זן חדש של מורים: מתוגמלים כראוי ומוערכים על ידי התלמידים
אף אחד לא רוצה להיות מורה? זה אולי נכון בחינוך הציבורי. במערכת הפרטית דווקא מתמודדים 35 מורים על כל משרה. האם זה הפיתרון למשבר החינוך בישראל?
השכר הוא חלק מכך, כמובן. מורה מתחיל בעל תואר ראשון בחינוך העל יסודי מרוויח שכר מינימום, כ-3,800 שקל בחודש. עם הוותק, בשבע שנותיו הראשונות יעלה שכרו בכ-5% בשנה. לאחר מכן הוא ימשיך ויזחל - תחילה בקצב של 2% בשנה ובהמשך בקצב הולך ופוחת, ככל שהפז"ם החינוכי יעלה.
דרך נוספת שבה המורה יכול להגדיל את שכרו היא צבירת גמולים בגין השתלמויות לימודיות שהוא משתתף בהן: על כל 112 שעות השתלמות הוא צפוי לזכות ב-1.2% נוספים לשכר הבסיס, עד גבול עליון של 29%. לאחר 20 שנה שבהן צבר השתלמויות וותק, יעמוד שכרו על כ-7,000 שקל בממוצע. לקראת סוף דרכו כפדגוג ולאחר שיצבור וישלים את מכסת ההשתלמויות שלו - יגיע שכרו לכ-8,500 שקל.
מנגד, היתרונות של מערכת החינוך הממלכתית כוללים ביטחון תעסוקתי גבוה מאוד. ועדי העובדים של המורים - הסתדרות וארגון המורים - דואגים לכך. לפי נתוני ארגון המורים, ב-2009 פוטרו כשישה מורים מהחינוך העל יסודי, כמאית הפרומיל (0.001%) מהעובדים במערכת.
"לא צריך ואין מאיפה לפטר מורים", טוען יו"ר הארגון רן ארז, "המורים הצעירים בורחים מהמערכת, והמבוגרים שבהם מתחננים לפרוש מוקדם. האתגר הוא לא לחפש דרכים להוציא אותם מהמערכת, אלא להביא אותם - כיוון שזאת הבעיה".
ארז מצביע על מחסור אקוטי בעובדי הוראה ועל מערכת ההולכת ומתבגרת. "משרד החינוך מתקשה לגייס מורים במיוחד במחוזות הדרומיים והצפוניים", הוא מספר, "כ-50% מהמורים החדשים נוטשים את המקצוע בארבע השנים הראשונות. משרד החינוך אפילו היה מוכן לשלם 1,000 שקל נוספים לחודש למפוטרי היי-טק כדי שיבואו - אבל הם פשוט לא באים".
לא די בביטחון תעסוקתי, בחופשות ארוכות ובשכר לא אטרקטיבי במיוחד כדי למשוך למשרד החינוך כוחות חדשים ומצוינים. האם זוהי גזרת גורל? האם רדיפת הכסף או האינדיבידואליזם הכריעו את המקצוע החשוב הזה, או שמא מדובר במשהו אחר?
רשת אנקורי הוקמה עם קום המדינה ב-1948 והפכה לאחת הרשתות הידועות להשלמת מבחני בגרות ופסיכומטרי. פעילות נוספת וידועה פחות של אנקורי היא רשת תיכונים פרטית שהחברה מפעילה ברחבי הארץ, מהקריות בצפון ועד אשדוד בדרום.
בניגוד לבתי ספר אקסטרניים המלמדים לבגרות בלבד, באנקורי גם מחנכים ומספקים אלטרנטיבה שלמה ופרטית לחינוך הציבורי - תוך יישום שיטות ניהול שונות לחלוטין.
אסנת הבר-קוטון, מנהלת הרשת, השייכת למשפחתה, אוהבת את עבודתה. ממשרדי אנקורי שבקרבת רחוב בוגרשוב בתל אביב היא מנהלת בין השאר את שבעת הקמפוסים, שבהם לומדים כיום כ-1,000 תלמידים ועובדים כ-100 מורים. מבחינתה, הן התלמידים, הן המורים והן ההורים הם לקוחות, ועבודתה היא קודם כל לשמור אותם אצלה - ומרוצים. אחרי הכל מדובר בעסק.
כדי לנהל את הרשת כעסק המכוון ללקוח, היא מקפידה שבכל בית ספר לא יהיו יותר מ-300 תלמידים. "הרבה בתי ספר ציבוריים מחנכים 1,500-1,000
לדבריה, "בבתי ספר קטנים כל המורים מכירים זה את זה. הם יכולים להיכנס בערב לסלון ולערוך סיעור מוחות, להתנהל בגמישות וללא נהלים מיותרים", היא אומרת, "אנחנו עובדים כמו עסק - ולכן הגיוס והתחזוקה של העובדים הם חלק משמעותי מעבודתנו".
אנו צועדים לכיוון הקמפוס התל אביבי של אנקורי, הממוקם גם הוא במרחק כמה פסיעות מבוגרשוב, ברחוב טרומפלדור, כשהיא מקבלת מסרון. ידידה טובה שעומדת בראש חברה כלכלית גדולה ממליצה בחום על מועמד לתפקיד מורה. זה לא אומר, אגב, שהוא יתקבל.
בשנה שעברה, למשל, התחרו על כל משרת הוראה שנפתחה באנקורי כ-35 מועמדים. "אנשים רוצים להיות מורים, הם רואים בכך שליחות", אומרת הבר-קוטון בעיניים נוצצות ומנופפת במסרון: "אני יודעת, אני עסק; אבל כך אני מרגישה וכך המורים שלי מרגישים".
לאור המצב של מערכת החינוך, ביקוש יתר למשרות הוראה נשמע סוריאליסטי. אך בניגוד למערכת החינוך הציבורית, המורים באנקורי מתוגמלים, מנוהלים ובעיקר מרגישים אחרת לגמרי. את חוזה ההעסקה הקיבוצי מחליף באנקורי חוזה אישי.
החברה אמנם מחויבת לשלם למורים את המינימום שדורש משרד החינוך, אך רבים מהם מקבלים תוספות שכר בגין הצטיינות שעשויות להגיע לעשרות אחוזים, וכן בונוסים כספיים, טיסות לחו"ל ודרכים נוספות שבעזרתן הם יכולים למנף את תלוש המשכורת.
"כשאני רוצה לתגמל מורה, אני יכולה לתת לו להעביר קורס ערב או לכתוב ספר לימוד וליהנות מתמלוגים. יש לו לאן להתפתח", אומרת הבר-קוטון.
מצד שני, המורים של אנקורי, שאינם מאורגנים בוועד, משלמים עבור התנאים הדיפרנציאליים בחוסר ביטחון תעסוקתי: המנהלים מחתימים אותם על חוזים שנתיים שאינם חייבים להתחדש משנה לשנה. ואכן, הבר-קוטון מציינת כי מספר המורים המועזבים מתיכוני אנקורי בכל שנה גבוה משישה.
במילים אחרות, בתי ספר שמעסיקים 100 עובדים מפטרים מספר אבסולוטי גבוה יותר של מורים לעומת מערכת שמעסיקה 60 אלף עובדים. מקור לדאגה?
אנקורי מממנת את פעילותה ואת התשלומים הנוספים למורים מתוך תקציב משרד החינוך, המספק לה - בדומה לבית ספר רגיל - תקציב העומד ביחס ישר למספר התלמידים; וכן מתוך שכר הלימוד שההורים משלמים, שעומד על כ-15 אלף שקל בשנה. "בניגוד לבית ספר ממלכתי, אנו לא מקבלים כספים, שטחים, מבנים וכיסוי של עלויות כמו חשמל ומים", היא מציינת, "מדובר בהרבה מאוד כסף".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם