שוק המציאות
למרות שהיבואנים לחוצים ותקועים עם מלאי מכוניות גדול - הם לא ממהרים להציע הנחות גורפות על המכוניות. אז איך בכל זאת תשיגו מחירי מציאה? חפשו את האולמות של סוכני המשנה. אתרו מכוניות שעומדות זמן ממושך ואל תתפתו לסגור עיסקאות במהירות. כך תוכלו לקבל הנחה של עד 15,000 שקל
בשוק חופשי היינו אמורים למצוא עיתונים שגדושים במודעות "הארד סייל," עם כותרות בסגנון "בעל הבית השתגע," מבצעי מימון מטורפים והורדת מחירים של אלפי שקלים יחסית למחיר המחירון.
אבל אם יש לחץ בקרב יבואני הרכב - הוא לא ניכר במאמצי השיווק הגלויים שלהם. קוראי העיתונים לא מקבלים שום רמז או סיבה לצאת מהבית ולגשת לאנשי המכירות בסוכנות הרכב הקרובה.
עם זאת, מתחת לפני השטח השוק גועש וסוער, ואותות הלחץ ניכרים על פניהם של רבים מן העוסקים בענף.
עיון בטבלת מסירות הרכב מגלה את הסיפור: בסיכום השליש הראשון של 2008 נמסרו בארץ כמעט 80 אלף כלי רכב, מהם כ-64 אלף מכוניות נוסעים. בתקופה המקבילה השנה נמסרו רק מעט יותר מ-47 אלף כלי רכב, ומהם רק 39 אלף מכוניות.
יתר על כן: בתחילת 2008 הגדילו יבואני הרכב את מספר ההזמנות, כדי לעמוד בביקוש של חברות הליסינג. מרגע ביצוע ההזמנה אצל היצרן ועד נחיתת המכוניות בישראל חולפים לכל הפחות 5-4 חודשים, ולכן מסה גדולה של מכוניות הגיעה לארץ במחצית השנייה של 2008 ערב התפרצותו של המשבר הכלכלי הדרמטי, שהביא גם לגל ביטולי הזמנות של חברות הליסינג.
כך, היצרנים נותרו תקועים עם מלאי של עשרות אלפי מכוניות במגרשי האחסנה. אם לא די בכך, נכנסה לתוקף התקנה החדשה, הקובעת כי מכוניות אשר חלפו 12 חודשים ממועד הייצור שלהן ועדיין מאוחסנות חייבות לעבור רישוי ולהימכר כמכוניות מיד ראשונה.
תקנה זו נועדה למנוע מהיבואנים למכור לנו מכוניות "חדשות" שעמדו במחסן יותר מדי חודשים. עם זאת, במשרד התחבורה נכנעו בשעתו ללחץ יבואני הרכב, והסכימו שלא לכלול ברישיון הרכב את תאריך הייצור של המכונית.
צריך להביא בחשבון שמכוניות שהגיעו לארץ במחצית השנייה של 2008 יוצרו לכל הפחות 4-2 חודשים קודם לכן, כך שב-4-3 החודשים הבאים הן עומדות "לחגוג" יום-הולדת ראשון וייאלצו לעבור תהליך רישוי.
בימים כתיקונם יכלו יבואני הרכב לספוג את עלויות מימון המלאי והאחסנה ולשדר "פאסון." במקרה הגרוע, יכלו לדחוף מספר גדול של מכוניות דרך חברות הליסינג. אלא שכעת, כש"חרב 12 החודשים" מונפת מעל ראשן וכשלחברות הליסינג אין יכולת כלכלית לרכוש מכוניות חדשות, המצב מורכב ולחוץ יותר.
המוצא המתבקש כעת מבחינת יבואני הרכב הוא הורדת מחיר משמעותית. אלא שמספר יבואנים שעמם שוחחנו טוענים שהנחות מסיביות לא בהכרח יחלצו את העגלה מן הבוץ.
"נאמר שאפשר היה לתת הנחה של 10,000 שקל לדגם פופולרי," מסביר אחד מהם. "במקרה כזה היה צריך לתת את ההנחה הזו על מאות או אלפי מכוניות, ומדובר בהיקף כספי עצום. עדיף, לכן, לתת את ההנחות באופן אישי ונקודתי, כל אחד בהתאם לכושר המיקוח שלו".
"שנית," הוא מוסיף, "אם עוד מעט אצטרך לבצע רישוי (למכוניות המאוחסנות - ג.מ,(. ולאחריו יירד מחירן ב-10,000 שקל, מדוע עליי למהר ולעשות זאת כבר עכשיו? לפחות אחרי רישוי יהיה לי תירוץ טוב למכור מכוניות מסוימות במחיר נמוך יותר, בלי לפגוע במחירון של כל האחרות."
יבואן אחר מדגיש זווית אחרת: לדבריו, "הבעיה כרגע שפוטנציאל הרוכשים קטן, וגם אם יינתנו הנחות גדולות - הן לא בהכרח יגרמו להסתערות." נראה שיבואן זה רומז למלכודת הדבש של "המכונית הצמודה," זו שהזינה את המכירות בשוק בעשור האחרון.
הטבת המס למחזיקי המכוניות עדיין גורמת לכך שמשתלם יותר להחזיק מכונית ליסינג מהעבודה מאשר לרכוש מכונית פרטית, ומאות אלפי המחזיקים במכוניות כאלה חתומים על חוזים ל-3 שנים שכרוכים בתשלום קנס למבקשים לצאת מהם.
לכן, הקהל הפוטנציאלי לרכישת מכוניות חדשות נמצא רק בקרב מי שלא נוסעים כרגע במכוניות צמודות, ונוהגים לרכוש מכוניות חדשות, או מחזיקים במשומשות בנות 5-3 שנים. מתוך אלה, לא מעט נפגעו מן המצב הכלכלי ולא חשים צורך דחוף להחליף את מכוניתם כעת.
אפשרות אחרת שעומדת בפני יבואני הרכב היא לדחוף "מכוניות אפס קילומטר" באמצעות חברות הליסינג, כלומר בשיווק מקביל לרשת המכירה הרגילה של היבואן, ומבלי לגעת במחיר המחירון הרשמי.
הבעיה כאן היא שגם חברות הליסינג נמצאות בלחץ אדיר למכירת מכוניות משומשות, ומכירת מכוניות חדשות ברשת שלהן מתחרה במכירת המלאי העודף שלהן.
בשורה התחתונה, יבואני הרכב עדיין לא מדווחים על מבצעי מכירות משמעותיים. מבצעי קידום המכירות המוצעים כעת, כמו תוספות מיגון ואבזור, מימון בתנאים משופרים, או הנחה כספית שמסתכמת ב-3,000-2,000 שקל על דגם זה או אחר - אינם שונים ממבצעים שאפשר היה לקבל כבר בחודש ספטמבר שעבר.
גם חברות הליסינג לא מוכרות כרגע, לפחות רשמית, "מכוניות של אפס קילומטרים," כלומר כאלה שנמכרו על-ידי היבואנים אך לא עלו בפועל על הכביש.
פה ושם, בשוליים (ובעיקר בסניפים שבפריפריה) אמנם אפשר למצוא מכוניות כאלה, אך מי שירכוש עכשיו רכב יתקשה לדעת אם המכונית שיקבל היא חדשה באמת או חדשה-ישנה.
בעבר, כאשר "שנת הדגם" צוינה ברישיון הרכב, הוצעו, בהתקרב חודש אפריל, מכוניות משנת המודל היוצאת לצד מכוניות מהשנה הנכנסת. כעת, לאחר שסעיף שנת הדגם בוטל, מכונית שיוצרה ביוני 2008 ומכונית שיוצרה במרס 2009 ועולות באותו יום על הכביש יקבלו רישיון רכב זהה לחלוטין.
בבוא יום מכירתן בעוד כמה שנים, "מחיר המחירון" של שתיהן יהיה זהה, אבל ברגע זה המכוניות אינן זהות. מי שיקבל את המכונית הישנה יותר יצטרך להחליף צמיגים ומצבר מוקדם יותר, ואולי גם לשאת בפגמים נסתרים אחרים שנגרמו במהלך האחסנה הממושכת. מי שיקבל את המכונית "הצעירה" מרוויח כמה אלפי שקלים לפחות.
הבעיה היא שהלקוח לא יכול לגלות בקלות מתי יוצרה המכונית, אלא אם יבדוק עם נציג המכירות בעת ביצוע ההזמנה, ויעיין במסמכי הייצור של המכונית עם קבלתה.
בנוסף, חשוב לשים לב שעשרות אלפי המכוניות שיובאו עבור חברות הליסינג, ולא נמסרו להן בסופו של דבר, הגיעו ברמת אבזור נמוכה מהמקובל.
דגמים אלה נמכרו תמיד בפחות 7,000-5,000 שקל מן הדגמים המאובזרים, אך לא תמיד כדאי להתפשר על מכוניות כאלה, בעיקר אם יש להן פחות מ-6 כריות אוויר, או אם אין להן בקרת יציבות.
למרות כל האמור לעיל, הימים האלה הם ימים טובים עבור מחפשי המציאות. ההנחות הגדולות לא ממתינות על שולחנותיהם של אנשי המכירות אלא מתחת להם, ומי שיודע ואוהב להתמקח יוכל להשיג הנחות מכובדות אצל כמה מן היבואנים.
אבל את הדילים הטובים ביותר תמצאו בדרך כלל אצל סוכני המשנה - אלה המרוחקים מאולמות התצוגה המרכזיים.
למחפשי המציאות מומלץ לכתת רגליים, לבצע ראשית לכל סקר מחירים באחד מן אולמות התצוגה המרכזיים, ולאחר מכן למקד את החיפוש אצל סוכני המשנה, בחברות הליסינג ובמגרשי הטרייד-אין הגדולים.
אפשרות אחרת היא להמתין. בתוך חודשיים-שלושה יתחילו להופיע בשוק אותן מכוניות חדשות שהמתינו שנה באחסנה - ויימכרו כבר מ"יד ראשונה," לאחר שבוצע להן רישוי. ההערכה היא שמחיריהן אז יהיו נמוכים בכ-15% ממחירי המחירון.
נא להמתין לטעינת התגובות
