למה באמת הודח שלמה זהר מתפקיד יו"ר דיסקונט?
למעריב עסקים נודע כי לפני כשבוע נפגשו נציגי בעלי הבנק עם זהר בניו יורק ודרשו את התפטרותו. ברשויות הפיקוח הופתעו - ויבדקו אם בעלי השליטה הפרו הוראות נוהל בנקאי תקין. כך מתנהלת הדרמה הגדולה בבנק דיסקונט
- בלעדי: יו"ר דיסקונט נדרש להתפטר מתפקידו
- בלעדי: יוסי בכר הוא המועמד המוביל להחלפת שלמה זוהר
- המפקח מודיע: אבדוק את הנסיבות להתפטרותו של יו"ר דיסקונט
- בעקבות האירועים בבנק - ועד דיסקונט יקיים ישיבה מיוחדת
בהודעת הבנק ששוגרה שלשום לבורסה לניירות ערך נכתב: "הננו מודיעים כי לפי מה שנמסר על ידי יו"ר הדירקטוריון שלמה זהר, נעשתה אליו פנייה בעל פה מצד בעלי השליטה, קבוצת ברונפמן-שרוהן, שבמסגרתה הוא התבקש לסיים את תפקידו בבנק עד סוף שנה זו".
בהודעת הבנק אין פירוט על הדרך שבה נמסרה הדרישה לזהר, אך למעריב עסקים נודע כי הוא זומן לפני שבוע בעת שהותו בניו יורק לפגישה עם נציגי בעלי הבנק. אלה הודיעו לו כי עליו לסיים את תפקידו כיו"ר הדירקטוריון עד סוף השנה.
מיד לאחר ההודעה, דיווחו בעלי השליטה על החלטתם למפקח על הבנקים. לזהר המופתע לא נמסרה סיבה - אך עם שובו לישראל החלה הפרשה להתגלגל. בנוסח ההודעה של דיסקונט ניתן למצוא שני דברים תמוהים: הדרישה להתפטרות, שנמסרה בעל פה, והפנייה שנעשתה במישרין על ידי בעלי השליטה בבנק.
נוהל בנקאי תקין, הנוגע לעבודת הדירקטוריון, מונע את האפשרות לפנייה ישירה מצד הבעלים לדירקטור או ליו"ר - גם אם מדובר בדרישה להתפטרות. כמו כן, הנוהל מונע אפשרות להפעיל לחצים על חברי הדירקטוריון, ואם קיימת בקשה כשלהי - עליה להיות מובאת לדיון באסיפה הכללית.
זהר ככל הנראה הבין זאת, ולא היה מוכן להגיש את ראשו על מגש של כסף למרות אי-הנעימות הרבה. מקורביו של זהר מסרו כי יו"ר הבנק אינו מתכוון לוותר: "אני לא מתכוון להיכנע, אילחם על שמי הטוב". תגובת דיסקונט לא השאירה מקום לפרשנות: "הסכם ההעסקה של היו"ר יפוג בסוף ,2010 למרות הדרישה שיסיים את תפקידו בסוף השנה".
אף שהפיקוח על הבנקים ידע על חיכוכים הקיימים בין הבעלים ליו"ר הבנק - הוא בהחלט לא הביא בחשבון את האפשרות שזהר יודח מתפקידו שנה לפני מועד סיום חוזה ההעסקה שלו.
בהודעה שפרסם אתמול בנק ישראל נאמר: "הפיקוח על הבנקים מבקש להבהיר שלא ידוע לו על אירוע כלשהו בבנק דיסקונט שהוביל לדרישה להחלפת שלמה זהר. הפיקוח בודק את השתלשלות האירועים, התנהלות הגורמים המעורבים וקיום כללי ממשל תאגידי נאות".
גורם המקורב לבנק ישראל מסר למעריב עסקים כי רשויות הפיקוח לא היו בסוד הדחתו של זהר. "בנק ישראל בהחלט הופתע מהמהלך, ולא פחות מהעיתוי", אמר הגורם. גם באוצר, המחזיק
כפי שפורסם לראשונה ב-NRG מעריב, מי שצפוי להחליף את זהר בתפקיד יו"ר דירקטוריון דיסקונט הוא ד”ר יוסי בכר, לשעבר מנכ”ל האוצר. ההחלטה על מועמדותו התקבלה לאחר שברגע האחרון הוחלט שלא לאשר מינוי של דמות ציבורית מחוץ לבנק.
ד”ר בכר זוכה להערכות מקיר לקיר, והוא צפוי להיכנס לכהונתו בתחילת .2010 אלא שהתסריט לזהות המחליף יהיה תקף אך ורק אם יתברר סופית שזהר הולך הביתה - וזה לא יקרה לפני סוף השנה.
ברשויות הפיקוח אמנם הורמו גבות, אך מי שבקיא בנעשה מאחורי הקלעים במערכת הבנקאית יודע כי הדרישה הזו אינה מפתיעה. בחצי השנה האחרונה הסתמנה מתיחות בין בעלי השליטה, בראשות אדגר ברונפמן, לבין זהר.
בעוד שמתיו ברונפמן הבן דווקא היה מרוצה מתפקודו של יו"ר הבנק, ברונפמן האב דחף את ההדחה בשל הנעשה בדיסקונט: רווחיות הבנק לא תאמה את ציפיותיו המוקדמות, התשואה על ההון לא היתה נאותה וגם ההתייעלות שנעשתה לא סיפקה את הסחורה. את הטענות היו יכולים בעלי השליטה להפנות לזהר או לגיורא עופר, מנכ”ל הבנק - אך הם בחרו בזהר, שהיה קורבן נוח יותר.
אחד מאמצעי הלחץ שהופעלו על יו”ר הבנק היה מינויו של צ'חנובר לדירקטור מטעם, ששימש כדירקטור פעיל ביותר בבנק. מקורות בדירקטוריון יודעים לספר כי נציגה של משפחת ברונפמן מירר את חייו של זהר בנושאים שונים שעמדו על סדר היום, והקשה על תפקודו השוטף.
"מצורת ההתנהגות הזאת היה ברור שמשפחת ברונפמן, באמצעות צ'חנובר, מבקשת לסמן לזהר את הדרך החוצה מהבנק", אמר למעריב עסקים בנקאי המקורב לדיסקונט. "אבל זהר לא קלט, או לא רצה לקלוט, את הרמזים העבים".
בעלת השליטה אף ביקשה למנות את צ'חנובר לסגן יו”ר דירקטוריון הבנק, לצדו של זהר. אלא שמהלך כזה עלול היה לערער את מעמדו של יו”ר הבנק, ולכן סירב חזקיהו לאשר את המינוי. חזקיהו חשש מיצירת תקדים דומה לזה של בנק הפועלים, שתעיב על נוהל עבודת הדירקטוריון, ושלל עקרונית את קיומה של משרת סגן יו”ר דירקטוריון בבנקים. על רקע זה, סביר מאוד להניח שחזקיהו לא יאשר את מינוי צ'חנובר לתפקיד יו”ר הבנק - אם מינוי כזה בכלל יעמוד על הפרק.
על פי ההערכות, אחת מסוגיות החיכוך בין בעלי השליטה ליו”ר הדירקטוריון נגעה בסוגיית גיוס ההון לדיסקונט. בשיא המשבר לא הזרימה קבוצת ברונפמן-שרוהן הון נוסף לבנק - למרות הרמזים העבים ששיגר חזקיהו. על מימוש האופציה לרכישת 25% נוספים ממניות דיסקונט (שפקעה בסוף 2008) בכלל לא היה על מה לדבר. בעלי השליטה לא הזרימו הון, והמפקח הגביר את הלחצים. הוא זימן את מתיו ברונפמן למספר פגישות - אבל הכסף לא הגיע.
בלית ברירה שיגר חזקיהו בסוף יוני 2009 מכתב יוצא דופן, ובו דרישה מהבנק לגלות כיצד בכוונתו לטפל בבעיית המיחזור בהון, ולענות על הדרישה להגיע עד סוף השנה ליחס הלימות הון של .12% המכתב גרם זעזוע בבנק, והקצין עוד יותר את מערכת היחסים מול בעלי השליטה.
על פי ההערכות, הבעלים, שלא היו מוכנים להזרים הון נוסף, דרשו באמצעות הדירקטוריון לפעול להפחתת "נכסי הסיכון". הצעד המרכזי היה הפחתת תיקי האשראי. בפועל, דיסקונט כמעט לא הפחית את האשראי - ובחר לגייס הון דרך הבורסה כשהדבר התאפשר. בסופו של דבר, בעיית ההון נפתרה ודיסקונט צלח את המשבר, אולם בעלי השליטה לא היו מרוצים. "הבנק לא עמד ביעדי התוכנית האסטרטגית - וזאת הסיבה להחלפה", אמרו מקורות המקורבים לבעלי השליטה.
למרות שהוא נעדר רקע בנקאי, זהר נכנס במהירות לתחום הבנקאות. הוא אף שימש בתפקיד יו”ר החברות-הבנות ויזה כאל ומרכנתיל דיסקונט, וקידם משמעותית את פעילותן העסקית. בצד החברתי הוא היה מקובל מאוד על חברי הנהלת הבנק, אם כי מערכת יחסיו עם המנכ”ל עופר נותרה בגדר תעלומה.
גם יחסיו עם העובדים היו תקינים. מיד עם פרסום ההודעה על הדרישה להתפטרותו, התייצבו עובדי דיסקונט לצדו של זהר. יו”ר ועד העובדים, ריקי בכר, הודיע כי יכנס בימים הקרובים את הוועד לדיון בהשלכות המהלכים האחרונים על עובדי הבנק. "לוועד העובדים יש אמון מלא בהנהלת הבנק", הבהיר.
בזכות ההערכה הרבה שלה זכה זהר הוא צפוי היה להחליף במרץ 2010 את יאיר סרוסי, יו”ר בנק הפועלים, בתפקיד יו”ר איגוד הבנקים. כעת, לאור ההתפתחויות האחרונות, לא ברור כיצד מהלך זה יתפתח.
נא להמתין לטעינת התגובות
