במקרה הפרטי שלך הנכס שציינת המשיך להתקיים ןמישהוא נהנה ממנו כיום (קרי קיבל נכס שלא שייך לו), או שגרמניה שלאחר המלחמה עשתה שימוש בנכס (מכרה, השכירה וכיוב), לפיכך תשלום ריבית ואפילו הצמדה לערך הנכס כיום הוא מובן מאליו. (שלא לדבר על הצד המוסרי לפצות אדם שהם עצמם גנבו את נכסיו והשמידו את המשפחות שגרו בהם).

להבדיל, במקרה של הבנק (כפי שכתב השופט) מרבית הנכסים הועברו בזמן המלחמה לאפוטרופוס וללמונה על נכסי האויב, ולפיכך הבנק לא עשה בהם כל שימוש, ואפילו לא יכול היה להצמידם למדד כלשהוא כפי שעושה בפקדונות או בחסכונות של הציבור.

ההבדל הוא תהומי. אתה לא יכול לפצות על מה שלא היה שלך ובודאי לא על הצמדה על נכס שלא היה ברשותך.