הלוביסטים יסדרו
הם מתרוצצים במסדרונות הכנסת, מפעילים לחצים מאסיביים מאחורי הקלעים ואפילו נכנסים לדיוני הוועדות. הלוביסטים מייצגים בכנסת את האינטרסים של החברות הגדולות - ולא מתביישים להצהיר: "גם חברי הכנסת הם לוביסטים, הם מייצגים את האינטרסים של השכבות החלשות". כך מתנהלת הדמוקרטיה הישראלית
ב-20 השנים האחרונות תפס תחום הלובינג תאוצה, וכיום קשה להתעלם מנוכחותו בכנסת. הם פועלים מאחורי הקלעים מול חברי הכנסת, השרים ומשרדי הממשלה השונים במשך כל ימות השנה, ומקדמים את האינטרסים של החברות שאותן הם מייצגים.
אמנם מרבית פעילותם של הלוביסטים היא לקראת אישור תקציב וחוק ההסדרים, המאגד עשרות ומאות חוקים מתחומים שונים, אך הם גם פועלים בוועדות שונות כמו: הכלכלה והכספים, חוק, חוקה ומשפט, חינוך ווועדת הפנים.
כשחבר כנסת מנסה לקדם חקיקה שעלולה לפגוע באינטרסים של החברות המסחריות הגדולות או של חברות חזקות במשק - הלוביסטים נכנסים לתמונה, בעיקר כשהחוק נוגע לתחום התקשורת, הצרכנות או לרפורמה במשק.
כך לדוגמה, במושב הקרוב בכנסת עשויים חברי כנסת רבים להיקלע מאחורי הקלעים ללחצים מסיבים מגופים שונים, ועל הפרק יועלו הרפורמות בתחום המים, התקשורת, סל התרופות, תחבורה, נמלים וחקיקה פרטית בכלל - כמו חוק הסופרים או חקיקה הנוגעת לקרנות הפנסיה ולשוק ההון.
"שגרת העבודה מתחלקת לשני רבדים", מספר לוביסט צעיר העובד באחת חברות הלובינג הגדולות, "יש טיפול פרונטלי מול הלקוחות ויש טיפול מול זירת הממשלה. בימים א' ו?ה', כשלא עובדים בכנסת, אנחנו מדברים עם הלקוחות, מסכמים את השבוע ומתכוננים להמשך, קובעים פגישות שיווק ונפגשים עם לקוחות פוטנציאליים".
את העבודה מול הממשלה מתאר אותו לוביסט: "הבוקר מתחלק לפי הוועדות בכנסת. בחברות הגדולות הולכים לדיונים בוועדות שקשורות לנושאים שאנו מטפלים בהם".
"בהמשך היום אנחנו נפגשים עם חברי הכנסת, עם השרים ועם הלשכות. רק אחר כך מגיעה העבודה היזומה: העברת ניירות עמדה, קביעת פגישות עם אותו לקוח, עם מנכ"לים של חברות גדולות ועם אנשים בולטים בתקשורת".
כ-6 חברות לובינג פועלות כיום בכנסת ומפעילות עשרות לוביסטים. בנוסף להן פועלים עוד עשרות לוביסטים עצמאיים.
עם החברות הגדולות ניתן למנות את גלעד לובינג, המייצגת את תנובה וערוץ 10; חברת פוליסי, החלוצה בתחום הלובינג ומייצגת בין היתר את אל על, אסם ומפעל הפיס; כהן-רימון-כהן, המייצגת את יס, ישראכרט ועוד; גורן עמיר, המייצגת למשל את המועצה להסדר ההימורים; חברת אימפקט, המייצגת לדוגמה את לאומי קארד, שידורי קשת ורשת; וחברת תקשורת פלוס, המייצגת את התאחדות הכדורגל ואת האחים עופר.
חברות הלובינג השונות תופסות באופן שונה את עבודתן בכנסת ומייצגות גישות שונות לעבודתן. לפי בהירה ברדוגו, מנהלת בכירה בתקשורת פלוס ופעילה בענף כ-15 שנה, הלובינג הוא הפוליטיקה, "אף פעם אין 100% הפסד או ניצחון. מדובר תמיד על פשרות, שנעשות בין האינטרסים השונים של החברות השונות".
דפנה כהן, ממשרד כהן-רימון-כהן העוסקת בלובינג מאז 1998, הפכה לשותפה בכהן-רימון-כהן, לאחר שהוקם בשנת 2005. לדבריה , הגישה המרכזית של המשרד היא העברת אינפורמציה.
"כיום יש לח"כים רק שני עוזרים, והם עצמם חברים בהרבה מאוד ועדות. כלוביסטים אנחנו מעבירים מידע, אבל מעודדים שהח"כים גם ישמעו את הצד השני ויגיעו לוועדה יותר מוכנים".
לדעתה של כהן זו הסיבה אגב שיו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג הקים בזמנו את מרכז המידע בכנסת. "אנחנו מעודדים שהח"כים יקבלו מידע מגוף ניטרלי", מספרת כהן, "בשנים האחרונות, בשל הבחירות המרובות והתחלופה בכנסת ובממשלה, קשה להעביר תקנות והצעות ממשלתיות. מרבית הפעילות שלנו כיום מתרכזת בחקיקה".
לדברי תמר אברמוביץ', מנהלת תחום הכנסת בפוליסי, חברת הלובינג הגדולה והוותיקה, "לוביסט הוא מי שמגשר בין האינטרס הציבורי לאינטרס העסקי. הוא מי שמייצג עמדה או מקדם בעל עניין, שעניינו נדון בכנסת או בחקיקה. החקיקה בכנסת משליכה לא רק על הציבור, אלא גם על המשק והגופים שפועלים בו".
"אנחנו אנשי מקצוע שמכירים את המערכות. כך, הגופים הכלכליים האלה בוחרים להיות מיוצגים בזירת הרגולציה על-ידי אנשי מקצוע רלוונטיים. אני חושבת שהדימוי השלילי לא ניזון מהלוביסטים, אלא ממי שמקדם אינטרסים ללא הצהרה
מי יכול להיות לוביסט טוב? לדבריה של כהן, "התחום צעיר יחסית, בן 20 שנה, 15 שנה. והוא הולך ומתפתח. פעם היתה מספיקה רק היכרות מאחורי הקלעים. היום צריך ניסיון פוליטי, תקשורת בין-אישית, ניסיון כלכלי, ניסיון חקיקה, הבנה של פעילות הכנסת".
"למשל הדיון שהיה לפני הבחירות על עתיד ערוץ 10 - מדיון אחד התחיל כדור שלג. אנחנו צריכים לצפות לכל האפשרויות - וזו היכולת שעושה את ההבדל. צריך את היכולת ללמוד חומר, לתמצת חומר כבד".
לדעתה של ברדוגו, ענף הלובי עדיין נמצא בחיתוליו, לעומת המצב במערב אירופה ובארה"ב. "להוציא את החוק החדש, אין אמות מידה או סף כניסה לעבודה בלובינג. כל מי שרואה את עצמו כאוהב פוליטיקה נכנס לתחום ומקים משרד".
ברדוגו מציינת כי צריך שיהיו אמות מידה בתחום. "אם רוצים להציב קריטריונים בחוק למי יכול להיות לוביסט, לא אתנגד לזה".
אברמוביץ' אומרת כי "לוביסט טוב הוא מי שמכיר ומבין את המערכות השלטוניות, את מקבלי ההחלטות, אבל הרבה יותר מזה, את תהליכי קבלת ההחלטות".
"זו גם הסיבה שרבים מהלוביסטים, בעיקר מפוליסי, מגיעים מהמגזר הציבורי. אחד הכישורים האישיים שנדרשים ללוביסט הוא הבנת נושאים רבים בזמן קצר מאוד, כיוון שמדובר בהבנת נושאים רבים ומגוונים בכנסת".
"חוק הלוביסטים" של ח"כ שלי יחימוביץ' והשר גדעון סער, שעבר בכנסת הקודמת, עשה לא מעט רעש ויחסי ציבור שליליים ללוביסטים כשדרש מהם לענוד תג מיוחד ולהזדהות בדיונים ובאתר הכנסת. החוק כבר הביא לשינוי העבודה היום-יומית של הלוביסטים.
כהן דווקא מאירה באור אחר על הצעת החוק: "למרות מה שחושבים, חקיקה זו נתמכה על-ידי משרדי הלובינג. היו כאלה שלא רצו שיפרסמו את רשימת הלקוחות, אבל זה לא סוד. להפך, החוק מסדר ומעגן את עבודת הלוביסטים ומעניק אישורי כניסה".
"אך האווירה סביב החוק היתה שלילית. בדברי ההסבר לחוק נכתבו דברים שלא מכבדים את הכנסת ואת חברי הכנסת - כמו שמושכים לח"כים בשרוול".
לדעתה של ברדוגו, החוק הקנה ללוביסט מעמד חוקי. "אני לא מתנצלת על עבודתי כלוביסטית. זהו מכשיר לגיטימי לקידום אינטרסים. אין שום אינטרס שאינו לגיטימי. אני לא נבחרתי כאיש ציבור. אני חושבת שמי שצריך לקדם את השכבות החל? שות אלו חברי הכנסת".
"היום יש הרבה יותר שדולות של ח"כים מאשר בעבר. גם חברי הכנסת הם לוביסטים, השוני הוא שהם נבחרו ושהם יכולים להצביע. אני אדם פרטי שמקדם אינטרסים של לקוחות שלי".
לדברי לוביסט צעיר הפעיל באחת חברות הלובינג הגדולות, החוק עשה טוב ללוביסטים. "הוא מסדיר את העבודה, נותן להם מעמד רשמי והוציא את העסקנים הפוליטיים והחאפרים מעיסוק בחקיקה. היום אין חברה שמחשיבה את עצמה שלא תחזיק לוביסטים".
"אבל החוק הזה לווה ביחסי ציבור מאוד גרועים ללוביסטים, ומטעמים פופוליסטיים החליטו לשים עלינו מגבלות לא הגיוניות: למשל, הלוביסטים לא יהיו זכאים לחדר תקשורת בכנסת. זה דבר בסיסי - חדר שיהיה בו פקס, אינטרנט, זה הכי לגיטימי".
"אם מגיע לקוח, מנכ"ל של חברה, הוא לא צריך לשבת במסדרון. בגלל האגף החדש כבר אין צפיפות בכנסת. זה בין רשעות לאבסורד", אומר אותו לוביסט.
שלי יחימוביץ' דווקא מרוצה מסיכול מתן חדר ללוביסטים. "הלוביסטים יצטרכו לוותר עם פתיחת המושב על החדר שדמיינו לעצמם. חוק הלוביסטים הוא התחלה חשובה. היום חברי הכנסת יודעים מי מייצג את מי, בניגוד לבעבר".
לדבריה , "היו פרצופים מוכרים, ואף אחד לא הבין את מי הם מייצגים. היום זהות האינטרסים ברורה והלוביסטים הורידו פרופיל. צריך להיות ערים לעובדה כי מי שיש לו הרבה מאוד כסף, ייצגו את האינטרסים שלו הרבה יותר טוב מאת האינטרסים של הציבור הרחב, זה פוגע בדמוקרטיה. החוק הוא רק הבסיס, ובהחלט צריך להרחיבו".
ואם מדברים על כסף, מאחורי עבודת הלובינג יש הרבה מאוד כסף. לוביסט מתחיל מרוויח כ-10,000 שקל בחודש; לוביסט עם ניסיון מרוויח משכורת של עד 15 אלף שקל בחודש; ולוביסט בכיר בין 20 אלף שקל ל-30 אלף שקל בחודש. דרג בכיר מרוויח 40-30 אלף שקל בחודש.
השכר החודשי של הלוביסט נקבע על-פי מספר התיקים שבהם הוא מטפל: לוביסט צעיר מתחיל ב-3-2 תיקים.
חברת הלובינג מקבלת לרוב ריטיינר חודשי מהחברה המסחרית, ולעתים יש חברות שבוחרות לשכור את שירותי החברה לפרק זמן מצומצם לדוגמה, כמו חוק ספציפי שצריך לעבור. בנוסף לכך, מקבל לוביסט מהחברה בונוס שמן אם הצליח לקדם או לעצור חקיקה מסוימת.
נא להמתין לטעינת התגובות
