"רוצה גט? ותרי על הכסף"

נשים רבות שעומדות בפני גירושים נאלצות לבחור בחירה בלתי אפשרית בין חופש לכסף. חוק חדש אמור היה לשים סוף לסחטנות ולאסור את התניית הגט בוויתורים. ש"ס הפילה את החוק - כדי למנוע ממזרים. בארגוני הנשים מבטיחים לסגור חשבון

לירן דנש | 15/8/2008 8:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ביום שני, 27 ביולי, במהלך השבוע האחרון של מושב הקיץ של הכנסת, אמור היה לעבור סוף-סוף התיקון לחוק יחסי ממון - ובכך לשים קץ לעוול היסטורי ולאפשר לאלפי נשים בישראל לקבל את הרכוש המגיע להן, בלי קשר לגט.

לאחר שבמשך 5 שנים נידון החוק בוועדות הכנסת ופעם אחר פעם נתקע או נפל בעקבות הלחץ שהפעילה ש"ס, נראה היה שהחוק יעבור במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. אבל ש"ס, המזוהה עם בתי-הדין הרבניים, שבידיהם הסמכות בתחום הסדרי הגירושים, התנגדה לחוק נחרצות - וניצלה את מצבה המעורער של הקואליציה כדי לעשות תרגיל פוליטי.

ברגע האחרון נדחתה ההצבעה על החוק לתחילת מושב החורף, בחודש נובמבר. במועד זה, כך מקווה ש"ס, שוב ייפול החוק עקב השינויים הפוליטיים הצפויים לאחר הפריימריז במפלגת קדימה. במילים אחרות, החוק שנועד לאפשר לצד החלש בהסכמי הגירושים לקבל את המגיע לו - צפוי להיקבר שוב במסדרונות הכנסת.

וכך פעל התרגיל של ש"ס: המפלגה הודיעה כי תבקש לראות בהצבעה על אישור החוק הצבעת אי-אמון בממשלה. על-פי תקנון הכנסת, הצבעות אי-אמון נערכות בימי שני, בשבוע שאחרי הגשת הבקשה להצבעה כזו; אולם אם הבקשה מוגשת בשבוע האחרון של המושב, מועד ההצבעה תלוי בממשלה: אם היא מסכימה שההצבעה על החוק תהיה הצבעת אי-אמון, ההצבעה נערכת מייד; אך אם היא מסרבת, ההצבעה נדחית למושב הבא.

הממשלה, לנוכח חולשתה, לא סיכלה את המהלך של ש"ס - וכך נדחתה ההצבעה.
 
רוצה גט? ותרי על הרכוש
רוצה גט? ותרי על הרכוש גטי אימג'ס

הפסיקה לא שווה כלום

חוק יחסי ממון קיים מאז שנת 1947 ופוגע בנשים רבות מדי שנה. על-פי החוק, במקרה של גירושים כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהרכוש שנצבר במהלך הנישואים, ובכלל זה נדל"ן, מכוניות, חסכונות, ביטוח, קרנות, קופות גמל וניירות ערך. אלא שאלה מותנים בקבלת הגט.

"את הגט נותן הבעל", אומרת עו"ד ענבר שנהב, מומחית לדיני משפחה וירושה, "ונשים רבות מאומללות על-ידי בעליהן, שמתנים את מתן הגט בכך שהאישה תוותר על זכויותיה. היום נשים רבות עושות ויתורים לא מוצדקים ואינן יכולות להשתחרר ממערכת היחסים בלי לבחור בין החופש האישי לחופש הכלכלי. התיקון לחוק אמור היה לפתור את הבעיה.

"באחד התיקים ייצגתי עקרת בית שנישאה בשנת 1977. במהלך השנים צבר בעלה קרנות השתלמות ופנסיה בהיקף 800 אלף שקל, שאותן רשם על שמו. בנוסף, השניים צברו נכסים ורכב - שנרשמו גם הם על שם הבעל. כאשר הגישה האישה בקשה לגירושים, הבעל סירב

לתת לה גט במשך 3 שנים, והיא נותרה גם עגונה וגם ללא נכסים וממון.

"במקרה אחר", ממשיכה שנהב, "ייצגתי אישה שעבדה בחצי משרה והשתכרה כ-7,000 שקל בחודש. בעלה היה עצמאי ולאורך כל שנות הנישואים מכר וקנה חנויות רבות, השקיע בנדל"ן, פתח קופות גמל וסחר בניירות ערך. כעבור 10 שנים הוא החליט לעזוב את הבית לטובת אישה אחרת, ואישתו ההמומה מיהרה להגיש נגדו תביעת רכוש. בית-המשפט פסק כי היא זכאית למחצית מההון שנצבר - אבל הפסיקה לא שווה כלום ללא הגט".

"הבעל סירב לתת לה גט ובכל אחת מהפגישות חזר ואמר 'את רוצה גט? ותרי על הכסף'. הבעל גר עם אישה חדשה, החזיק ברכוש וצבר ריבית - ואילו היא נותרה בלי כלום ונאלצה לכלכל שני ילדים. הבעל, שידע שהיא עדיין צעירה ורוצה להקים משפחה חדשה, הבין שהיא מנהלת מרוץ נגד הזמן ולא תתעקש במשך שנים רבות. הוא פשוט ניצל את המצב לטובתו - והכל בחסות השיטה".

הכתבה המלאה מתפרסמת היום במוסף עסקים שישי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים