פרויקט מיוחד: איך פותרים את משבר האג"ח?
בשנתיים הקרובות אמורות החברות במשק לפרוע התחייבויות בסכום עתק של 45 מיליארד שקל - ולא בטוח שכולן יוכלו לעמוד בזה. החשש העיקרי: קריסת החברות תפיל את המשק. הדילמה: הצלת הטייקונים תיעשה על חשבון משלם המסים. אילו תוכניות הוצעו לפתרון משבר האג"ח ומה הם האינטרסים שעומדים מאחוריהן?
- פרויקט מיוחד: הדוחות הגרועים של 2008 - סיכום הביצועים
- פרויקט מיוחד: רווחי הבנקים נמחקו ב-2009
- פרויקט מיוחד: חברות הנדל"ן הפסידו 10 מיליארד שקל בשנה
- פרויקט מיוחד: "המשבר בהיי טק יהיה גרוע יותר מפיצוץ הבועה"
- פרויקט מיוחד: למרות הכל: משכורות עתק למנהלים הבכירים
למרות שנתניהו עצמו עדיין לא התבטא בנושא, ניכר כי המלצות צוות 100 הימים בראשות שטייניץ נכתבו "ברוח המפקד".
מאות חברות ישראליות גייסו בתקופת הגאות והאשראי הזול מאות מיליארדי שקלים: חלק גדול מהכסף שימש לתוכניות פיתוח והשקעה. חלק אחר יושב עדיין בקופות החברות.
אבל עשרות מיליארדי שקלים הומרו למטבע חוץ והוצאו מהמדינה להשקעות עתק בנכסי נדל"ן ופרויקטים - מתאילנד ועד לאס וגאס, מהודו ועד לונדון.
קריסת שוקי ההון והנדל"ן הורידה לטמיון חלק גדול מהשקעות אלה. ההשקעות מומנו בחלקן מאשראי בנקאי, ובחלק אחר באמצעות הנפקת אגרות חוב למשקיעים מוסדיים, שהם בעיקר קרנות הפנסיה וקופות הגמל וההשתלמות שיש כמעט לכל אזרח ישראלי.
הלוואות יש להחזיר, ובשנתיים הקרובות אמורות החברות לפרוע סכום עתק של 45 מיליארד שקל לבנקים ולציבור. מרבית החברות, יש לקוות, יעמדו בהתחייבויותיהן. אבל כמה עשרות מתוכן - על פי ההערכות כ-70 חברות לא יוכלו לפרוע את החוב.
בעיית החברות חדלות הפרעון מאיימת על כולם: הבנקים חוששים ממחיקת חובות ומשחיקת הונם. מנהלי קרנות הפנסיה צפויים להציג הפסדים נוספים שיגרמו להתגברות משיכות הכספים. המפקח על הבנקים חושש ליציבות הבנקים, ופקידי המדינה חוששים מקריסת חברות שתזרים מובטלים נוספים לרחובות ותפגע בסיכוי להתאוששות מהירה מהמשבר.
בעלי החברות מקווים לצאת נשכרים מהמצב הקודר: בימים רגילים איש אינו חושב להיחלץ לעזרתו של איש עסקים שלא כלכל את מעשיו בתבונה. אבל ריבוי המקרים והחשש לפגיעה רחבת היקף בחוסכים, עובדים ובנקים, גורמים לממונים מטעם המדינה על ניהול שוק ההון לחשוב על "תוכניות חילוץ" שיצילו את המשק מקריסה.
אחד הגורמים הדוחפים לייזום תוכניות כאלה הוא יו"ר הרשות לניירות ערך, זהר גושן, שפעל במסגרת ועדה משותפת למשרד האוצר, בנק ישראל והרשות לבחינת מצבו של שוק ההון נוכח המשבר.
תוכנית גושן זוכה לגב חזק: היא נתמכת על ידי מנהלי חברות המקווים שתוכניתו תסייע להם להיחלץ ממצוקות האשראי, בנקאים הסבורים שהקלה על החברות תשפר גם את סיכוייהם לגבות את חובם מהחברות, ועל ידי גורמים בבנק ישראל החוששים שלחץ החובות עשוי לערער את יציבותה של המערכת הבנקאית.
גושן קידם את רעיון "קרנות המנוף", שבקרוב יחלו לפעול במימון ממשלתי, וכעת הוא מקדם תוכנית
באוצר חוששים שחילוץ גורף מהסוג שמציע גושן יביא לבזבוז כספים ולהעברת משאבי המדינה למי שאינם נזקקים לסיוע: קריסתן של חברות בעתות משבר היא תהליך טבעי, ורבות מהחברות המועדות לקרוס כבר ממילא העתיקו את פעילותן לחו"ל.
לשיטת האוצר, קשיי החברות לא יביאו בהכרח להפסקת פעילות יצרנית בישראל ולפיטורי עובדים. מפעלים רווחיים ימשיכו להתקיים - גם אם יועברו באמצעות כונס נכסים לניהול אחר, אחראי ויעיל יותר.
חלק ניכר מהביקורת שמותחים פקידי האוצר על תוכניות החילוץ המוצעות, אפשר גם להעביר על התוכנית שאותה הסכים האוצר להפעיל, תוכנית קרנות המנוף. ואכן, צוות 100 הימים בראשות שטייניץ ממליץ שלא לקדם את התוכנית, שמשרד האוצר כבר החל בהוצאתה לפועל, ובשבוע האחרון אף החיש את קצב הקמתן של קרנות נוספות במסגרת התוכנית.
במהלך השבועות האחרונים ניכרה התאוששות מסוימת בשוק ההון ובשוק אגרות האג"ח. מספר חברות אף גייסו הון ואחרות מנהלות מגעים מתקדמים לגיוס אשראי, גם ללא צורך בערבויות.
נא להמתין לטעינת התגובות
