אפריקה: משלמים את המחיר האמיתי

עולם במשבר: הדבר האחרון שאפריקה יכולה לשאת זה משבר כלכלי גלובלי שנוטל ממנה את השאריות שהמערב העשיר נהג להפריש. אבל הנה, גם זה קרה

אוונס ואפולה, ניירובי | 15/4/2009 6:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
קשה לדמיין שבסמטאותיה העלובות של שכונת העוני מאג'נגו, השוכנת בפאתי העיר ניירובי, המצב יכול להחמיר. עם ביוב זורם ברחובות, בתים - אם אפשר בכלל לקרוא להם כך - העשויים משילוב יצירתי של קופסאות קרטון ושאריות מתכת, ושבילי בוץ במקום שבו מיועדת להיות מדרכה, החיים היו מספיק קשים.

ארה"ב: מה שקורה בווגאס נשאר בווגאס. עד המיתון
אירלנד: הנמר הקלטי חוזר פצוע לכלוב
הונגריה: מתפכחים מאשליות העבר
יוון: מדינה על סף פשיטת רגל
סין: אבודים בעיר ובכפר


אבל עכשיו, כאשר המשבר הכלכלי החל לעשות את דרכו לאפריקה, נראה שהחיים הופכים לבלתי אפשריים. למשל, ג'קסון מולי. בשנות ה-40 לחייו, עם 5 ילדים קטנים להאכיל ובלי עבודה, מצבו הפך בחודשים האחרונים מגרוע לנואש.

עד לאחרונה הועסק כפועל בניין. לפני חודשיים נאלץ המעסיק שלו להקפיא את עבודות הבנייה בשל התרסקות ענף הנדל"ן בקניה. מאז נותר מולי בלי פרנסה. הילדים, הוא חושש, ייוותרו בקרוב בלי אוכל. הוא אמנם לא לקח משכנתה סאב-פריים ומעולם לא רכש מניות של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס - סביר להניח שבלל לא שמע על השניים. אבל מולי, אולי יותר מכל אחד אחר, הוא מי שעומד לשלם על כך את המחיר הגבוה ביותר.

"אין דבר מאכזב יותר מאשר לשמוע את המעסיק שלך אומר שהוא כבר לא יכול לשלם לך משכורת כי נגמר לו הכסף", מספר מולי, אב חד-הורי, בעוד ילדיו הקטנים מקובצים סביבו. בשנים האחרונות לא מצא את עצמו אפילו חודש אחד בלי תלוש משכורת, לאור הפריחה הכלכלית במדינה. 
ילד רעב באפריקה
ילד רעב באפריקה AP

השקעות זרות זרמו פנימה, רפורמות כלכליות הביאו הזדמנויות חדשות וכספם של מהגרים קנייתים בחו"ל - מקור הפרנסה מהחשובים ביותר למרבית המקומיים - סיפק פרנסה יציבה.

חברו של מולי לספסל הלימודים, שעזב את קניה ועשה את הונו בארצות הברית, חזר והשקיע בפרויקטים של נדל"ן בניירובי. מולי מצא בזכותו מקום עבודה בטוח עם אורח חיים נוח - לפחות בסטנדרטים המקומיים. אך מאז פרוץ המשבר ירד הביקוש לדירות. ענף הבנייה במדינה נעצר. אלפים נותרו ללא פרנסה, בהם גם מולי.

"אני חושש שנישאר במצב הזה הרבה מאוד זמן", הוא אומר, בעודו מחזיק בזרועותיו את בנו בן השנתיים שאינו מפסיק לבכות, ומנסה להרגיעו. "לא שילמתי את שכר הדירה כבר 3 חודשים, ואני גם לא רואה איך אשלם אותו, אלא אם תהיה התערבות אלוהית כלשהי".

בעינינו זה אולי לא הרבה, אך 8 דולרים לחודש זוהי עלות מגוריו. התמורה היא בהתאם: הוא גר עם ילדיו בבקתת עץ, עם קירות רקובים, המחולקת באמצעה באמצעות ארגזי קרטון.

צרותיו אינן מסתכמות בזה. מחיר קמח התירס - מצרך המזון הבסיסי ביותר בקניה - הרקיע שחקים בחודשים האחרונים. 

"פעם נהגנו לקנות חבילת קמח בחצי דולר. היום זה כמעט דולר וחצי, אבל הכמות והאיכות פחותות בהרבה", הוא אומר במרירות. בלית ברירה, החליט לאחרונה לנצל את האופציה היחידה העומדת לרשותו: לשלוח את הילדים חזרה לכפר מגוריו, מוצ'קוס, במזרח המדינה, להתגורר עם בני משפחתו בעת שהוא יחפש עבודה חדשה.

"זהו הסיכוי האחרון שלי",‬ אומר מולי בלב כבד ונראה כמי שמתקשה להשלים עם הרגע שבו ייאלץ להיפרד מילדיו. "אני לא יכול לשבת ולראות את המשפחה שלי גוועת ברעב".
הגל השלישי של המשבר

מולי אינו לבדו במאבק ההישרדות החדש-ישן הזה. באפריקה אמנם אין ממש מושג כזה - זמן רע למיתון, אבל נדמה כי המשבר העולמי נחת עליהם דווקא ברגע שבו החלו לראות את האור בקצה המנהרה.

רפורמות השוק החופשי וההשתלבות בשווקים הגלובליים לא אכזבו: מאות מיליארדי דולרים של השקעות פרטיות וכספי סיוע של הארגונים הפיננסיים הבינלאומיים, כמו הבנק עולמי, סייעו להפוך את השנים האחרונות לתקופה של פריחה היסטורית, שהביאה עמה לזינוק חסר תקדים ברמת החיים ביבשת.

בעשור האחרון רשמו כלכלות אפריקה השחורה (שמדרום למדבר הסהרה) ‭6%‬ צמיחה בממוצע. השנה, כך מעריכים בקרן המטבע העולמית, לא יזכו לעבור את ה-‭.6%‬ עבור יבשת שרבים מ-800 מיליון תושביה עדיין חיים מפחות משני דולרים ליום זה לא אמור לשנות, ובוודאי שלא לשפר, את מצבם העגום בשנים הקרובות.

בתור לחלוקת מזון
בתור לחלוקת מזון איי-פי

"אקשן-אייד", ארגון סיוע הפועל בדרום אפריקה, העריך לאחרונה שכלכלות היבשת צפויות להפסיד 50 מיליארד דולר בשנה הקרובה,כתוצאה מהמשבר. "המדינות המתפתחות בעולם השלישי לא היו אחראיות למשבר הזה, אבל הן אלו שייאלצו לשאת על כתפיהן את הנטל הכבד ביותר", מספרת קלייר מלמד, דוברת הארגון.

בקרן המטבע העולמית מרבים לדבר על "הגל השלישי" של המשבר. אם הגל הראשון היה משבר הסאב-פריים, והגל שני ראה את קריסות הבנקים בארצות הברית ובמערב אירופה, הגל השלישי עשוי לשחרר את הצונאמי המסוכן ביותר. "על אף שהמשבר התעכב בדרכו לאפריקה, כולנו יודעים שהוא בדרך ויגיע במהרה", הזהיר בחודש שעבר יו"ר קרן המטבע העולמית, דומיניק שטראוס-כהן.

החשש העיקרי שלו שותפים רבים הוא כי המשבר העולמי שנולד במערב בדרכו להמיט על אפריקה שורה של מכות, שייצרו בה את הסערה המושלמת שאותותיה הראשוניים
כבר ניכרים: צניחה דרסטית במחירי התוצרת החקלאית, כגון כותנה, קפה ופרחים, ובמחירי משאבי הטבע כגון נפט ומתכות; יצוא המשאבים הטבעיים הללו הוא מקור ההכנסה העיקרי עבור מרבית המדינות ביבשת.

המשבר העולמי הביא גם לירידה משמעותית בהשקעות הפרטיות באפריקה מצד בנקים מערביים ולצמצום משמעותי בכספי הסיוע שלהם התחייבו מדינות המערב בשנים האחרונות.

דווקא המכה הכואבת מכל היא הנפילה החדה בכספי המהגרים האפריקאים מעבר לים, שזה שנים עובדים במדינות המערב ושולחים את הכנסותיהם חזרה הביתה. בקניה לבדה נרשמה ירידה של ‭36%‬ בכספים שנשלחו חזרה עד כה בשנת 2009 על ידי תושבים המתגוררים מחוץ למדינה.

"האתגר האמיתי שלנו אינו רק לשמר את ההישגים הכלכליים של השנים האחרונות", הזהיר בחודש שעבר שטראוס-כהן, "אלא למנוע הידרדרות פוליטית, ובעיקר מלחמה". 

את אסתר זה לא מעניין

באופן מסורתי פיתוח כלכלי במרבית מדינות אפריקה לווה ביציבות פוליטית. לא במקרה חוששים כעת כי המשבר הכלכלי העולמי עשוי לחולל מחדש סכסוכים פנימיים במקומות כגון ליבריה או סיארה לאון, שרק לפני כמה שנים הניחו את נשקן לאחר מלחמות אזרחים עקובות מדם.

"עלינו לוודא שקולותיהם של העניים יישמעו",‬ הכריז לאחרונה שטראוס-כהן, "עלינו לדאוג שלא ישכחו את אפריקה במשבר הזה".

בפסגת ה-‭,G20‬ שנערכה בתחילת החודש, ניסו מנהיגי העולם לעמוד במחויבות זאת, והחליטו להקים קרן בהיקף 500 מיליארד דולר, המיועדת לסייע למדינות עולם שלישי שנפגעו מהמשבר הכלכלי. אבל את אסתר ואנגארי, מפוטרת טרייה שעבדה בארגון סיוע ממשלתי בניירובי, אם חד-הורית ל-3 ילדים, זה לא ממש מעניין.

ארגון הסיוע שבו הועסקה ב-6 השנים האחרונות נסגר בשל קיצוץ בכספי התרומה הבינלאומיים והיא איבדה את מקום עבודתה. "זה כאילו שאני נאלצת להתחיל חיים חדשים, אבל בלי שום תקוות", היא אומרת.

המשבר העולמי מכה במיוחד בפגיעים ביותר. באפריקה חיים להם מאות מיליוני אנשים שעשויים להפוך לקורבנותיו הבאים. כמו במקרה של ג'קסון מולי, גם בפני ואנגארי לא עומדות אפשרויות רבות: אין לה חסכונות, אין לה סיכוי לקבל הלוואה מהבנק ואין לה משפחה להישען עליה בעת צרה. שתי אחיותיה הצעירות עזבו את הבית מאז ששמעו כי היא פוטרה מעבודתה. כעת היא חוששת כי פנו לזנות כדי להתקיים.

גם ואנגארי מוכנה לעשות את כל מה שצריך כדי לשרוד. אלו הם עדיין חוקי הטבע במרבית מדינות אפריקה בשנים האחרונות. לשם כך, היא החלה לאחרונה לייצר בביתה אלכוהול ולצאת בלילות למכור אותו ברחובות ניירובי. זו לא בדיוק פרנסה אידיאלית, וזה גם נחשב לעבירה על החוק. אבל זו האפשרות היחידה שנותרה עבורה. את הילדים שלה שלחה חזרה לכפר, לגור עם אמה, בתקווה שלפחות שם יזכו לארוחות קבועות וללימודים בבית ספר.

"אני מוכנה שיעצרו אותי וישלחו אותי לכלא", מסכמת ואנגארי. "זה עדיף מאשר לאלץ את ילדיי לראות את אמם מתעסקת עם שיכורים ושוטרים כל היום".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים