זהירות - עוקץ גם במסחר בינלאומי
תרגילי העוקץ מוכרים לכולנו מהשוק הישראלי המקומי. אולם, גם בסחר בינלאומי חשופים אנשי עסקים לתרגילי עוקץ מתוחכמים. אילו מלכודות אורבות בעת ביצוע עסקאות בינלאומיות? איך מזהים אותן וכיצד אפשר להימנע מהפסדים גדולים כתוצאה מתרגיל עוקץ? עו"ד ארז מודעי חושף את עשרת הסימנים לתרגיל עוקץ בהתהוות
מעטים יודעים שקיימים גם תרגילי עוקץ מסוכנים ביותר בעסקאות בינלאומיות, האורבים ללא מעט חברות, יבואנים ויזמים ישראלים.
הנוכלים המבצעים תרגילי עוקץ בעסקאות ייבוא הם מתוחכמים, ערמומיים ומסוגלים לגרום לצד השני לשלם ממון רב, בשביל לנצל הזדמנות לעשות הון, אך בסופו של יום להיוותר עם הפסדים קשים ומתסכלים.
מעל כל תרגיל עוקץ מסופר סיפור, על פי רוב סיפור פיקנטי ו"סודי". בעסקאות כאלה ההזדמנות לכאורה אדירה, וכך היא גם מוצגת. הסיפור לרוב יעסוק במישהו שמכיר מישהו, שלחוץ מאד להיפטר מסחורה ומוכן להוריד את מחירה, נניח, באחוז.
אם למשל מדובר בעסקה שעניינה
אחוז אחד של רווח ממנה יכול להגיע כיום ל-70 אלף דולר ואם יש אפשרות למכור בכמה אחוזים יותר, כמו שסיפור העוקץ מתיימר, אז לכאורה אפשר לעשות "בקלות" וב"מהירות" כמה אלפי דולרים".
מקור העסקה על פי סיפור המסגרת יהיה קשה מאד לבדיקה ולאימות. הדבר דומה לעוקץ הניגרי, ובונה על תאוות הבצע של הקורבנות. על מנת לבדוק את מקורות העסקה, ניתן להשתמש במספר בדיקות אובייקטיביות ומקובלות בתחום.
אם מדובר למשל בעסקת הזהב, ניתן לבדוק אם מטילי הזהב האמורים רשומים במקום כלשהו, אם הם מאוכסנים בבנק מסודר, אם ניתן להביא את הסחורה לבתי זיקוק ושם לערוך להם הערכת שווי מסודרת, אם ניתן לספק ניירות שיכולים להעיד על כשרות הסחורה וכדומה.
על פי רוב סיפור הכיסוי סביב העסקה יכלול הסברים שיסבירו "למה לא ניתן לעשות שימוש באמצעי בדיקה אלה". כשמדובר למשל ב"מורדים במנוסה", מן הסתם הם לא יוכלו להעביר את הסחורה לבדיקה, לא תהיה להם ניירת מתאימה וכדומה. במקרים כאלה מומלץ לא לקחת סיכונים מיותרים ולסגת מהעיסקה המוצעת.
סיפור הכיסוי של תרגיל העוקץ צריך להסביר מדוע הגורם המוכר פונה דווקא אליך. הסיפור יכיל לרוב אלמנטים לפיהם העסקה לא בדיוק חוקית, ושאם יידעו עליה בארץ ממנה יוצאת העסקה ילאימו את הסחורה או יחרימו אותה.
סיטואציה כזו מסבירה מדוע הגורם המוכר מוכן לוותר על סכומי כסף נכבדים על מנת לבצע את העסקה איתך.
הסיפור בנוי כך שייתן מענה לכל התהיות שלך כקונה, יסביר שההזדמנות הזו ידועה רק למעט מאוד אנשים ושהיא נעשית מתוך מצוקה של המוכר, וילחץ עליך לפעול מהר בטרם תוחמץ ההזדמנות. עם מלוא האמפתיה, דווקא מצוקה של הצד השני אמורה להדליק אצלך נורות אזהרה.
כל דבר שיגרום לנוכל להרוויח מבלי לתת תמורה, עלול להתגלות בדיעבד כעוקץ. על כן פעמים רבות הצד העוקץ לא יבקש את כל סכום העסקה, ויסתפק ב"מקדמה קטנה על החשבון", שנראית באופן יחסי כסיכון ששווה לקחת. לאחר העברת הכסף, העסקה כבר לא תצא לפועל כי העקצן כבר עשה את שלו.
מבצע העוקץ עשוי לדרוש לא רק כסף מזומן, אלא לעיתים קרובות יותר דווקא ערבות בנקאית או מכתב אשראי. הדבר לא נובע מכך שהגורם העוקץ חושש שלא יקבל את הכסף, אלא משום שמהלך כזה מעניק לו חזות של איש עסקים אמין ומקצועי.
מצד שני, לעיתים גם בעסקאות אמיתיות יש דחיפות וסיפורים שנראים פנטסטיים. איך נדע אם אנחנו בעוקץ או שמא מפספסים את עסקת חיינו?
מה שיוציא את העוקץ מתרגיל העוקץ במקרה זה, הוא למצוא גורם שלישי המקובל על שני הצדדים, שישמש כנאמן לסכום הכסף עד לקבלת התמורה.
אפשרות נוספת היא שימוש בשיטת CAD: כמו בהחלפת שבויים, אתה משחרר סחורה ומקבל את הכסף, או להיפך. סירובו של הצד השני לקדם פתרון ברוח הזו, והתעקשותו על מקדמה כלשהי אמורה לאותת לכם כי מדובר בנוכל ושווה לסגת מהעסקה.
הצד העוקץ ינסה ליצור רושם, בכל מיני דרכים, שכספך מובטח. הדבר נעשה ראשית על ידי יצירת חזות מאוד מקצועית הן ליזם והן לחפצים ולמוסדות המאכלסים את העסקה.
אתרי אינטרנט מפוארים, מכתבים שבראשם מתנוססים שמות של בנקים ידועים, חתימות אלקטרוניות, חזות יוקרתית של איש העסקים, וילה מפוארת בפרברים יוקרתיים או יאכטה מפוארת הן מספר דרכים להפגין יציבות ואמינות ולתת לפיתיון את התחושה שהוא בידיים בטוחות.
מצד שני, את כל האמצעים שפורטו להלן, ניתן לפברק בקלות יחסית (ראה הסרט 'המשחק') מבלי שההוצאות עליהם יגרדו את התשואה המובטחת מהעוקץ.
על מנת לבדוק אם העסקה כשרה או מסריחה, יש לבקש הוכחות לכך שעסקה שכזו כבר עבדה פעם או פעמיים בעבר, וכן, יש לחפש הוכחות לביצוע עסקאות שכאלו שניתן להתרשם מהן ישירות. על פי רוב, בתרגילי עוקץ אין הוכחות ואין לקוחות מרוצים שניתן לשוחח עימם.
מוטיב לחץ הזמן יופיע כמעט בכל תרגיל עוקץ: "העסקה חייבת להיסגר תוך שלושה ימים", "השלטונות עומדים להלאים את האוצר או את הבנק בו מאוכסן הזהב", או לחלופין "העסקה יכולה לצאת לפועל רק לפני החג", ובחג כידוע הבנקים לא עובדים במשך מספר ימים, ואז הדבר עלול לעכב את העסקה עד שהיא תהיה לא כדאית.
לחץ הזמן נועד להקשות על הצד הנעקץ לבצע בדיקות ולאתר חוות דעת על העסקה. כך מצטמצם הסיכוי שהנעקץ יעשה את ההחלטה הנכונה.
למרות שיש לחץ בזמן, יש לבצע בדיקה על מידת אמינות העסקה. אחת הדרכים היא ליזום משבר מדומה. יש להראות לצד השני נכונות לביצוע העסקה, אבל לא לפי מגבלת הזמן שהתבקשה.
צריך לומר לצד השני ש"אנחנו לא יכולים לספק את הכסף בעוד שלושה ימים, אלא רק בעוד שבוע", למשל. אם מגבלת הזמן הקשה של הצד השני פתאום מתפוגגת, זה סימן לכך שלחץ הזמן היה מלאכותי ואינדיקציה מצוינת לתרגיל עוקץ.
היעדר היכרות עם הצד השני וזהות מסתורית חוזרים על עצמם בהרבה תרגילי עוקץ. סיפור הכיסוי מדבר במקרים רבים על מרדפים, חיים מאויימים, ריחוק גיאוגרפי וגורמים שלא ייאפשרו לצד הנעקץ להכיר את הצד השני בעסקה.
מרכיב זה של היעדר היכרות או אנונימיות אמור להפעיל נורות אזהרה אצל הצד הנעקץ. אם מדובר בבנק שוויצרי מוכר מאוד כצד שמספק את הסחורה, אפשר להאמין לו.
אך כשמדובר בבבן של צ'יף מאד חשוב מגאנה, הסיכוי לנפילה ולעוקץ מוכפל בעשרות עד מאות מונים.
לעומת זאת, גם אם מקור העסקה מוכר לנו, אך הוא יושב בטריטוריה שאין בה כבוד אמיתי לחוקים בינלאומיים, יהיה קשה מאוד לאכוף עליו הסכמים כלשהם.
בעסקאות ייבוא ומסחר בינלאומי שיטת ההרדמה פחות רווחת ומתאימה יותר לעוקצי ייצוא. תסריט ההרדמה מדבר על רקימת עסקאות קטנות בונות אמון בין הגורם בחו"ל ליבואן, כאשר מספר מרכיבים שפורטו קודם חוזרים על עצמם גם במקרה זה: מקור עלום, חזות עסקית יוקרתית שקל לבנות אותה, משרד שכור, חותמות של עסק, אתר אינטרנט יוקרתי וכדומה.
בתחילה מתבצעת שורה של עסקאות אמיתיות בין שני הגורמים. אך לבסוף כאשר היבואן נרדם, הוא מעביר סכום גדול של כסף, אך לא מקבל כל סחורה בתמורה.
במקרה שכזה, האינדיקציה לעוקץ יכולה להתבטא למשל בעלייה בנפח העסקאות תוך כדי שינוי בתנאי התשלום, או לחתירה להשגת סכום גבוה ולא מובטח מהנעקץ על ידי הנוכל.
בביטוי "לא מובטח" נכלל הכול: אין ערבויות, אין בטוחות, העסקה מתבצעת במקום מרוחק, אי אפשר להגיע אל הסוחר וכדומה. כמו כן, יש לזכור שעוקץ במקרים כאלה מכוון לא רק אל הנעקץ, שהוא היבואן, אלא גם כלפי הבנקים שנתנו לו הלוואות.
חשוב לדעת שהנוכל יוצר אמינות מצד הקורבנות וגם מקרב הבנקים, שעדים לעסקאות המתבצעות בפועל, ולכן מוכנים להגדיל את היקף האשראי שניתן למבצע העוקץ.
הכותב הוא עו"ד חבר בלשכת עורכי הדין, מיסד ומנהל Modai Group.
נא להמתין לטעינת התגובות
