מחילים את עקרונות "הכלכלה החופשית" על ביטוח החובה
בעולם אידיאלי פועל מנגנון הביטוח לרווחת הלקוחות, תוך צמצום עלויות תפעוליות. משרד האוצר החליט להפריט שירות סוציאלי ולהחיל עליו כללי "כלכלה חופשית" כולל רווח מובטח לעוסקים
אפשר וצריך לבחון מדי פעם בראייה ערכית את יתרונותיה וחסרונותיה של "כלכלה חופשית", אך כעת נתמקד רק בביטוח החובה, ובמיוחד בניסיון להבין אם אפשר להחיל עליו את כללי "הכלכלה החופשית".
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד) מ-1975 נחקק כחוק סוציאלי שמטרתו טובה: להבטיח שכל אדם שנפגע בישראל בתאונת דרכים יזכה בפיצוי. שני עקרונות יסודיים בחוק מנתקים אותו מכל מודל תחרותי, ודאי מתחום הביטוח, והראשון בהם הוא היעדר אשמה.
חברת ביטוח לא תשלם תגמולים למי שמבעיר את ביתו, אך הפלת"ד מכסה נזק שגורם נהג שיכור לרוכב אופניים, למרות שרוכב האופניים לא משלם ביטוח. עיקרון נוסף הוא חובת הביטוח, וקביעת תכולתו בחוק. בעל רכב חייב בביטוח, ולא יכול לבחור בכיסוי מופחת וזול יותר.
כמו לגבי ביטוח לאומי או
בריאות, גם ביטוח החובה הוא בקנה מידה לאומי, ומטרתו שנפגעים לא יהפכו לנטל. בשלושת המקרים מדובר במסגרות סוציאליות, אולי אפילו אנטי-קפיטליסטיות, שמסייעות לחלשים: העשירים משלמים ביטוח לאומי והעניים נהנים ממנו, הבריאים מסבסדים חולים, ונהגים מסבסדים נפגעי התאונות - כולל את מחדלי המדינה.
בעולם אידיאלי פועל מנגנון הביטוח לרווחת הלקוחות, תוך צמצום עלויות תפעוליות. משרד האוצר החליט להפריט שירות סוציאלי ולהחיל עליו כללי "כלכלה חופשית" כולל רווח מובטח לעוסקים.
המפקח הקודם על הביטוח החיל את היתרון לגודל לחוק הסוציאלי, כך שציי רכב ישלמו פחות מאזרח מהשורה תמורת אותו שירות. המפקח הנוכחי החליט: מותר לזכות בסבסוד אם אתה חלק מקבוצה גדולה, אך אסור לעלות יותר כסף לכלל המבוטחים, אם אתה חלק מקבוצה קטנה - האופנועים.
ידין ענתבי לא מוכן "לסבסד" את נזקי האופנוענים למרות שמדובר בחוק סוציאלי, אבל כן מוכן שבעלי המכוניות הישנות יסבסדו את מי שמקבלים מכוניות חדשות, ואפילו לא משלמים את דמי הביטוח מכיסם - כי זאת הרי "כלכלה חופשית".
נא להמתין לטעינת התגובות
