במרכז אדוה מעדיפים לשחק עם המספרים
מרכז אדוה יכול להמשיך ולנסות למכור לציבור הישראלי לוקשים כדי להמיר את דעתו, אלא שמחקרים שרצופים ב"טעויות" לא יכולים לשמש בסיס לבניית חברה שוויונית יותר. לכל היותר הם יכולים להתפוגג, יחד עם המוניטין של האנשים שיצרו אותם
- בדיקת עסקים: האם מרכז אדוה מכופף את המציאות בהתאם לאג'נדה?
והנה בדוח תמונת המצב החברתית של מרכז אדווה ביקשו החוקרים להצביע על השחיקה בגודלו של המעמד הבינוני, וצירפו לארגז הכלים שלהם, הכולל לוליינות סטטיסטית, את אותה תוכנת הפוטושופ, במטרה להצר את ממדיו. עיוות צורתו של הגרף כדי לתאר מגמה שאיננה קיימת היא פשוט שקר.
כדי להשמיע קול בספרה הציבורית יכול אדם לבחור בדרך הפעולה של החוקר או של הפובליציסט. הראשון מבקש לבחון היפותזה, על ידי שימוש בנתונים שיאששו או יפריכו אותה. השני משתמש בשעטנז, הכולל עובדות, נטיות לב והשקפת עולמו, כדי לתת תוקף או לתקוף תפיסה או השקפה כלשהי.
לכל אחת מדרכי הפעולה יש יתרונות. החוקר אמנם כבול למתודולוגיה עקבית ולשימוש בנתונים ידועים, אך במגבלה זו טמון גם כוחו. בסופו של דבר, מסקנותיו של החוקר
נתפסות כאובייקטיביות או מוטות פחות מאלו של הפובליציסט, שזוכה לפרוס את אבחנותיו בסדר ובצורה הנוחים לו, אך אינו נהנה מההילה של איש המדע.
אנשי מרכז אדוה יצרו מסמך שבשל צורתו איננו יכול להיחשב למאמר פובליציסטי ובשל ההטעיות, הטעויות והעריכה היצירתית אינו יכול להיחשב מחקר לגיטימי.
מרכז אדוה יכול להמשיך ולנסות למכור לציבור הישראלי לוקשים כדי להמיר את דעתו, אלא שמחקרים שרגליהם אינן יסודות בטון של נתונים אלא מסך עשן של "טעויות" לא יכולים לשמש בסיס לבניית חברה שוויונית יותר. לכל היותר הם צפויים להתפוגג, יחד עם המוניטין של האנשים שיצרו אותם.
חבל, לאזרחי המדינה מגיעה תמונה מאוזנת ואמיתית של המציאות שבה הם חיים. הם יכולים להיעזר במכון מחקר חברתי. אמיתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם