באוצר מצהירים: לא מחויבים לבוררות בין דיסקונט למינטקביץ'
החשכ"ל ואנשי האוצר הופתעו לקרוא במעריב עסקים על כך שהיו"ר שפרש מהנהלת הבנק לפני כ-3 שנים נכנס להליך בוררות עם דיסקונט: הופתענו, וכבר הודענו על התנגדותנו לאישור הבונוס. ממסמך הבוררות עולה כי כל בכיר שפרש בשנים האחרונות מהמערכת הבנקאית קיבל 8.2 מיליון שקל
בלעדי: יו"ר דיסקונט לשעבר דורש 17 מיליון שקל מהבנק
רקע: מינטקביץ' - היו"ר המקופח ביותר
כפי שנחשף בעיתון, מינטקביץ,’ באמצעות עו”ד רם כספי, דורש מהר בנק תשלום של 17 מיליון שקל: 10 מיליון שקל כמענק פרישה ו-7 מיליון שקל נוספים כהפרשי שכר. עוד נחשף כי הצדדים החליטו למנות לבורר את המועמד לתפקיד שר המשפטים, עו”ד יעקב נאמן.
כניסת דיסקונט להליך הבוררות מבטלת בפועל את תנאי הפרישה למינטקביץ,’ כפי שהופיעו במאזני הבנק ואושרו על ידי הדירקטוריון (אך לא על ידי האסיפה הכללית של הבנק). הליך הבוררות נועד למנוע הגשת תביעה על ידי מינטקביץ’ בבית הדין לעבודה, במטרה לחסוך את אי-הנעימות שעלולה היתה להיגרם לבנק.
מינטקביץ’ היה רשאי לדרוש להעלות מחדש את עניין תנאי הפרישה שלו באסיפה הכללית, אך חששו היה שהאוצר יטרפד את הבונוסים, וכך העניין יירד סופית מסדר היום.
נאמן אמור לתת את החלטתו בנושאי תנאי הפרישה בתוך שבועיים, ואף ייתכן כי הוא יפסוק שהסכום המגיע למינטקביץ’ יהיה נמוך יותר מ-17 מיליון שקל - שהוא הסכום המרבי הנדרש על ידיו.
החשב הכללי הנוכחי באוצר, שוקי אורן, קיבל עוד לפני כמה חודשים פנייה בנושא מבנק דיסקונט, שקיווה שהוא יאות לאשר את מענק הפרישה. אלא שאורן חזר על עמדת קודמו בתפקיד (ירון זליכה) וסירב גם הוא לאשר את הבונוס.
הפעם הופתע החשב הכללי לחלוטין מהמהלך. באוצר אמרו אתמול כי הליך הבוררות לא נעשה על דעתם, כי הוא אינו מחייב כלל את האוצר, וכי לא ברור מדוע מלכתחילה הוחלט בדיסקונט לגשת אליו. אורן מסר למעריב עסקים, כי "קשה להעלות על הדעת שמישהו ישלם סכומים כה גבוהים ימים אחדים לאחר שהתפוצצה שערוריית השכר ב-AIG העולמית. האם עדיין לא למדו את הלקח?".
בתוך כך נודע גם, כי הבנק צירף את עו”ד רונית אברמזון, היועצת
המשפטית לשעבר של דיסקונט, לצוות הדן בסוגיית הבוררות. על פי ההערכות, אברמזון תסתייג מחלק מהנושאים הנוגעים להליך. עו”ד אתי דויטש, היועצת המשפטית הנוכחית של הבנק, לא רק שאינה מסתייגת - אלא תומכת בהליך כולו.
כך או כך, טרם ברור את מי יחייב מבחינה משפטית פסק הדין שייתן נאמן. בכל מקרה, דיסקונט יהיה חייב להביא לאישור את תשלום השכר לאסיפה הכללית של בעלי המניות. כרגע ידוע שהתשלום לא יטורפד על ידי האוצר, המחזיק ב-25% ממניות הבנק.
נוסף על כך, מסמך פנימי הנוגע לבוררות של מינטקביץ’ ודיסקונט, שהגישו עו”ד רם כספי והגיע למעריב עסקים, מראה כי תנאי הפרישה של 12 בכירים במערכת הבנקאית שפרשו ב-8 השנים האחרונות עולים על כל דמיון.
במסמך, שבו נבדקו תנאי הפרישה של יושבי הראש, המנכ”ל והמשנים למנכ”ל, מתברר כי כל אחד מהפורשים קיבל בממוצע 8.2 מיליון שקל. הסכום שולם באמצעות מענקי הסתגלות או מענקי פרישה מיוחדים.
מנגד, מינטקביץ’ קיבל במהלך כל תקופת כהונתו בונוס אחד בלבד בסך חצי מיליון שקל. לאיתן רף, היו”ר של בנק לאומי, שולמו במהלך כהונתו מענקים ותשלומים שוטפים בסכום הנאמד ב-20 מיליון שקל.
מינטקביץ’ התחיל את כהונתו בדיסקונט בשנת 1997 ושימש בתפקיד היו”ר 9 שנים. עם השלמת הפרטת הבנק, בתחילת ,2006 הוא פרש מתפקידו.
בעלי השליטה בבנק, קבוצת ברונפמן, היו ערים לתרומתו הרבה של היו”ר הפורש בהשלמת תהליך ההפרטה, ועל רקע זה הביעו את נכונותם לשלם לו 10 מיליון שקל. אולם, במאזני דיסקונט לשנת 2007 מצוין במפורש כי לא בוצעה הפרשה ספציפית בגין מענק זה. כיום אומרים בדיסקונט כי מענק הפרישה יופיע בספרים כהפרשה כללית לפיצויים.
נא להמתין לטעינת התגובות
