בעיר אדם מתניע את הרכב בבוקר וצ'יק צק מגיע לעבודה בלי לפלוט הרבה מזהמים. בכפר אדם מתניע את הרכב בבוקר ומסתרך שעתיים בפקקים עד שהוא מגיע לעבודה תוך כדי פליטת מזהמים רבים לאויר.
אדם שגר בעיר יכול להגיע לעבודה באופניים. לאדם שגר בכפר אפילו אוטובוס זה לפעמים לא אופציה.

לאדם שחי בעיר יש טביעת-רגל אקולוגית הרבה יותר קטנה מאשר אדם שחי לו בבית צמוד קרקע עם גינה בכפר. אז נכון שלרוב תושבי הכפרים יש מודעות סביבתית והם ממחזרים ועושים קומפוסט ונוטעים עצים, אבל בסופו של דבר הם גובים מהטבע (כלומר, מבעה"ח והצמחים שבאזור) מחיר יקר מאוד על החלום שלהם לקום בבוקר מול המרחבים הירוקים לקול ציוץ הציפורים.

העיר, לעומת זאת, לא חייבת להיות כ"כ מזוהמת. מספיק להסתכל על קוריטיבה בברזיל כדי לדעת שיש עוד הרבה צעדים לעשות לפני שנכריז כי מיצינו את המאמצים לצמצם את הזיהום. עיר יכולה למחזר. עיר יכולה לבנות מערכת תחבורה ציבורית ראויה. עיר יכולה להתקין תקנות (ולאכוף אותן!) לגבי פליטת מזהמים ממפעלי תעשיה בתחום השיפוט שלה. עיר יכולה לעבור לתאורת "לד" או תאורת פלאורוסנט. עיר יכולה לעשות המון דברים לנפי שנכריז פה ש"הזיהום גובר בעקבות הנהירה מהעיר לכפר".

אביעד, חיפה.

מזה זה משנה? במקרה של בניה לאורך זה אותו שטח,במקרה של בניה לגובה אפשר לבנות מגדלים כשאר בבסיסים ישנו מרכז שיספק את רוב הצרכים של התושבים.