המפתח הלאומי
אולי בזכות ההפסדים של גבריאל וסרברוס בפרשת מאדוף יעבור לאומי, סוף סוף, לבעל בית מקומי, כיאה לבנק שהרעיון להקמתו היה של בנימין זאב הרצל
בלעדי: סרברוס נפרדת מלאומי
המצב החוקי מבחינת מבנה הבעלות בלאומי הוא שמדינת ישראל שולטת בזכות אחזקה של 11.46%בהון ו-14.2% מזכויות ההצבעה. בנוסף, יש לה זכות באסיפה הכללית למנות את מרבית חברי הדירקטוריון, ואת ההצבעות באסיפה היא מוציאה אל הפועל באמצעות ועדה ציבורית בראשות מרגלית נוף.
המדינה שולטת בבנק בזכות הסכמה בפועל, שניתנה לה על ידי הפיקוח על הבנקים. כך, למשל, לאיש העסקים שלמה אליהו, המחזיק ב-9.6% ממניות הבנק, אין אפילו הזכות למינוי דירקטור. גם אסור לו להגדיל את אחזקותיו בבנק אפילו במניה אחת.
אבל אין שום סיבה שהמדינה תמשיך לשלוט בבנק אם יגיע בעל מניות חיצוני עם "כיס עמוק" ויוכיח כי הוא מסוגל לשלוט בבנק טוב לא פחות.
נראה כי הקבוצה שתרכוש את מניות סרברוס-גבריאל תצטרך גם להיכנס למשא ומתן מואץ עם המדינה לרכישת אחזקותיה בבנק. אמנם אין המדינה חייבת למכור את המניות לקבוצה הזוכה, אבל אין ספק כי לזוכה (שאולי כבר קיבלה אישור עקרוני מבנק ישראל) תינתן מקדמה רצינית.
העיסקה מהווה
הזדמנות יוצאת דופן להוציא מהבוץ את עגלת ההפרטה, לאחר שבנק ההשקעות רוטשילד לא הצליח במהלך 2008 לאתר לבנק משקיע פוטנציאלי. אם אכן עיסקת המכירה של סרברוס-גבריאל תוביל בסופו של דבר להפרטת בנק לאומי, יוכל ראש הממשלה החדש, ביבי נתניהו, לסמן לעצמו וי גדול.
נתניהו, שבתקופתו כשר האוצר (לפני 4 שנים בדיוק) החל המכרז למכירת לאומי, שבו זכתה בסופו של דבר סרברוס, יהיה גם ראש הממשלה והממונה על הפעילות הכלכלית - וישלים בפועל את העיסקה.
ועוד מילה על סרברוס-גבריאל: כשזכו באוגוסט 2005 במכרז על מניות לאומי - הן כבר סומנו כבעלות השליטה הבאות בבנק. עזרא מירקין, הבעלים של גבריאל, אף סיפר בראיון שנתן למעריב עסקים ביולי 2008 כי הוא תכנן "להפוך את לאומי ל-UBS היהודי".
מזל שזה לא קרה. גבריאל וסרברוס, שהפכו לקורבנות במעילת הענק של מאדוף, נאלצות כעת למכור את המניות. ואולי בזכות המעילה יעבור לאומי, סוף סוף, לבעל בית מקומי, כיאה לבנק שהרעיון להקמתו היה של בנימין זאב הרצל.
נא להמתין לטעינת התגובות
