הכירו את ביה"ס היחיד בארץ שמנסה להגשים את חזון החינוך הטכנולוגי
לפטופ לכל ילד? בית הספר היסודי "נעמי שמר" בפתח תקווה הוא כמעט היחיד בארץ שמנסה לממש את חזון החינוך הטכנולוגי. בלי עידוד מצד משרד החינוך - ועם מאבקים קשים על רוחב פס - 900 תלמידים כבר לא זקוקים למחברת ולעיפרון
היא שוקלת להחליפו בהתקן מתקדם יותר. "אני רוצה שיהיה כאן משהו שדומה ל-WiMax", היא אומרת - ובוחרת להשתמש במינוח שהיה עשוי לשמש איש היי-טק צעיר, "אני במשא ומתן עם המנכ"ל של חברת האינטרנט, כי איש המכירות שלו לא הציע לי מחיר נמוך מספיק", היא מסבירה ומוסיפה: "ה-WiFi שמותקן בכל כיתה לא מספיק לי. כשכל הילדים רוצים לשלוח ביחד תשובות לשאלת המורה וכולם מעלים את הקבצים בבת אחת, רוחב הפס שלנו לא מספיק".
רוחב הפס של בית הספר "נעמי שמר" הוא אלמנט חשוב בחייו של ארגון ההוראה המתקדם הזה. 900 ילדים מכיתה א' עד ו' לומדים כאן, וכהן-לוי מנהלת אותו ב-6 השנים שעברו מאז הקמתו. "הטכנולוגיה היא לא ה-Issue פה. היא כלי לקידומם של הילדים", היא מדגישה וממהרת להוביל אותנו בין הכיתות כדי להדגים את השימוש שעושות המורות - רובן נשים שגילן מעל 50 - בטכנולוגיות העומדות לרשותן.
בכל כיתה בבית הספר מותקן לוח דיגיטלי, והשיעורים מתנהלים בעזרת "עט חכם". אין גירים, אין מחיקות, אין טושים מתכלים. כשנגמר המקום על הלוח, פותחים קובץ חדש ומתחילים עם לוח חלק. לקראת סוף השיעור לוחצים על "שמור" - והילדים יכולים לפתוח את הקובץ בבית ולהיזכר בכל מה שהמורה שרטט על הלוח.
200 מחשבים ניידים יש בבית הספר, והם מחולקים בין הכיתות כך שבכל שעה נתונה 5 מתוך 20 הכיתות מתנהלות ללא כתיבה - רק על גבי המחשב הנייד. הילדים מתקתקים במהירות, עונים תשובות על המחשב, מגישים עבודות בקבצים וגם ניגשים כך למבחנים. אין נייר, אין מחברות, ובחלק גדול מן השיעורים גם אין צורך בספרים, למעט ספרים אלקטרוניים.
קחו לדוגמה את שיעור הגיאוגרפיה של המורה קרינה בטט בכיתה ה'. הילדים עונים על שאלות בנוגע לנחלי ישראל. כשכולם מסיימים את העבודה העצמית על המחשב הנייד, אחת הילדות ניגשת אל הלוח הדיגיטלי, וכולם עוברים ביחד על התשובות. שקט מופתי שורר בכיתה - ריכוז מלא, ואף חוט (אינטרנט או חשמל) לא מפריע לילדים לנוע ברחבי הכיתה. בסוף השיעור הם אוספים את המחשבים הניידים, מארגנים אותם בארונית מיוחדת ומחברים אותם לטעינה לפני שיועברו לאחת הכיתות האחרות. וזה לא שאין כאן ילדים שובבים.
אין צורך להכביר מילים לגבי היתרונות של לימודי טכנולוגיה בגיל צעיר, וגם הילדים מבינים זאת. בסקר חינוך דיגיטלי שערכה מט"ח בקרב תלמידי תיכון ברחבי הארץ, 82% מהנשאלים הביעו רצון להגיע לבית הספר עם מחשב נייד בלבד, שיחליף את הילקוט המסורתי ויכלול את כל האלמנטים הנחוצים ללימודים.
אריק, מורה למתמטיקה בבית הספר, מציין כי "זמן הלימוד נטו במהלך השיעור ארוך יותר מאשר בלימודים רגילים. לימדתי בעבר בבתי ספר רגילים, וההבדל בהספק מורגש מאוד". כהן-לוי מוסיפה כי "אין היום שום מקצוע בחיים הבוגרים שמתבצע ללא מחשב, אז מדוע לא להכשיר את הילדים מגיל צעיר לעבודה בסביבה הטבעית שבה יידרשו לעבוד כמבוגרים?".
אחד המקרים שבהם יתרונות העבודה הממוחשבת בולטים במיוחד הוא זה של תלמיד כיתה ב' בבית הספר, שעובר טיפולים נגד סרטן ואינו יכול להגיע ללימודים. באמצעות תרומה של חברת רדוויז'ן, שם עובדת אמו, חובר הילד למערכת הלמידה בכיתה
חבריו. הוא יוצא להפסקה במקביל לילדים בכיתה ואפילו אוכל באותה השעה.
כהן-לוי מתגאה בתוצאות טובות גם בקרב ילדים הסובלים מליקויי למידה. "יש אצלנו 70 ילדים לקויי למידה שמשולבים בכיתות רגילות, ותוצאות הבחינות שלהם מציבות אותם 15% מעל הממוצע הארצי של לקויי הלמידה. המחשב מקל כשיש בעיות ריכוז או דיסלקציה".
בית הספר "נעמי שמר" הוא מן הסתם חריג בנוף, אך למרבה הפלא הוא לא נהנה מתמיכה מיוחדת של משרד החינוך מעבר לסיוע הבסיסי, וגם אינו נעזר בתרומות פרטיות. "ניסיתי לגייס כל מיני חברות בתחום המחשבים וגם חברי כנסת, אבל לא קיבלתי סיוע", היא אומרת.
משרד החינוך הישראלי לא מעודד כיום את מנהלי בתי הספר להצטייד ולהתעדכן בטכנולוגיות, ואף יותר מכך: משרד החינוך לא נעזר בכהן-לוי ובניסיון שצברה בחינוך באמצעות טכנולוגיה כדי להטמיע את רעיונותיה במקומות נוספים.
כהן-לוי היא אדריכלית במקצועה ועסקה שנים רבות בהוראה במכללה להנדסאים. לפני 6 שנים, כשהוצע לה לנהל בית ספר יסודי, היא התנתה את הסכמתה בכך שתינתן לה יד חופשית, הן בתקציב והן בתכנים, להעמיד בית ספר מתקדם מבחינה טכנולוגית.
בשיתוף פעולה עם עיריית פתח תקווה, שתומכת ומסייעת לה באופן רציף מאז הוקם בית הספר, הוסכם שכהן-לוי תנהל את תקציב בית הספר באופן עצמאי. משרד החינוך מעביר 260 שקל עבור כל ילד, והסכום מועבר לתקציב בית הספר דרך העירייה. באמצעות פחות מ-250 אלף שקל בשנה הצליחה כהן-לוי לצייד את בית הספר היטב.
עם הקמת "נעמי שמר" פנתה כהן-לוי להורים - וקיבלה גיבוי מוחלט ב"תוכנית העסקית" שלה. היא ביטלה את רכישת הנייר, המדפסות, מכונות הצילום והטונרים והכריזה שב"נעמי שמר" לא יתרמו לכריתת היערות בעולם - מה שהופך אותו לאחד מבתי הספר הירוקים ביותר בארץ.
היא גם ביטלה את רכישת חומרי הגלם השונים ליצירה. "תביאו חומרים משומשים מהבית, עיתונים, קרטונים, בקבוקים", אמרה לילדים. בית הספר גם לא מזמין אמנים להופעות בפורים או נגנים לטקסי פתיחת השנה: לצורך הפקת האירועים משתמשים במאגר האנושי הקיים. כדי להשלים הכנסה, החליטה כהן-לוי להשכיר את חדרי הלימוד לפעילויות קהילתיות בערבים.
המנהלת הפעלתנית גם ביקשה מההורים להתגייס ולסייע בכל מקום שבו הם יכולים לתרום. "כשאני שולחת אי-מייל עם בקשה קטנה, בתוך דקות 25 הורים מציעים פתרונות ואת זמנם כדי לסייע", היא מספרת.
את הסכומים שהתפנו מרכישת נייר וחומרים, בתוספת הבונוס הקטן מהשכרת הכיתות, הפנתה כהן־לוי ליעד אחד בלבד - הצטיידות טכנולוגית: מחשבים ניידים, לוחות אלקטרוניים, הדרכת הצוות, מערכי שיעור וספרים אלקטרוניים של מט"ח. היא לא ביקשה טובות מאף אחד - וממילא לא הצליחה לגייס תרומות משמעותיות. כל שביקשה היה שיניחו לה לנהל לפי "התוכנית העסקית" שלה.
כמו מנכ"לית היי-טק משופשפת, היא הבהירה להורים שמנהלת יש רק אחת, ועם כל הכבוד לתמיכה ולסיוע שלהם - ההחלטות בנוגע להתנהלות הן שלה. "ההורים לא מתערבים. אני כאן הבוסית היחידה", היא אומרת, "בית הספר מתנהל במשמעת קפדנית. אל המורים פונים בשם 'המורה קרינה' או 'המורה אריק', ואליי פונים רק בשם 'המנהלת שרית'. אנחנו מקפידים מאוד על הניקיון והסדר. אני מאמינה שכך צריך לנהל בית ספר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם