להיות גיל שוויד - בתי ספר לטכנולוגיה
למרות הביקוש הרב לעובדי היי-טק, החברות בענף בררניות - וקורס מזורז של 3 חודשים לא תמיד ישים אתכם על הנתיב המהיר לאקזיט. למה כדאי להתעקש על אוניברסיטה, מתי אפשר להסתפק במכללה, ומהו המסלול הצבאי שיפרוש לכם שטיח אדום בתעשייה
מאות סטארט-אפים שנמכרו או הונפקו בבורסות השונות והעשירו את חשבון הבנק של המייסדים ושל העובדים יצרו תמריץ לדור שלם של אנשים שנחשבו עד כה ל"חנונים" של הכיתה - תמריץ להוכיח כי המוח האנליטי שלהם יתגמל אותם ביום מן הימים.
תעשיית ההיי-טק הישראלית זכתה למעמד בכיר בעולם, שני רק לעמק הסיליקון שבקליפורניה, בזכות האופי הישראלי, המתאפיין במחשבה "מחוץ לקופסה" ובתעוזה בשבירת מוסכמות. תכונות אלה הופכות את אנשי ההיי-טק הישראלים למבוקשים לא רק בישראל אלא בכל העולם.
בתחום קיימות אלפי חברות, חלקן צעירות וחלקן בינלאומיות, כך שאפשרויות ההכשרה ומסלולי הקריירה בהיי-טק הישראלי הן רבות. קיימת גם תעשייה שלמה של מסלולי הכשרה, מכללות, אוניברסיטאות וקורסים, שמתיימרים להציע כרטיס כניסה למסלול המהיר להצלחה.
אבל עבור רוב מי שמחפש את קיצורי הדרך לקריירה בהיי-טק, המציאות קשה יותר מכפי שנראה: לא די בקורס תכנות בסיסי של 3 חודשים לצורך קבלת הג'וב החלומי בגוגל.
מנהלי חברות ההיי-טק ואנשי ההשמה מסבירים כי גם היום, אף שהביקוש לעובדים לא ירד באופן משמעותי בעקבות המשבר והוא עדיין גדול מההיצע, הדרישה לעובדים מוכשרים בעלי תואר אקדמי היא דרישה שלא מקילים בה ראש.
מי שמתעניין בתחום צריך להבין את החלוקה הבסיסית בתעשייה לחברות של טכנולוגיית מידע (IT) ולחברות היי-טק קלאסיות, שכן מסלולי ההכשרה ינווטו אותו כנראה לאחת משתי האפשרויות הללו.
חברות של טכנולוגיית מידע, כגון נס טכנולוגיות, מטריקס וטלדור, מעניקות שירותי תמיכה ויישום בפרויקטים של מיחשוב, ועוסקות פחות בתחום הפיתוח. העבודה היא לרוב בשוק המקומי.
חברות ההיי-טק, לעומתן, עוסקות בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים, שלעתים יוטמעו אצל לקוחות באמצעות חברות האינטגרציה מתחום טכנולוגיית המידע.
בחברות ה-IT הדרישות מהמועמדים קפדניות פחות מבחינת התארים האקדמיים, כך שגם בוגרי קורסים ומכללות יכולים למצוא שם עבודה בתפקידי תמיכה וניהול רשתות. לתפקידי פיתוח בחברות היי-טק - המתגמלים יותר - כמעט בלתי אפשרי להתקבל ללא תואר מאוניברסיטה.
"אנשים חושבים שאם הם ילמדו קורס בתכנות הם יוכלו להתקבל להיי-טק", אומר רועי שילוח, סמנכ"ל נישה, חברת השמה להיי-טק, "אבל זה לא קל כל-כך. עדיין אין תחליף לתואר אקדמי.
"הקורסים הללו מועילים בעיקר כהתמחות ספציפית לאקדמאים. אחד המסלולים האפשריים להצלחה למי שבכל זאת משתתף בקורס הכשרה, לדוגמה בניהול רשתות, הוא לעבוד זמן-מה כמנהל רשתות בארגון, לעבוד לחברת IT בתפקיד דומה - ולאחר מכן לנסות להגיע לחברת היי-טק לתפקידי תמיכה ורשת".
סטודנטים רבים מתחילים את הקריירה שלהם בהיי-טק בתפקידי בדיקת איכות (QA) ובדיקות תוכנה, שהם תפקידים זוטרים יחסית שמספקים דריסת רגל ראשונית בתעשייה. התפקידים הללו אטרקטיביים פחות מפיתוח, אך הם מציעים מגוון מסלולי קידום וגם משכורת לא רעה בהמשך הדרך.
עם זאת, התפקידים הבכירים יותר בתחומים אלה מעטים בהשוואה לתפקידים הבכירים בתחום הפיתוח.
מי שנהנים מסיכוי גבוה להתקבל לחברת היי-טק גם ללא תואר רשמי מאוניברסיטה הם בעלי הניסיון באחת החממות הצבאיות הטובות ביותר - שהופכות אותם למבוקשים בשוק. למשל, יוצאי יחידות 8200, ממר"ם, חמ"ן תלפיות ויחידות מסוימות בחיל הקשר.
הידע שהם צברו במהלך שירותם הצבאי במערכות מיחשוב גדולות, פיתוח ורשתות - ניסיון זה הוא כרטיס הכניסה שלהם לקריירה מטאורית באזרחות. לדוגמה, בוגרי מסלולי טכנולוגיות ב-8200 ובממר"ם זוכים לקורסי הכשרה בפיתוח ובתכנות, ונוסף לכך הם זוכים להיחשף לעבודה בסביבה מתקדמת של מערכות מתוחכמות - מה שהופך את ניסיונם הצבאי ליקר-ערך בחברות ההיי-טק.
בכירים ביחידות העילית למיחשוב ולרשתות בצה"ל מכהנים כיום בתפקידי מפתח בחברות היי-טק, לעתים כיזמים סדרתיים. מתוך היכרותם עם המערכת הם מקפידים כמעסיקים למשוך אליהם את בוגרי
מי שלא התקבל לאחת מיחידות הטכנולוגיה המובחרות בצבא, רצוי שיפנה ללימודי הנדסה במקום הטוב ביותר, שיפתח בפניו את מרבית אפשרויות התעסוקה. עדיין קיים יתרון מסוים בתעשייה לבוגרי הטכניון שבחיפה. שילוח מסביר: "רוב חברות ההיי-טק דורשות מהמועמדים להגיע מלימודים לתואר, והן מקפידות על ממוצע הציונים: ממוצע של 85 באוניברסיטאות תל-אביב, באר שבע וירושלים נחשב מבוקש, ואפילו לבר-אילן יש ביקוש, אבל קטן יותר.
"ממוצע של 85 באחת האוניברסיטאות הללו הוא דרישה מוצהרת, אך בוגר הטכניון עם ממוצע 80 יכול להיות מועדף על פני אחרים".
מה חשוב יותר לקריירה: ציונים או ניסיון בעבודה?
שילוח: "זו שאלה חשובה מאוד למועמדים, שלעתים חושבים שהניסיון חשוב יותר. עם זאת, בשנים הראשונות של המועמד בשוק המעסיקים תמיד מבקשים לראות את ציוניו. גם אחרי כמה תפקידים בכמה חברות, הציונים מלווים את המועמד לאורך כל הדרך - ולכן חשוב מאוד לא להזניח את הלימודים".
אחת ההתלבטויות שבפניהן ניצבים מי שסוללים לעצמם קריירה בהיי-טק היא היכן כדאי להם לעבוד: בחברת סטארט-אפ או בחברה גדולה. לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות: בסטארט-אפ מקבל העובד את חלום ה"מסודרים" - שבו הוא עושה את "המכה" במקרה שהחברה נמכרת או מונפקת.
בנוסף, עבודה בסטארט-אפ קטן משמעותה שהעובד אינו עוד בורג במערכת, והחשיפה שלו לרבדים השונים במערכת הארגונית היא גדולה. חברות גדולות, לעומת זאת, מציעות יותר ביטחון כלכלי, שעות עבודה נוחות יותר, התנסות בעבודה מול לקוחות בחו"ל ועוד.
"לא כל אחד מתאים לעבודה בסטארט-אפ", אומר שילוח. "במקרים רבים בוגרי אוניברסיטה נשואים מעדיפים לא לעבוד בחברות קטנות וצעירות, כי זו קרקע פחות בטוחה. לסטודנטים ולבוגרים צעירים כדאי יותר ללכת לסטארט-אפ, כי רובם בלי משפחות ואין מחויבות שהמשכורת תגיע ב-1 בחודש.
"הם גם יכולים להשקיע את השעות הרבות הנדרשות כשעובדים במקום כזה. גם לצמיחה בחברה גדולה יש יתרונות, וזוכים לניסיון בעבודה בצוותי פיתוח גדולים. יש סטארט-אפים שכדאי לעבוד בהם בגלל ההתמחות בתחום מסוים.
"חברות כמו מיקרוסופט וגוגל מועדפות בגלל הסקסיות והשם שלהן - אבל זה לא מתאים לכל אחד. יש הרבה חברות בעלות התמחויות נישתיות, שייתנו לעובד יתרון בשוק. אם ההתמחות היא בשפת תכנות לסלולר - עבודה בסטארט-אפ שמפתח מוצרים לסלולר יכולה לעזור מאוד בהמשך הדרך".
yanay@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
