פישר: "הצמיחה השלילית והאבטלה יימשכו"
בנאום שנשא נגיד בנק ישראל בכנס קיסריה, המתקיים באילת, אמר סטנלי פישר כי המשק העולמי עבר את שיא המשבר הפיננסי - אבל המשבר הריאלי עדיין בתהליך התפתחות – גם בעולם וגם בארץ
"עברנו את החלק הקשה של המשבר הפיננסי, השווקים משתפרים, הבורסה עולה. אולם, בצד הריאלי המצב מורכב יותר. עדיין לא רואים את השיפור. אנו מצפים שזה יקרה אך חשוב לזכור כי אנו נושפע בעיקר ממה שיקרה במשק העולמי, ושם המצב משתפר", הוסיף פישר.
"המשבר הפיננסי שהחל בעולם המפותח משפיע, בין היתר, על מערכות הבנקאות במדינות פחות מפותחות ומדינות מתעוררות. ברוסיה ובברזיל, למשל, יש בעיות לא פשוטות במערכת הבנקאית, על רקע זה ברור כי גם בישראל קיים הכרח בשמירה על המערכת הבנקאית.
"ההשלכות של מה שקרה בכל משקי העולם בנושא הרגולציה וארגון מערכות הפיקוח, ישפיעו על הרפורמות בתחומים אלה בשנים הבאות. בארה"ב ובאנגליה כבר החלו ברפורמות רגולטוריות, למרות שלדעתי זה מוקדם מדי, ויש צורך להמתין עד שנבין יותר לעומק את הגורמים וקשרי הגומלין בין המערכות השונות וחלקם בהתפתחות המשבר".
פישר ציין כי בתגובה למשבר מדינות רבות נקטו במדיניות פיסקאלית מרחיבה. "בישראל ההרחבה הפיסקאלית לא עוברת את הרמה הנגזרת מהמייצבים האוטומטיים וההוצאה הממשלתית קטנה ביחס לתכנון הקודם. תוספת זאת ממומנת באמצעות העלאת מיסים".
לדבריו, בגלל שבמחצית הראשונה של השנה לא היה תקציב מאושר, השתמשה הממשלה בתקציב קטן יותר מהתוואי הנגזר מהתקציב שאושר בממשלה. "ביצוע התקציב במחצית השנייה של השנה יהווה הרחבה פיסקאלית מסוימת. כך, הוצאות הממשלה יגדלו בקצב של 6% במחצית השנייה של השנה".
הנגיד ציין כי הוא מקווה שהאוצר יבצע את כל ההוצאות שתוכננו על ידו – דבר שעשוי לתת תמריץ חשוב לפעילות בארץ.
פישר הוסיף כי לעלייה בשיעור המע"מ ולשינויים צפויים במחירים המפוקחים תהיה השפעה אינפלציונית בחודשים יולי-אוגוסט. "עם זאת, בהחלטות הריבית הצפויות אנו נמשיך להתמקד בצפיות לאינפלציה לשנה קדימה, שנמצאות בתוך יעד האינפלציה של בין 1% ל-3%.
"אנו בוחנים כל העת את האיום האינפלציוני, נוכח שתיים מהמטרות שלנו: שמירה על יציבות מחירים ותמיכה בתעסוקה ובצמיחה. בהתאם לכך, צמצום ההרחבה המוניטרית ייעשה באופן הדרגתי ובעיתוי המתאים ולא מוקדם ממה שצריך. עם זאת צריך להדגיש כי אין לנו כוונה לעבור מהמצב הנוכחי למצב של אינפלציה".
בהתייחס לחוק בנק ישראל אמר פישר: "חוק בנק ישראל הוא חוק מצוין. זה אמנם לא החוק שבנק ישראל הציע - אבל צריך היה להגיע לפשרות".
נתניהו ושטייניץ יביאו לאישור הממשלה את הצעת חוק בנק ישראל ביום א'
פישר ציין כי בהרבה מדינות בעבר, הבנק המרכזי היה מעין אגף של האוצר. ואולם במשך השנים הבינו כל המדינות את חשיבות העצמאות של הבנק המרכזי. "החוק החדש מגדיר את היחסים בין בנק ישראל לבין בנק ישראל".
פישר ציין חמישה מהנושאים החשובים חוק בנק ישראל: הגדרה ברורה של מטרות ויעדי בנק ישראל; הקמת ועדה מוניטרית שתקבל את ההחלטות המוניטריות לעומת המצב הנוכחי שבו סמכות זאת מרוכזת בידי הנגיד; הקמת מועצה מנהלית במקום שכל הניהול יהיה בידי הנגיד; הגדרת סמכות הבנק כמלווה של מוצא האחרון (ממ"א) לבנקים ולמוסדות פיננסיים שאינם בנקים; והגדרה ברורה של תחומי הפעילות של בנק ישראל ושל משרד האוצר בשווקים: שיתוף הפעולה בין שני הגופים הללו, ואופן ההתייעצות בין בנק ישראל
פישר ציין כי שינויים אלה יביאו לתפעול שונה לחלוטין של הבנק המרכזי והם ישנו לגמרי את דרך הניהול וההתנהלות של הבנק המרכזי. "לא יהיה קל לנגיד הבנק - כי יתווספו מגבלות. חייהם של הנגידים בעתיד יהיו יותר קשים מהחיים שלי".
בהתייחס לשאלת השכר של עובדי בנק ישראל והפיקוח עליו, אמר פישר כי כיום האוצר הוא הגוף המפקח על השכר בבנק ישראל. "זה לא מצב אידאלי - משום שיש מתח מבני בין שני הגופים האלה. שרי אוצר לא אוהבים נגידים - ונגידים לא אוהבים שרי אוצר. יש מתח ביניהם", אמר.
"העובדה שיש בידי אחד מגופים אלה את הכוח לא בריאה. אנחנו לא מתנגדים לפיקוח חיצוני על שכר בבנק ישראל - אנו בעד. אבל אנחנו מעוניינים בגוף מפקח חיצוני", אמר.
נא להמתין לטעינת התגובות
