מסכמים שנה למשבר: הימים הנוראים בוושינגטון
ביום כיפור תשס"ט הגיעה הפאניקה העולמית לשיאה. בעוד ראשי הכלכלה העולמית מתכנסים בוושינגטון, הבורסות בעולם קרסו - והחשש מנפילת הבנקים הפך לממשי. דוד ליפקין היה שם בימים השחורים ביותר של הכלכלה העולמית
מסכמים שנה למשבר: מבניין יוקרה למעון ממשלתי להומלסים
70 שנה אחרי המשבר הגדול: מסע בעקבות גיבורי ענבי זעם
מסכמים שנה למשבר: כלכלת הודו כבר לא "מבודדת"
מסכמים שנה למשבר: כך יצאנו בזול
מסכמים שנה למשבר: התיירים חוזרים לתאילנד
מסכמים שנה למשבר: לונדון הפכה למקום צנוע יותר
המשבר היה באוויר, ונציגי הקרן התרוצצו בנמל התעופה כדי לסייע לשרי האוצר ולנגידי הבנקים המרכזיים לעבור כמה שיותר מהר את הבדיקות ולצאת אל בניין קרן המטבע - שם התקיימו התייעצויות דחופות באשר לצעדים המהירים שיש לנקוט. האירועים החגיגיים שהיו חלק בלתי נפרד מכנס השנתי בוטלו, כולל קבלת הפנים הגדולה המתקיימת בבניין קרן המטבע.
פני האנשים ששהו באותו יום בבניין במרכז וושינגטון היו נפולות. כולם שתקו, וממעט הערות שנזרקו לאוויר הצטיירה תמונה מדאיגה: איש אינו יודע איך לעצור את הקריסה ולמנוע מהעולם לשקוע במשבר החמור ביותר מאז שנות ה-.30
גם מצב רוחו של דומיניק שטראוס קאהן, מנכ"ל הקרן, היה ירוד. המשבר הפיננסי העולמי רציני ועמוק ויהיה ממושך, הצהיר. ההתאוששות תהיה איטית, הסביר, והוסיף כי ייתכן שהשינוי יגיע רק לקראת סוף .2009 צו השעה, הוסיף, הוא שיתוף פעולה נרחב בין הממשלות.
ביום שישי, למחרת יום כיפור ורק שבועיים וקצת אחרי קריסת ליהמן ברדרס, הגיעו חדשות מוול סטריט שבישרו על שיאו של המשבר: מדדי המניות קרסו. החשש: הבנקים האמריקאיים יקרסו זה אחר זה. עשרות בני אדם הצטופפו ליד מסכי הטלוויזיה ועקבו בדריכות אחר התנהלות המסחר בבורסות בעולם.
בבניין קרן המטבע התרוצצו מאות עיתונאים שחיפשו את שר האוצר האמריקאי דאז, הנרי פולסון, ואת יו"ר הבנק המרכזי, בן ברננקי. הם רצו לדעת מה בדיוק בכוונת הממשל האמריקאי לעשות כדי להתמודד עם המשבר. השניים היו בעיצומן של התייעצויות דחופות והסתפקו בשיגור מסר, שלפיו ההמלצות שיגובשו בהתייעצויות יוגשו לכנס שרי האוצר ונגידי הבנקים של ה-7-,G שהתכנסו בסוף אותו שבוע.
בעוד שרי האוצר ונגידי הבנקים עוברים מפגישה לפגישה, בלט בהעדרו נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שביטל ברגע האחרון את בואו לכנס והוריד מהמטוס את עוזריו. בשעה קשה כזו, סבר פישר, עדיף שמקבלי ההחלטות יישארו בארץ.
כדי להתעדכן בכל זאת בנעשה שלח פישר את המשנה שלו, צבי אקשטיין, להתרוצץ במסדרונות הקרן. בין פגישה לפגישה העביר אקשטיין דיווחים לפישר וסירב לנדב מידע על הנעשה מאחורי הקלעים.
במתחם קרן המטבע באותו יום שחור ניתן היה לשמוע את תסריטי האימה של הבנקאים מבריטניה ומדרום אמריקה - תסריטים שהתבססו בעיקר על העובדה שהבנקים הפסיקו לתת הלוואות אפילו לבנקים אחרים, מחשש לנפילתם. סגירת ברזי האשראי איימה
פולסון ניצב בפני לחץ בלתי רגיל, שדרש ממנו פעולה נמרצת. עד אותו הרגע הוא לא רצה להלאים את הבנקים הגדולים בארה"ב - מהלך שנוגד כידוע את עקרונות השיטה הקפיטליסטית. אבל הלחץ הגובר של הקהילה העסקית, ואפילו של הסנטורים, הוביל אותו להכרה שאין מנוס מלהשקיע מאות מיליארדי דולרים בבנקים הגדולים כדי לעצור את הקריסה.
באחד האולמות שמחוץ לבניין הקרן התקיים סמינר של הבנק העולמי, שם נשא דברים שר האוצר האמריקאי לשעבר לורנס סאמרס, שהיה אחד מיועציו הכלכליים של ברק אובמה - שהיה אז רק אחד המתמודדים על הנשיאות. סאמרס נזהר בלשונו, אך התריע מפני משבר ממושך אם לא יפל עלו במהירות.
רוב ההרצאות עסקו בחשש ממחסור במזון בשנים הקרובות. רבים מהמשתתפים בכנס נזכרו במאות שנהרו למקום רק שנה קודם לכן כדי להאזין ליו"ר הבנק המרכזי לשעבר אלן גרינספאן, שסיפר על כהונתו הממושכת. למרות בועת הנכסים, אף אחד אז לא הזהיר מפני המשבר המתקרב.
הכל המתינו לתוצאות מפגש שרי האוצר ונגידי הבנקים של ה-7-.G אולי המסרים שייצאו מהמפגש יוכלו להציל את הכלכלה העולמית. בשעות הערב ההודעה, מנוסחת בצורה כללית ולא מפורטת, הגיעה: המנהיגים מתחייבים לפעול יחד כדי לבלום את המשבר.
ההתרוצצות החלה. העיתונאים נעו בין התדרוכים של נציגי המדינות השונות, מצפים להבין אילו צעדים מעשיים מתכוונים המנהיגים לבצע. הם התאכזבו: כולם מילאו פיהם מים ולא חשפו מידע. העיתונאים נראו מיואשים. עכשיו חיכו כולם לארוחת הבוקר שיקיים למחרת הנשיא ג'ורג' בוש עם משתתפי הפסגה.
בסוף אותו שבוע אירח מלון רנסנס שבוושינגטון את הכנס השנתי של המכון הפיננסי הבינלאומי. מאות בנקאים ידועים מרחבי העולם התאספו ובאו לכנס - ולא הסתירו את דאגתם. כולם ניסו להשיג רסיסי מידע בדבר תוכניות חילוץ אפשריות.
מודאג במיוחד היה ג'ו אקרמן, יו"ר דויטשה בנק. "הגענו לרגע גורלי בשווקים הפיננסיים", אמר, "אם ממשלות ה-7-G לא יודיעו מיד על צעדים לשיקום האמון בשווקים, תהיה החמצה של הזדמנות ונראה הידרדרות נוספת".
אקרמן עמד על הצורך הדחוף בחידוש האשראי שמעניקים הבנקים ואמר כי היתה זו טעות לתת לליהמן ברדרס לקרוס - שהרי זו היתה הנקודה שסימנה את תחילת ההידרדרות. הבנקאים הישראלים, שאינם מוכנים לשלם את דמי החבר הגבוהים של הארגון, לא נראו באירוע. הנציג הישראלי היחיד היה הנגיד לשעבר יעקב פרנקל, שנכח בכנס מתוקף תפקידו בענקית הביטוח .AIG
אט-אט החלה העננה להתפזר. שר האוצר פולסון הודיע על השינוי במדיניות: הממשל האמריקאי יפעיל מעתה תוכנית חילוץ ויזרים כסף לבנקים תמורת מניות, כדי לחזק את ההון הבנקאי. נשיא הבנק האירופי המרכזי, ז'אן קלוד טרישה, דיווח כי הוחלט לפעול לייצוב שערי החליפין וכי יופעל לחץ על הסינים לבצע פיחות של המטבע המקומי, היואן.
מי שניסתה לפזר מעט את הערפל שכיסה את העיר היתה שרת האוצר הצרפתייה כריסטין לאגארד, שהופיעה בארוחת ערב של המכון הפיננסי. אולם לאגארד נראתה לחוצה מאוד והסבירה שהיא נאלצת לקצר בדבריה כי עליה לטוס למפגש עם נשיא צרפת ניקולא סרקוזי.
לאגארד הבהירה שבפסגת ה-7-G נקבע שלד של פעילות, ועתה כל ממשלה תפרסם תוכנית מפורטת לטיפול במשבר עד תום חופשת סוף השבוע ופתיחת המסחר בשוקי ההון. היא גילתה שנשקלה האפשרות להכריז על סגירת המסחר בשוקי ההון לכמה ימים - אולם הדבר לא נעשה מחשש שיגרום להחרפת המשבר.
כל זה אירע אמנם אחרי 10 ימי התשובה - אך בוושינגטון היו אלה הימים הנוראים.
נא להמתין לטעינת התגובות
