מסכמים שנה למשבר: לונדון הפכה למקום צנוע יותר
אחרי שרק לפני שנתיים מכרו בקבוק סאקה ב-200 פאונד, הגיע המשבר. סצינת המסעדות הלונדונית כבר לא תהיה אותו דבר
מסכמים שנה למשבר: מבניין יוקרה למעון ממשלתי להומלסים
70 שנה אחרי המשבר הגדול: מסע בעקבות גיבורי ענבי זעם
מסכמים שנה למשבר: כלכלת הודו כבר לא "מבודדת"
מסכמים שנה למשבר: כך יצאנו בזול
מסכמים שנה למשבר: התיירים חוזרים לתאילנד
הרי התמ"ג שלה, נכתב בשבועון לפני כמעט שנתיים, כפול מאשר בשאר המדינה. זו יכולה להיות עיר-מדינה מפוארת, כמו ונציה של פעם. אלה היו הזמנים של אשליות מתוקות, רנסנסיות.
באותם זמנים הכסף היה באוויר. עד המשבר הכלכלי חוותה בריטניה את תקופת הצמיחה החזקה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה ולמעשה מאז העשורים הראשונים של המאה ה-,20 אז היתה אימפריה.
בנקאי השקעות נהרו לעיר וקנו נכסים במחירים מנופחים ומופרזים, במשכנתאות של .110% בצהריים הם נהגו ללכת למסעדות של לונדון, שעיצבה את עצמה מחדש כבירה קולינרית עולמית - תדמית משעשעת למדינה שבה ארוחת בוקר שגרתית כוללת חימום שעועית מקופסת שימורים.
הסוגיה הקולינארית מייצגת באופן מובהק את המהפכה שעברה לונדון מאז משבר האשראי, שהפך למיתון עולמי. לפני יותר משנתיים כתב מבקר האוכל של אחד מעיתוני האיכות הגדולים בבריטניה מאמר שבו ניסה לחלוק את רשמיו מארוחה במסעדה אסיאתית אופנתית שנפתחה בסיטי.
"המארחת הביטה עליי בזלזול," דיווח המבקר, "היא בחנה את הנעליים שלי והבינה בדיוק מה אני שווה. כמובן שקיבלתי מלצר שישרת אותי; את המלצריות משגרים ללקוחות שיוציאו אלפי פאונדים. כשביקשתי סאקה, ניסו למכור לי בקבוק ביותר מ-200 פאונד, וכשהזמנתי בקבוק ב-20 פאונד זכיתי למבטי לעג. העיר הזאת," סיכם המבקר, "זקוקה לפאקינג מיתון."
את המיתון לונדון אכן קיבלה - וסצינת המסעדות
שלה כבר לא תהיה אותו דבר. זה התחיל בארוחות צהריים מיוחדות לרגל המשבר - "קרדיט קרנצ' לאנצ."'
המסעדות ניסו לרכוב על גל הכותרות המדכדכות, בתקווה שהמשבר ידעך ויחלוף כמו שמועה רעה. זו היתה אשליה, כמובן. המשבר העמיק והחריף, והתברר שבריטניה היא הכלכלה האירופית הגדולה שסופגת אותו בצורה הקשה ביותר.
המסעדות בסיטי התרוקנו והחלו להציע עיסקה שהיתה נדירה בלונדון עד אז: ארוחות עסקיות במחירים מפתים. כמה מפתים? אם אפשר לאכול היום ארוחה עסקית של 3 מנות במסעדה טובה של השף הנודע גורדון רמזי עבור 18 פאונד (כ-120 שקל) - ברור שלונדון במשבר עמוק (אגב, גם רמזי.(
ואם אפשר ללכת למסעדתו של רובושון בסוהו, ל'אטליה, וליהנות מארוחה של 3 מנות ב-25 פאונד - ברור שהכלכלה הבריטית במצוקה עמוקה.
אבל לא רק בגזרת הגסטרונומיה השינויים האלה ניכרים: גם מזון פשוט, כמו פיש אנד צ'יפס ו"מאש אנד פאי" (פירה ופאי) הפך פופולרי יותר, שלא לדבר על מקדונלד'ס.
הפסיכולוגיה של המיתון מרחיקה את הציבור ממסעדות היוקרה, וגם בבנקי ההשקעות לא ששים לשלם חשבונות הוצאות מנופחים. הבריטים, למרות כל הניסיונות לחנך אותם אחרת, לא ממש אוהבים (ולעתים לא יודעים) לבשל בבית - ועכשיו הם מוכנים לנדוד רחוק יותר כדי למצוא אוכל טעים במחירים סבירים.
לונדון הפכה למקום קצת יותר צנוע, גם בענייני אוכל. זו נחמה מוגבלת מאוד למאות אלפי הבריטים שאיבדו את מקום עבודתם מאז שהחל המשבר.