יותר אנשים עוזבים את הכפרים ועוברים אל הערים הגדולות
לראשונה בתולדות האנושות יותר אנשים חיים בערים מאשר בכפרים. ועם הגידול מגיעות הצרות: הכבישים קורסים, מערכות המים מתפרקות והזיהום מאיים לחנוק את התושבים. ערי הענק מחפשות פתרון: מאוטובוסים שמתקשרים עם רמזורים ועד צינורות "חכמים" שחוסכים עד 50% מהמים
אך נראה כי פרט לקבוצת הכדורגל הכושלת שלה, עיני הולנד כולה נשואות לעיר הקטנה, שהפכה למיני-אימפריה. אלמרה הצעירה - רק בת 25 שנה - נהנית מקצב הצמיחה המואץ ביותר בין ערי הולנד ומהגבוהים באירופה.
כיום מתגוררים בה 200 אלף תושבים, שכרבע מהם מדלגים בכל בוקר על פני 25 הקילומטרים המפרידים בינה לבין אמסטרדם. התחזיות מורות כי בעוד 20 שנה היא תאכלס 350 אלף תושבים.
אלמרה הצליחה מאז הקמתה לשמש סמל ומקור לחיקוי לערים רבות בעולם - גם לערים ותיקות וגדולות ממנה. היא נבנתה על קרקעיתו של אגם שיובש, ובאחרונה הופעל בתחומה מתקן להפקת אנרגיה תרמו-סולארית מהגדולים בעולם, שנבנה על אי מלאכותי ויספק 10% מתצרוכת החשמל של העיר.
אבל תושביה לא מסתפקים במתקנים ידידותיים לסביבה - הם זוכים גם לרמת חיים גבוהה: בעיר נפרסה רשת סיבי תקשורת אופטיים לבתים ולעסקים, הוחל בה תעריף שימוש אחיד וקבוע בטלפון קווי, הותקנו בה אינטרנט מהיר, רדיו דיגיטלי, טלוויזיה עם 90 ערוצים וטלפוניה על גבי אינטרנט
(VOIP). השיחות בתוך הרשת - בחינם.
בנוסף, נסללו בעיר שבילים נפרדים לחלוטין לאופניים, למכוניות ול-10 קווי האוטובוס הנעים ברחובותיה. מדי 10 דקות יוצאת רכבת מהירה לאמסטרדם, שגומעת את המרחק ב-10 דקות בלבד.
קבוצות אדריכלים מאירופה, מארה"ב ומיפן הוזמנו ללא הליכי בירוקרטיה מיותרים לתכנן ככל העולה על דעתם 48 מבנים ברובע אולימפי חדש. כל זאת תחת הסיסמה המבטיחה: "הכל אפשרי באלמרה".
אלמרה היא ההוכחה המוחשית ביותר לכך שמי שמחפש כיום ביטחון אישי וכלכלי, חינוך מתקדם לילדיו ואיכות חיים על כל היבטיה - חוזר לגור בעיר. אם בעבר נחשבו חיי הכפר איכותיים יותר ונרשמה נדידה של עירונים לפרובינציה - הרי שמסוף שנת 2008, לראשונה בתולדות האנושות, מספר תושבי הערים בעולם עבר את מספר הכפריים.
על פי תחזיות המומחים, בעוד 40 שנה 70% מהאנושות יהיו עירונים. אותן התחזיות מעריכות גם ש-19 המגה-ערים שקיימות כיום, המונות כל אחת יותר מ-10 מיליון איש, יתפחו ל-27. נראה כי בתוך 4 עשורים נגיע מ-3.3 מיליארד איש שחיים במגה-ערים ל-6.4 מיליארד איש.
הערכות אחרות גורסות כי בשנת 2050 לא פחות מ-88% מהאוכלוסייה תהיה עירונית. אפילו במדינות העולם השלישי 67% מהאוכלוסייה תתגורר בערים הגדולות עד שנת 2025.
לשם השוואה, לפני 30 שנה מספרם של תושבי המגזר העירוני בעולם ובערים בנות מיליון נפש הסתכם בחצי מיליארד. יתרה מכך, אם לפני 100 שנה פחות מ-20 ערים בעולם היו בנות מיליון תושבים - הרי שהיום מספרן מתקרב ל-450.
לכן אם המאה ה-19 מתויגת בהיסטוריה כ"מאה של האימפריות", והמאה ה-20 מתויגת כ"מאה של מדינות הלאום", הרי שהמאה ה-21 - כך על פי חזונו של וולינגטון ווב, ראש העיר דנוור שבארה"ב - תהיה "המאה של הערים".
ראש עיריית אלמרה, אן-מארי יוריטסמה, מסכימה עימו: "העיר היא ההמצאה החברתית החשובה ביותר של האנושות, והיא בת 5,000 שנה", אמרה בכנס בינלאומי בברלין שהוקדש לחזון "ערים חכמות יותר".
הכנס הפגיש יותר מ-500 מדענים, מהנדסים, כלכלני ערים (כולל שניים מהטכניון בחיפה), מתכננים, דירקטורים בגופים ציבוריים עירוניים (גם מהחברה להגנת הטבע בתל אביב), יזמים, אנשי אקדמיה ומחקר מ-30 מדינות, 130 ערים ו-22
גולת הכותרת של הכנס היה דוח של המרכז לפיתוח כלכלי בדאבלין שבאירלנד ושל המכון למחקרים עסקיים של יבמ העולמית (שהיתה נותנת החסות הראשית לאירוע והמארגנת שלו). הדוח שרטט את תבניות התפתחותן וצרכיהן של ערי העתיד, מתוך הבנה שניהול החיים בהן ואספקת השירותים השונים - שרק מתרבים - יחייבו היערכות מתוחכמת הרבה יותר מהנוכחית.
"הערים זקוקות לשליטה גדולה יותר בתהליכי התפתחותן הכלכלית, הפוליטית והחברתית", קבעו עורכי הדוח. לטענתם, 4 העשורים הבאים יחייבו התארגנות עירונית חדשה לחלוטין, במיוחד בנושאי הליבה שכל עיר תלויה בהם: תחבורה יבשתית (טיפול בפקקים וויסות התנועה), מים, חשמל ואנרגיה, חינוך ובריאות, מערכות תקשורת, ביטחון אזרחי (כולל צמצום הפשיעה) וכן עסקים, קמעונות ואספקת מזון יעילה ומהירה יותר.
למשל, הדוח קובע כי הערים בעולם מאבדות כיום כ-50% מהמים המוזרמים לצרכנים החיים בהן בשל תשתיות מיושנות, דליפות בצנרת, גניבות, מדידות שגויות וניהול לא חכם ומיושן של האספקה וההולכה. עלות התופעה היא 14 מיליארד דולר בשנה, ושווי הדליפות בלבד מסתכם ב-9.3 מיליארד דולר.
כל זה קורה דווקא כשבעיית המים בעולם מחמירה, וכש-60% מהמים הנצרכים בעולם נצרכים ברמה העירונית. יתרה מזו, 40% מייצור החשמל עבור הערים תלוי במים ובמערכות האספקה לתחנות הכוח. ככל שיגדלו הערים - כך תחריף הבעיה.
בתחום החינוך נרשמת כיום עלייה של 42% בהוצאות לתושב במדינות ה-OECD (ארגון המדינות המתועשות). מחקרים קובעים כי אם היו מנהיגים בהן שיטות ניהול חכמות יותר, תוך כדי שימוש באמצעים טכנולוגיים קיימים - יעילותן של מערכות החינוך היתה גדלה ב-22%, בלי להוסיף דולר אחד להוצאותיהן הנוכחיות.
גם יעילותן של מערכות התחבורה הציבורית בערים חייבת להשתדרג. הפקקים והעומס בכבישי המדינה עולים לכלכלת ארה"ב 78 מיליארד דולר בשנה וגורמים לאובדן של 4.2 מיליארד שעות עבודה. זאת נוסף לבזבוז העצום והמיותר של דלק ולעלייה בזיהום האוויר. עלות בעיית הפקקים בכבישי המדינות המפותחות מגיעה ל-3% מהתל"ג שלהן.
ואם בזיהום עסקינן, הרי שהערים בעולם מייצרות נתח מרכזי מפליטות גזי החממה ובמיוחד הפחמן הדו-חמצני. עד סוף השנה הבאה שיעור הפליטות העירוניות צפוי לגדול ב-45% בהשוואה ל-1990, ומערכות התחבורה תורמות 25% מהפליטות העירוניות לאטמוספירה.
גם בשאר תחומי האנרגיה הערים כושלות: רק 1% מהבניינים בערי העולם - כפי שמספר רודי פרובוסט, סגן נשיא בכיר בפיליפס העולמית והממונה על התאורה - מצוידים כיום במערכות שליטה, בקרה ופיקוד לניהול חכם וחסכוני של החשמל המיועד לתאורה. וחבל, כי מערכות חדישות שכבר קיימות יכולות להבטיח חיסכון של עד 70% מההוצאות בתחום זה.
כיום 80% מהבתים בערי תבל משתמשים במערכות בזבזניות ולא יעילות. הטכנולוגיות החדישות יבטיחו חיסכון של 40% בהיקף עולמי.
"הערים בעולם סובלות מבעיות כלכליות ומשינויי האקלים", אמר בכנס יו"ר יבמ, סם פלמיסאנו, "הן עברו בעשור האחרון זעזועים רבים מאוד כגלי הדף מאסון התאומים". לטענתו, אלה לא היו אירועים מבודדים - אלא תוצרי לוואי של עולם העובר את מהפכת הגלובליזציה והופך להיות מקושר כלכלית, חברתית וטכנולוגית כפי שלא היה בעבר. "אך במקביל העולם נעשה קטן ושטוח יותר", התריע פלמיסאנו, "ולכן הוא חייב להיות חכם יותר".
לטענתו, כל עיר חייבת להתבסס על מערך של מערכות, שיפעלו בסינרגיה ברורה זו עם זו ובאינטראקציה הדוקה. "הערים צריכות לאמץ חדשנות ולחדול לבסס את ניהולן על סטנדרטים מהעבר", הכריז, "הן חייבות ללכת קדימה, לזהות את הצפוי, להבין את משמעותו - ולהיות נכונות לשינויים, אף ששינויים הם תמיד קשים".
פלמיסאנו גרס עוד כי אם לא יהיו פתרונות יצירתיים לבעיות המתפשטות בערים, שהולכות ומחריפות, התוצאה תהיה אחת: "תושבי אותה עיר יהפכו בסופו של דבר לקורבנות של עצמם".
ישנן כמה ערים בעולם שכבר נערכות למציאות החדשה. רוטרדם שבהולנד, למשל, בעלת הנמל הגדול באירופה, תנהל מעתה - בעזרת מערכות מחשוב חדישות, תוכנות חכמות, מערך גלאים וייעוץ צמוד של יבמ - את אספקת המים באופן הוליסטי.
ניתוח הנתונים ייעשה בזמן אמת ויאפשר בדיקה מתמדת של כל מערכת המים בעיר, החל מזרימת המים בצנרת ומעקב אחר דליפות ותקלות, וכלה בניטור זרימת המים בנהרות המזינים את העיר, מעקב אחר שינויים במפלס האוקיאנוס ובמזג האוויר ובהשפעותיהם על שיטפונות, בצורת, עלייה בטמפרטורות והשפעתה על הדיג.
דוגמה נוספת היא שטוקהולם, שבה הופעלה מערכת לוויסות עומסי תנועה בכניסה לעיר ובתוכה, בניסיון לפתור את בעיית העומס בכבישים. במקום מחסומים פיזיים הוקמו 18 תחנות זיהוי רכב אלקטרו-אופטיות, שמבצעות חיוב אוטומטי של מס הגודש המוטל בעיר על פי שעות היום - במיוחד ממי שאיננו תושב העיר.
המערכות המשוכללות - שפועלות היטב גם בערפל ובגשם סוחף - גובות אוטומטית שיעור מס גבוה יותר בשעות השיא של התנועה, ומס נמוך במידה משמעותית בשעות אחרות. ההכנסות מהמס מיועדות לשיפורים נוספים במערכת התחבורה העירונית.
במקביל, כשמתפתחים עומסים בכבישים - מוקצית מיד עדיפות לתחבורה הציבורית. האוטובוסים צוידו במכשירי GPS, המשדרים לרמזורים שבכיוון הנסיעה פקודות להחלפת האורות ולזירוז תנועתם בכבישים.
התוכנית חייבה ארגון מחדש של לוחות הזמנים של האוטובוסים, הארכת שעות הפעילות שלהם, פתיחת קווים מהירים חדשים, הצטיידות באוטובוסים בגדלים שונים והכשרתם של עוד 1,800 מקומות "חנה וסע".
אך מאחר שהאוטובוסים מדייקים וגם נוסעים מהר יותר, מספר כלי הרכב הפרטיים בכבישי העיר פחת, העומסים ירדו ב-25%, זיהום האוויר צנח ב-12%, קנסות החניה קטנו ב-29%, ומספר המשתמשים בתחבורה הציבורית עלה ב-40 אלף ביום. אגב, רכיבים של המערכת המנהלת את הפרויקט פותחו במעבדות יבמ בחיפה.
גם בארה"ב נאבקים בזיהום שיוצרים אינספור כלי הרכב שנוסעים בכבישי המדינה. בין השנים 1982 ל-2002 גדלה אוכלוסיית המדינה ב-20% בלבד - אבל התנועה בכבישים והשימוש בכלי הרכב גדלו בשנים אלה ב-236%.
מערכת התחבורה בארה"ב מבזבזת כיום מדי שנה כמות דלק שיכולה למלא 58 מכליות ענקיות. בניסיון להילחם בתופעה הושק בסיאטל שבוושינגטון פיילוט אוטובוסים חשמליים, שהנסיעה בהם בחינם. בנוסף, בעתיד יורשו תושבי סיאטל להשתמש רק בכלי רכב חשמליים בתוך העיר, והשימוש בכלי רכב הצורכים דלק יותר בנסיעות מחוץ לעיר בלבד.
"אנחנו עורכים ניסויים חדשניים בכל נושא, בכל רעיון ובכל תחום הקשור בעירוניות", הצהירה בכנס יוריטסמה, ראש עיריית אלמרה, והזמינה לעיירה את כל מי שרוצה ומוכן להשקיע. "גם כשהניסוי לא מצליח, אנו לא רואים בכך כישלון אלא מחפשים מיד פתרון חדש. אנחנו רק נהנים מהפיילוטים", היא הוסיפה.
החזון של ראש העיר הוא חזון הערים הגדולות כולן: "העיר היא זו שצריכה לייצר מקומות עבודה לרוב תושביה, לבנות כלכלה מקומית ולא להתבסס רק על הארצית", אמרה, "עיר מודרנית צריכה לנהל את מערכת החינוך שלה ולשכנע תאגידים עסקיים ותעשיות לפעול בתחומה, ואלה צריכים להתחייב 'למכור' את העיר שבה יתמקמו כמותג שלהם".
כדי לעשות זאת, סבורה יוריטסמה, העיר חייבת להיות "חכמה וטכנולוגית" וראשי הערים חייבים להיות מנהיגים. לדבריה, "יש לעשות הכל כדי שהתושבים יהיו גאים בעירם".
נא להמתין לטעינת התגובות
