בורר לאומי קובע: "הבנק לא חייב כסף לניצולים"
בלעדי - שופט בית המשפט העליון בדימוס שמונה מטעם הבנק לבורר בפרשה מצדיק את התנהלותו: "לאומי אינו חייב בתשלום ריבית והפרשי הצמדה על הנכסים"
בדוח השופט, שהגיע בלעדית למעריב עסקים, טוען אור כי "אין מוטלת חובת השבה כלשהי על מי שהחזיק בכספים של נספי השואה והעבירם כדין ליורשיהם, לאפוטרופוס הכללי או אל הממונה (בתקופת המנדט)".
ניצולי שואה מפגינים מול הבנק סקופ80
השופט גם קובע שמכיוון שכך, בנק לאומי אינו חייב בתשלום תוספת שערוך (ריבית והפרשי הצמדה) על הנכסים שכבר ממילא לא היו בבעלותו.
"לדעתי אין לראות בתוספת השערוך נכס של נספה השואה במובן של החוק. לו היתה כוונה לכלול את תוספת השערוך, היתה נדרשת הוראה בחוק שתסדיר את דרך הדיווח במקרה כזה. נדרשה אמירה מפורשת וברורה שתתייחס לחובת הדיווח".
לדברי השופט אור תוספת השערוך היא "סכום רעיוני, פרי שערוך רטרואקטיבי שלא היה ביכולת הבנק ואין ביכולתו היום לפעול בדרך כלשהי לגביו, לנהלו או לעשות בו כל שימוש".
בדוח שהגיש הוא כותב: "נספה השואה לא היה ולא היה יכול להיות בעליה של תוספת השערוך הרטרואקטיבית. זו תוספת שלא היתה קיימת בחייו של נספה השואה. נכון יהיה על כן לומר שתוספת השערוך אינה, ולא יכולה להיות, חלק מהנכס אשר נספה השואה הוא בעליו".
אור מוסיף כי "בכל הפניות של החברה להשבת נכסי השואה מדובר על העברת נכס, כספים או ניירות ערך בצירוף ריבית והפרשי הצמדה. באף אחד מהם לא נאמר שהפרשי ההצמדה והריבית מהווים עצמם נכס של נספה השואה שיש חובה כביכול להעבירו לחברה".
הניצולים דוחים על הסף
לצורך עבודתו נפגש הבורר בין השאר עם יו"ר בנק לאומי איתן רף ועם עו"ד רם כספי, שמונה מטעם הבנק לרכז את הטיפול המשפטי בפרשה.
השופט מבהיר כי "בנק לאומי אינו נחשב למחזיק, במובן החוקי, של הכספים שאותם החזיק בעבר הרחוק. הוא אינו מחזיק במובן החוקי בתוספת השערוך הנובעת ממנו". על סמך כל אלה הגיע השופט למסקנה הבאה: "לא חלה על פי החוק חובת השבה כלשהי על מי שהחזיק בכספים של נספי השואה והעבירם כדין במועד רחוק בעבר אל הממונה הבריטי".
יש
לציין כי החברה להשבת נכסי השואה דוחה על הסף את פרשנות השופט אור, ותובעת להשיב גם את הריבית והפרשי ההצמדה. האומדן הראשוני של סכומים אלה הוא 147.9 מיליון שקל, אולם על פי כתב תביעה שהוגש בחודש שעבר הסכום העדכני הוא כ-300 מיליון שקל.
בנק לאומי ניסה להגיע להסכם פשרה, ואף נאות לשלם סכום הנאמד ב-50 מיליון שקל נוספים (בנוסף למקדמה של 20 מיליון שקל שכבר שולמה). באי כוחה של החברה דחו את ניסיונות הפשרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
