למה לא סופרים את נסרדישי?
ההתעלמות הבוטה מראש רשות המסים לא היתה יכולה לקרות בתקופה שבה היא נוהלה על ידי ג'קי מצא, ובוודאי לא בתקופותיהם של איתן רוב, משה גביש ויאיר רבינוביץ'
סיפור הפחתת המע"מ הוא רק דוגמה קטנה לצורת ההתנהלות ולדרכי קבלת ההחלטות באוצר ובמשרד ראש הממשלה. רק לפני 4 חודשים הופתע מנהל הרשות כשגילה כי שר המשפטים תומך בחובת דיווח כללית למס הכנסה - בלי שנשאל על כך כלל. נסרדישי היה גם בין אלה שהמליצו בחום על הטלת מע"מ על הפירות והירקות, אבל מי בכלל סופר אותו?
ככה לא מנהלים מדינה, ובוודאי שכך לא מנהלים את הרשות האחראית לגביית מסים בהיקף הנאמד ב-180 מיליארד שקל בשנה.
בחודשים האחרונים הודלפו לא אחת ידיעות על כוונה להחליף את מנהל רשות המסים. לו הייתי נסרדישי, הייתי מוותר מזמן על התענוג. אבל מרגע שהוא נותר בכיסאו, ולאחר שלא הצליחו להחליף אותו, צריך לאפשר לו להמשיך לנהל את הרשות בצורה מכובדת.
אבל בחלונות הגבוהים בירושלים
התחילו בחודשים האחרונים פשוט להתעלם ממנו. חבל. עד סיום כהונתו הרשמית עדיין יש שנה ו-3 חודשים - וחייבים ללמוד לשתף את רשות המסים בהחלטות.
לרשות יש ידע לא רק באכיפה ובגביית מסים אלא גם ניסיון רב בקביעת סדרי עדיפויות, טעמי הצרכנים והתנהגות הנישומים בשטח. ביכולתה לסייע בפתרון סוגיות כמו מה עדיף: הורדת מע"מ או מס חברות, העלאת מס מים או הורדה במס הכנסה.
ההתעלמות הבוטה מהרשות לא היתה יכולה לקרות בתקופה שבה נוהלה על ידי ג'קי מצא, ובוודאי שלא בתקופותיהם של איתן רוב, משה גביש ויאיר רבינוביץ'.
הבעיה היא לא רק של נסרדישי ולא רק של האוצר, שנאלץ להיכנע לתכתיבי משרד ראש הממשלה. הבעיה הזו הופכת בסופו של דבר לבעיה של כולנו: מספרים לנו שהאוצר מחזיר לנו עודפי גביית מסים בסך 2.4 מיליארד שקל, למרות שלפי תחושתנו לא קיבלנו בחזרה דבר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם