דרוש לחץ ציבורי
באקדמיה חושבים שצורת הממשל לא מאפשרת פרויקטים ארוכי טווח
בן-דוד הוכיח כבר בשנת 2001, שכל דקה שמבזבזים נהגי ישראל בפקקי תנועה עולה למשק מיליארד שקל בשנה באובדן זמן עבודה. על פי ההערכה הממעיטה ביותר שהוא הציג בשעתו בפני מקבלי ההחלטות, המשק מפסיד יותר מ-2 מיליארד שקל בשנה בגלל עומסי התנועה, עוד לפני שמוסיפים לכך נזקים עקיפים רבים.
"הנתונים האלה", אומר השבוע בן-דוד, "מקילים מאוד, וההערכה היא הערכת חסר - שמראש לא מביאה בחשבון הרבה הפסדים נוספים למשק ולכל אזרח באופן אישי. אלה נתונים שהיו נכונים לרמת תל"ג נמוכה יותר, לפני 7 שנים - כלומר כיום המצב
גרוע יותר. קשה מאוד לעכל את סדר הגודל האדיר של הבזבוז הכלכלי, שאפשר היה למנוע אותו באמצעות תשתיות תחבורה יעילות יותר", הוא אומר.
בן-דוד מוסיף כי "הבעיה היא שתשתית תחבורה מפגרת יוצרת כשל שוק חמור, שגורם גם נזקים חברתיים. ישראל היא בסך הכל מדינה קטנטנה מבחינה גיאוגרפית, ומקומות שבכל מדינה מתוקנת נחשבים ל’ערי שינה’ או לפרברים, הפכו אצלנו לפריפריה מנותקת".
לדבריו, יישובים שנמצאים במרחק 20 ק"מ בלבד ממרכז מטרופוליני הפכו למקומות שאנשים לא רוצים לגור בהם, מפני שרמת החינוך בהם נמוכה יותר וקשה למצוא בהם עבודה. כתוצאה מכך יש נהירה של האוכלוסייה לתוך הערים, מחירי הנדל"ן שם נוסקים - ובפריפריה הנדל"ן מתרסק.
"האבסורד הוא שהמדינה השקיעה סכומים עצומים בהבאת מפעלים כושלים אל הפריפריה, במקום להביא את תושבי הפריפריה למפעלים במרכז באמצעות תחבורה יעילה, מהירה וזולה", הוא אומר.
כיצד זה קרה לנו? למה המדינה הזניחה את תשתיות התחבורה?
"בשל מבנה השלטון, ישראל לא יכולה לבנות אסטרטגיה באף תחום, ונציגינו נאלצים לעסוק כל הזמן בכיבוי שריפות ובראייה נקודתית וסקטוריאלית. המבנה השלטוני אצלנו ארעי: כל נבחר ציבור נלחם על הישרדותו ודואג לעצמו או למגזר שלו - במקום לדאוג לאינטרס של המדינה כולה. במבנה כזה אף מנהיג לא יכול לתכנן או לבצע פרויקטים לאומיים, שיכולים להקים אותם רק מנהיגים בעלי חזון וראייה ממלכתית ארוכת טווח".
זה נשמע חסר תקווה.
"הפתרון היסודי הוא שינוי שיטת הממשל וטיפול בבעיית ארעיות הקדנציות. אבל בהנחה שזה לא יקרה בקרוב, הדרך היחידה לתיקון המצב היא לחץ ציבורי משמעותי".
"אנחנו נמצאים בנקודת זמן שבה כדי לצמצם את השפעת המשבר הכלכלי על המשק הישראלי, נדרשת הממשלה להשקעות גדולות. זאת יכולה להיות הזדמנות היסטורית לתיקון כשל השוק. רק שילוב של השקעה מאסיבית בתשתית תחבורה והשקעה בשידרוג החינוך בפריפריה יכול להניב תוצאות".
"במקביל חייבים לשפר את רשת הכבישים, מפני שכבר כיום רמת הצפיפות בישראל היא בין הגבוהות בעולם, ומספר כלי הרכב צפוי להכפיל את עצמו. ברגע שתבוצע תוכנית כזאת, תהיה נהירה של משפחות צעירות ממרכזי הערים אל הפריפריה, תהיה ניידות גבוהה של עובדים, ויתרחש שינוי דרמטי במפת הנדל"ן בישראל. אבל אם שינוי כזה לא יתבצע, אנחנו עומדים בפני מצב גרוע בהרבה מכל מה שמוכר לנו כיום".
נא להמתין לטעינת התגובות
