שתי עמלות רלוונטיות: עמלת פקיד ועמלה ישירה.
עלות עמלת פקיד,
הנגבית עבור פעולה פיזית שפקיד הסניף מבצע עבור הלקוח, נעה סביב 6 שקלים לכל פעולה. עלות עמלה ישירה, הנגבית עבור פעולה שמבצע הלקוח באופן ישיר ללא עזרתו של פקיד (למשל פעולה בכספומט, בסניפומט או באמצעות האינטרנט), נעה סביב 1.5 שקל לכל פעולה.
יום ניתן לקבוע כי בנק לאומי הוא הזול ביותר מבחינת גביית עמלות פקיד, ואילו הבנק הבינלאומי ובנק המזרחי-טפחות גובים את עמלות הפקיד היקרות ביותר. באשר לעמלות ישירות, הבנק הזול ביותר הוא בנק הפועלים (עם 1.36 שקל לפעולה), והיקרים ביותר הם שוב המזרחי-טפחות והבינלאומי.
דבר אחד לא השתנה: היום, כמו בשנות ה,90- עדיין ניתן להתמקח. מקומות עבודה גדולים יכולים ליהנות מהנחות ואילו לקוחות בעלי עושר אישי יכולים לשלם מחירים הנמוכים מהתעריפון הרשמי.